עריכת הדף "חנוכת התורה/קד"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

'''שבעה ''' מי יודע וכו'. יש לפרש על פי מה דאיתא בגמרא במסכת שבת תנו רבנן בין השמשות ספק מן היום ספק מן הלילה ספק כולה יום ספק כולה לילה. ויש לומר דזה תלי במה דאתא במסכת חגיגה דף י"ב ע"ב שבעה רקיעים הן וילון רקיע שחקים וכו' וילון אינו משמש כלום אלא נכנס שחרית ויוצא ערבית. פירש"י נכנס שחרית לתוך תיקו והאור נראה ויוצא ערבית מתיקו ומתפשט למטה מן האור והרי העולם חשוך וכו'. והתוס' הקשו שם על פירש"י ופירשו איפכא נכנס שחרית בעולם וממנה אורה יוצאת ויוצאת ערבית מן העולם ומסתלק אורה וכו' עד כאן. והנה לכאורה קשה היאך הקב"ה מוסיף אוהל ארעי בשבת דמוציא הוילון בערב שבת בין השמשות סמוך ללילה וצריך לומר דבין השמשות יום הוא. אבל אם נאמר כפירוש התוס' אם כן מוציא הוילון בשבת בשחרית אם כן הוא מוסיף אוהל בשבת. וזו כוונת בעל הגדה שבעה מי יודע כלומר הוילון שהוא רקיע השביעי מי יודע אם כפירוש רש"י או כפירוש התוס'. לכן אמר שבעה ימי שבתא בזה נוכל לידע איזהו פירוש אמת. דקשה היאך הקב"ה מוסיף אוהל בשבת וצריך לומר כפירש"י דיוצא ערבית על העולם. אך על זה קשה דילמא בין השמשות לילה הוא. לזה אמר שמנה מי יודע שמנה ימי מילה דמזה יהיה הוכחה דבין השמשות יום הוא דאיתא במסכת שבת פרק ר' אליעזר דמבעיא שני פסוקים חד למעוטי שביעי וחד למעוטי תשיעי עיין שם. וקשה היאך הוה אמינא דמשמיני ואילך זמניה הוא הא קיימא לן דזריזין מקדימין למצות ונפקא ליה מוישכם אברהם בבוקר אם כן פשיטא דדוקא בשמיני ולא בתשיעי. ואין לומר דאיצטריך באם שהיה אנוס ולא היה יכול למול בשמיני. הא בכהאי גוונא באמת לדינא נימול לתשעה. ועל כרחך צריך לומר דלהכי איצטריך דהוה אמינא כשנולד בין השמשות דנימול לתשעה קא משמע לן ביום השמיני דדוקא ביום השמיני ולא ביום התשיעי. אם כן לפי זה נשמע מכאן דבין השמשות יום הוא דאם לא כן למה לא נימול לתשעה אם אירע שנולד בין השמשות דהלילה הולך אחר היום והוא שמיני שלו:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}

[[קטגוריה:הגדה של פסח (חנוכת התורה)]]