עריכת הדף "חיי אדם/ב/ח"

{{ניווט כללי עליון}}

{{מרכז|כלל ח{{ש}}{{גופן|4||'''דין הבדלה''' {{ממ|מ[[שולחן ערוך/אורח חיים/רצג|סי' רצ"ג]] עד [[שולחן ערוך/אורח חיים/שו|סי' ש"ו]]}}}}}}

{{אות סעיף|א}} מאחרין תפלת ערבית כדי להוסיף מחול על הקודש ואסור לעשות שום מלאכה עד שיראו ג' כוכבים קטנים רצופים ולא מפוזרים שאין אנו בקיאין בבינונים ורצופים מטעם תוספת שבת ואם הוא יום המעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו {{ממ|רצ"ג}}:

{{אות סעיף|ב}} מי שהוא אנוס יכול להתפלל של מוצאי שבת בשבת מפלג המנחה ולמעלה ויכול להבדיל מיד אבל לא יברך על הנר ואסור בעשיית מלאכה עד צ"הכ. ומ"מ ימתין מלקרות ק"ש עד צ"הכ {{ממ|שם}}:

{{אות סעיף|ג}} מתפללין ואומר אתה חוננתנו בתפלה ואם לא אמר כיון שאמר בא"י אעפ"י שלא אמר עדיין חונן הדעת א"צ לחזור שהרי יבדיל על הכוס ועכ"פ אסור בכל מלאכה עד שיבדיל {{ממ|רצ"ד}}:

{{אות סעיף|ד}} טעה ולא אמר אתה חוננתנו ואין לו כוס בלילה להבדיל אם נזכר קודם שומע תפלה יאמרנה בש"ת ואם שכח גם בש"ת אם סובר שלא יהיה לו כוס גם למחר צריך לחזור ולהתפלל ולהבדיל בתפלה אבל אם שכח להבדיל בתפלה בט"ב אע"ג שאינו מבדיל על הכוס בלילה וגם למחר מ"מ כיון שמבדיל במוצאי ט"ב א"צ לחזור ולהתפלל {{ממ|שם}}:

{{אות סעיף|ה}} שכח הבדלה בתפלה וגם טעם קודם שהבדיל על הכוס צריך לחזור ולהבדיל בתפלה אע"ג שאם הבדיל בתפלה וטעם קודם שהבדיל על הכוס מותר להבדיל על הכוס הכא כיון שטעם ולא הבדיל בתפלה צריך לחזור ולהתפלל {{ממ|שם}}:

{{אות סעיף|ו}} אפילו אם הבדיל תחלה על הכוס מ"מ צריך להבדיל בתפלה {{ממ|שם}}:

{{אות סעיף|ז}} מי שאין לו יין להבדיל או שכר יכוין להבדלה שעושה הש"ץ {{ממ|רצ"ה}}:

{{אות סעיף|ח}} אע"ג דלא גזרו על השבותין בין השמשות כדלעיל כלל ה' סימן ו' דוקא בע"ש אבל במ"ש אפילו בה"ש אסור בכל מה שאסור בשבת אפי' אמירה לנכרי דכיון דכבר אתחזק שבת מספיקא לא נפיק מקדושתיה {{ממ|מגן אברהם סימן שמ"ב וסימן שפ"ו ס"ק י"ג וסימן תקס"ב ס"ק א'}}:

{{אות סעיף|ט}} יש ליזהר לשתות מים מן נהרות בין מנחה למעריב בשבת ואבל תוך י"ב חודש על אביו ואמו יזהר טפי {{ממ|ובתוס' ק"ה ד"ה והנ"מ דאכלו ובתשובת רשב"א סי' א' קי"ט משמע דמים אפי' בביתו אסור לכל אדם וצ"ע שם בגמרא}}:

{{אות סעיף|י}} מי שמתאחר להתפלל במ"ש בלילה מותר לומר לחבירו ישראל שכבר התפלל והבדיל לעשות לו מלאכתו להדליק לו נרות ולבשל לו ומותר להנות ממלאכתו {{ממ|ססי' רס"ג}}. וכן בשמיני של פסח שאכל מבעוד יום ונמשכה סעודתו בלילה והוא עדיין לא התפלל ולא הבדיל מותר לאכול חמץ דהא באמת הוא לילה רק שאסור במלאכה עד שיבדיל אבל חמץ אינו תלוי בהבדלה {{ממ|תצ"א במגן אברהם}}:

{{אות סעיף|יא}} כשם שמצוה לקדש שבת בכניסתו בדברים דהיינו קידוש כך מצוה לקדשו בדברים ביציאתו דהיינו הבדלה ולרמב"ם הוא מ"ע מן התורה בכלל זכור ולשאר פוסקים הבדלה דרבנן {{ממ|סי' רצ"ו}}:

{{אות סעיף|יב}} נשים חייבות בהבדלה כשם שחייבות בקידוש. אך י"א דהבדלה אינו תלוי בשמירת שבת וא"כ אינו בכלל כל שישנו בשמירה כו' והוי מ"ע שהז"ג ופטורות וגם אין בה עשייה אלא ברכה לבד ולכן אין רשאות הנשים להבדיל לעצמן אלא ישמעו הבדל' מאיש ומש"ה אסור לאיש שכבר הבדיל להבדיל בשביל נשים כיון שהם פטורות. ומ"מ המנהג שמבדילות לעצמן כמו בשאר מ"ע שהזמ"ג דפטורות ואפ"ה מברכות {{ממ|שם}}:

{{אות סעיף|יג}} הבדלה אינו אלא על יין או שכר וכיוצא בו מה שהוא חמר מדינה אפילו קוואס בשעת הדחק חוץ מן המים ולא על הפת חוץ מי"ט שחל במ"ש דאגב הקידוש אומר גם הבדלה על הפת {{ממ|שם}}:

{{אות סעיף|יד}} כוס של הבדלה יזהר בו ג"כ בכל הדברים שצריך כוס של ב"המז ולא יהיה פגום {{ממ|שם}}:

{{אות סעיף|טו}} אם אין לו דבר להבדיל עליו וגם אינו מצפה שיהיה לו למחר די לו בהבדלה שבתפלה וגם יאמר המבדיל בין קודש לחול ומותר אז אפילו לאכול ואם מצפה שיהיה לו למחר י"א דאסור לאכול עד למחר. ומ"מ כשהוא תאב מאוד לאכול יכול לסמוך ולאכול אחר שהבדיל בתפלה ואומר המבדיל {{ממ|שם}}:

{{אות סעיף|טז}} כיון שהגיע ס' חשיכה או שהתפלל מבע"י אסור לאכול עד שיבדיל ודוקא להתחיל ולאכול אבל אם היה יושב ואוכל מבע"י א"צ להפסיק כלל ומותר לו לאכול ולשתות כ"ז שירצה ואפי' אמרו בואו ונבדיל רק י"א דלשתיה כיון שאמרו בואו ונבדיל הוי כהיסח הדעת וצריך לחזור ולברך על השתיה ולכן יש ליזהר בזה. ומ"מ בדיעבד נ"ל דלא יברך דספק ברכות להקל {{ממ|רנ"ט}}:

{{אות סעיף|יז}} ודוקא כשהיה יושב ואוכל אבל אם לא אכלו רק שקבעו עצמן לשתיה כיון שהוא ס' חשיכה צריך להפסיק ואסור לשתות {{ממ|ודוקא שאר משקין אבל מים מותר לשתות ועיין לעיל ס' ט' (שם}}:

{{אות סעיף|יח}} וכ"ז שהתחיל קודם חצי שעה ללילה דעדיין לא הגיע זמן ק"ש אבל אם התחיל באיסור דהיינו בתוך חצי שעה ללילה וא"כ כיון דק"ש דאוריי' צריך להפסיק ולקרות ק"ש ולהתפלל ואם כן כבר חל עליו חובת הבדלה ואסור לאכול עד שיבדיל {{ממ|שם}}:

{{אות סעיף|יט}} יש ליזהר שלא להבדיל באמצע הסעודה או באמצע השתיה כי יש מחלוקת אם צריך לחזור ולברך על כוס של הבדלה ואפילו אם מבדיל על השכר באמצע אכילה י"א דצריך לברך. ואם יש לו צורך להבדיל מ"מ לא יברך {{ממ|מגן אברהם בשם ב"א}} אם שתה כבר יין אבל אם לא שתה יין יבדיל על היין ויברך עליו לכ"ע {{ממ|שם}}:

{{אות סעיף|כ}} כשהיה אוכל וחשכה לו שאמרנו שא"צ להפסיק גומר סעודתו ומברך ב"המז ומותר לשתותו ומי שאינו נזהר בכל השנה לברך על כוס גם עתה אסור לשתות. ודוקא בודאי חשכה אסור אבל בס' חשיכה נ"ל דמותר לשתות כוס של ב"המז אפילו מי שאינו נזהר {{ממ|לפי מ"ש המגן אברהם סי' רצ"ט ס"ק א' ובס"ק ג' דאפילו בספק חשיכה הבדלה קובעת ואסור להתחיל לכ"ע א"כ אפילו בספק חשיכה אסור לשתות למי שאינו נזהר אבל הט"ז בס"ק א' כתב דלרא"ש בס' חשיכה מותר להתחיל וכ"כ א"ר}} וא"כ יש לסמוך עכ"פ לשתות כוס של ב"המז בס' חשכה אפילו מי שאינו נזהר:

{{אות סעיף|כא}} טעם ואכל קודם הבדלה יכול להבדיל אח"כ {{ממ|שם}}:

{{אות סעיף|כב}} שכח ולא הבדיל במ"ש מבדיל עד סוף יום ג' דכ"ז שייך לשבת ודוקא המבדיל אבל על נר ובשמים אינו מברך אלא במ"ש דטעם של בשמים כדי להשיב הנפש שנשמה יתיריה הולכת ממנו וגם הנר משום שנברא במ"ש וזה שייך דוקא במ"ש. ומי שמתענה ג' ימים ולילות ישמע הבדלה מאחרים או שיבדיל ויתן לשתות לתינוק וכן נכון לעשות {{ממ|שם}}:

{{אות סעיף|כג}} אסור לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל ואם הבדיל בתפלה אע"פי שעדיין לא הבדיל על הכוס מותר. ואם צריך לעשות מלאכה קודם שהבדיל בתפלה אומר המבדיל בין קודש לחול בלא ברכה ועושה מלאכה ובי"ט שחל במ"ש אומר המבדיל בין קודש לקודש כו' ברוך המבדיל בין קודש לקודש {{ממ|א"ר}} וכן צריך ללמד אדם בתוך ביתו לנשים שיאמרו כך קודם שידליקו נרות. וכל אדם יזהר שלא להדליק נר אפילו כשהבדיל בתפלה עד אחר סדר קדושה אבל טלטול בעלמא מותר {{ממ|שם}}:

{{אות סעיף|כד}} כשהוא מבדיל אפי' להוציא אחרים אע"ג דמדינא צריך הסיבה או ישיבה מ"מ אפילו הגדולים לא נהגו כך דכיון דקובעין עצמן לצאת ידי הבדלה מהני גם ליין ונוטל היין בימינו בשעה שמברך על היין וכשמברך על הבשמים נוטל אותן בימין שכל דבר שמברכין עליו צריך לאחזן בימינו ומ"מ נוטלין גם הבשמים בשמאלו וכן כשמברך על הבשמים נוטל היין בשמאלו {{ממ|כדאמרינן בגמרא מסדר כולהו אכסא וכן נ"ל}}. {{ממ|רצ"ו}}:

{{אות סעיף|כה}} אם אין לו בשמים א"צ לחזור אחריהם ומותר לברך על פלפלין שקורין ענגילשע פעפער אבל סתם פלפלין הוי ס' ברכה {{ממ|רצ"ז}}:

{{אות סעיף|כו}} מי שאינו מריח לא יברך על הבשמים אפילו כשמוציא אחרים גדולים אם לא שמוציא ב"ב הקטנים שהגיעו לחינוך:

{{אות סעיף|כז}} כיון שהי' אסור להדליק נר כל השבת הוי כאלו נתחדש עתה ברייתה כמו שהיה בו' ימי בראשית ולכך תקנו חכמים לברך על האור במ"ש בורא מאורי האש ואין צריך לחזור אחריה אלא כשרואה במ"ש מברך ואם לאו אינו מברך {{ממ|רצ"ח}}:

{{אות סעיף|כח}} מצוה לברך על אבוקה והוא נר שיש לו ב' פתילות או ב' נרות קלועים ביחד ואם אינם קלועים עכ"פ ידביקם זה בזה דאל"כ לא הוי אבוקה דכל אחד עומד בפ"ע {{ממ|שם}}:

{{אות סעיף|כט}} נוהגין להסתכל בציפרני ידיו ולא יראה פני האצבעות ויכוף האגודל בפנים:

{{אות סעיף|ל}} אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו דהיינו שיהיה סמוך לו בכדי שיוכל להכיר בין מטבע מדינה זו למטבע מדינה אחרת:

{{אות סעיף|לא}} אין מברכין אלא על נר שלא נעשה בו עבירה ואפילו הדליקו בשבת לצור' חולה מברכין עליו שלא נעשה בו עבירה אבל נר שהדליק נכרי אפילו הדליק בשבילו אסור שהרי היה אסור לישראל לצוות לנכרי להדליק {{ממ|בא"ר כו' דדוקא לחולה שיש בו סכנה שמותר לישראל בעצמו להדליק אבל אם אין בו סכנה דומה לנכרי שהדליק נר בשבילו. ול"נ דל"ד דהתם אין היתר לישראל לצוות לנכרי אבל הכא מותר לישראל לצוות שידליקו. ואע"ג דמותר לומר לו הדלק לך נרך בשבילך מ"מ אין זה בדרך צווי אלא הזכרה בעלמא משא"כ לצור' חולה שאין בו סכנה}} ואפילו בדיעבד לא יצא {{ממ|מגן אברהם שם}}:

{{אות סעיף|לב}} אין מברכין על הנרות שעומדין בבית הכנסת שאינן עשוין להאיר רק לכבוד:

{{אות סעיף|לג}} סומא אינו מברך על הנר דבעי' עד שיאותו לאורו אבל שאר הבדלה מברך:

{{אות סעיף|לד}} נר העומד בפנס שקורין {{ממ|לאנטערנע}} של זכוכית מברכין עליו אבל אם עומד בפנס של ברזל שיש בו נקבים שאינו יכול לראות השלהבת אין מברכין עליו:

{{אות סעיף|לה}} מצוה להרבות קצת בנרות ולומר זמירות ולהזכיר אליהו הנביא כדי שיבא ויבשר לנו {{ממ|רצ"ד}} ולא יפשוט בגדי שבת אחר הבדלה:

{{אות סעיף|לו}} אשרי למי שמקיים סעודה רביעית בפת והיא נקראת סעודת מלוה מלכה ולמי שאי אפשר לו לאכול פת על כל פנים יאכל מיני מזונות וזה חוב גמור {{ממ|שם}}:

{{אות סעיף|לז}} במוצאי י"ט בין במוצאי יו"ט לחול בין במוצאי יו"ט לחוה"מ מבדיל בתפלה כמו במוצאי שבת אלא שאינו מברך על הנר ולא על הבשמים וכל דינו כמו בהבדלה במ"ש. וי"ט שחל להיות במוצאי שבת אומר ותודיענו באתה בחרתנו ואם שכח אין מחזירין {{ממ|תצ"א}}:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}