עריכת הדף "חיי אדם/א/נא"

{{ניווט כללי עליון}}

{{מרכז|כלל נא{{ש}}{{גופן|4||'''דין ברכת בפה"ע ובפ"הא''' {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/רב|סי' ר"ב]] [[שולחן ערוך/אורח חיים/רה|ר"ה]]}}}}}}

{{אות סעיף|א}} על פירות הגדלים באילן מברכין בפה"ע ועל פירות האדמה והם כל מיני ליפתן וירקות ועשבים מברכין בפה"א ומהו אילן יתבאר לקמן סי' ט'. ואין מברכין ברכה זו אלא ע"פי ששה תנאים: {{ממ|א}} שיהיה דרכו לאכול כך אם חי חי ואם מבושל מבושל אבל אם אין דרך לאכלן חיין ואכלן חיין וכן במבושל מברך שהכל. {{ממ|ב}} שיהיה פרי חשוב לאפוקי תפוחי יער וכיוצא בו: {{ממ|ג}} שיהיה עיקר הפרי לאפוקי שרביטי קטניות וכן בכל דבר דלא נטעי אינשי אדעתא דהכי וכיוצא בו. {{ממ|ד}} שיהיה כבר נגמר הפרי שרוב בני אדם אוכלין אותו לאפוקי אם לא בשלו כ"צ שאינן נאכלין אלא ע"י הדחק. {{ממ|ה}} במיני עשבים כיון שעשבים אינם חשובים ולכן אם אינן נזרעין ע"י בני אדם אינן חשובין לקרות פרי. {{ממ|ו}} שיהיה ניכר במקצת מהות הפרי אבל אם רסקו כ"כ עד שאינו ניכר לכל מה הוא אינו חשוב פרי:

{{אות סעיף|ב}} אין מברכין בפה"ע או בפ"הא אלא על דבר שטוב לאכול אותו חי וגם שדרך בני אותו מקום לאכלן כך חיין אבל על דבר שאין דרך בני אותו מקום לאכלן חיין אעפ"י שהן טובים לאכול אף שלא ע"י הדחק נ"ל דמברכין שהכל דאינו חשוב לקרות פרי. וכל מיני ירקות וקטניות יבשים ידוע שאין דרך לאכלן חיין. וקטניות לחים וירקות כבושים כמו עשב שקורין זוער קרויט דדרכן לאכלן חיין. ומיני לפת ריבין ומערין ובצלים וצנון שקורין רעטיך אף שהם טובים ג"כ חיין מ"מ נ"ל דתלי ג"כ אם דרך באותו מקום לאכלן חיין. ואם אכלן עם לחם עיין בכלל מ"ג {{נשמת אדם|א}} אבל דברים שטובים חיין יותר ממבושלין ואדרבה ע"י הבשול נשתנה לגרועותא אילו בשלן לבדן במים אע"ג דאם בשלן עם בשר הם טובים יותר מחיין כיון דאז אין הם העיקר אלא הבשר. ולכך מברכין עליהן כשהן מבושלין שהכל. אבל אם הם העיקר כגון שטגנן בשומן ובדבש וכיוצא בו מברכין אף כשהן מבושלין ברכתן הראויה {{ממ|סי' ר"ה במ"א דלא כט"ז ועיין כלל נ"ג סי' א'}} דמה לי אם מבשל במים או בדבש {{ממ|וכן משמע דעת הגר"א בביאוריו ע"ש}}:

{{אות סעיף|ג}} אין מברכין בפה"ע ובפה"א אלא על דברים חשובים בין שגדלים ביער או בשדה מאליהן כמו אגוזים ופאזימקעס ומאליענש אבל מינין גרועים כמו תפוחי יער או וואלד בערנש ומה שקורין באשכנז בוך עקר וכיוצא בו מברכין שהכל אפילו לאחר שבשלם {{ממ|סי' ר"ג בט"ז שם}}:

{{אות סעיף|ד}} עשבים הגדלים בלא זריעה אפילו הם טובים לאכול כמו עשב שקורין {{ממ|שצאווע}} שהן עלין חמוצים {{ממ|ובל"א קירין זויררומפ}} ואפילו לאחר שבשלם שהוא מאכל שרים מברכין שהכל דאינו חשוב כ"כ לפרי. ועל עשב שקורין {{ממ|פאליטרון}} אם זורעין אותו צ"ע דאינו חשוב. ואם אוכל {{ממ|פאליטרון}} עם שכר כנהוג אם בירך על השכר או בתוך הסעודה א"צ לברך על הפאליטרון שהוא טפל לשכר ואם בירך עליו שהכל מקודם יתכוין לפטור גם השכר. אבל על שלאטען וכיוצא בו שנזרע מברכין בפ"הא {{נשמת אדם|ב}} {{ממ|עיין טור סימן ר"ד בשם ראב"ד}}:

{{אות סעיף|ה}} אין מברכין בפה"ע ובפה"א אלא על דבר שהוא עיקר הפרי. אבל מה שאינו עיקר הפרי יורד מדרגה א' דאם הוא פ"הע מברך בפ"הא ואם הוא פה"א מברך שהכל {{ממ|סי' ר"ב ע"ש במגן אברהם ס"ק י"ז}} ולכך השרביטים שקורין שוטין של קטניות אפי' הם מתוקים אם אכלן בפ"ע בלא הקטניות כיון שאינן עיקר הפרי מברך שהכל {{נשמת אדם|ג}} {{ממ|ול"ד לקליפה דידוע דאינן נאכלין אלא ברכותן ואח"כ נתקשו}} והט"ז כתב דעל צוקער שויטן מברך בפה"א וצ"ע:

{{אות סעיף|ו}} גרעינין של פירות אם הם מתוקים מתחלה בש"ע הכריע לברך בפה"ע ואם הם מרים מתחלה אין מברך כלום ואם מתקן ע"י האור מברך שהכל דגרעינין מתוקים מתחלה נקרא פרי משא"כ המרים לא נקרא פרי כלל. אבל שקדים המרים כשהן קטנים דאז עיקר אכילתן הקליפה ואינה מרה מברכין בפה"ע אבל כשכבר הם גדולים ואז הם מרים אין מברכין עליהם כלל דאזוקי מזיק אבל אם מתקן ע"י אור או ד"א מברך בפה"ע שהרי באמת הם פרי אלא כשהם במרירותן מזיקים ולכן כשמתקן מברך בפה"ע אבל גרעינים מרים אינם פרי כלל {{ממ|סי' ר"ב}} {{נשמת אדם|ד}}

{{אות סעיף|ז}} הפירות בקטנן כ"ז שהן חמוצים אע"ג דמקצת ב"א אוכלין אותו כך בש"ע פסק שאם נאכל ע"י הדחק מברכין בפה"ע וצ"ע. ונ"ל דאין מברכין אלא שהכל אם לא שבשלן או מתקן באור {{נשמת אדם|ה}} ואם אין נאכלין כלל מחמת חמיצתן לכ"ע אין מברכין עליו כלל. ואם מתקן באור או ע"י טיגון מברך שהכל. ולכן כל מיני פירות שמרקחין בדבש בעודן קטנים מאד וידוע שאז אינן ראוין לאכילה כלל וכלל מברך רק שהכל. ועל ענבים מדינא אין מברכין עליו בפה"ע עד שיהיה כפול הלבן דקודם לזה נקרא בוסר וכיון שא"א בקיאין בשיעור פול הלבן לכן אין מברכין עד שיהיה גדול ביותר. ולכן במדינות אלו שלוקחין ענבים בליל ר"ה לברך שהחיינו ומברכין בפה"ע צריך להודיע שלא יברכו לבטלה אלא יברכו בפה"א. וכן על זיתים קודם שגדל הנץ סביבם וחרובין קודם שנראה בהם שרשראות מברכין בפ"הא {{ממ|סי' ר"ב}}:

{{אות סעיף|ח}} מיני יאגדעס וזורעווינס {{נשמת אדם|ו}} שמוצצין מהן המשקה וזורקין הקליפה כתב המגן אברהם סי' ר"ג ס"ק א' לברך שהכל ולי צ"ע ומנהג העולם לברך בפה"א אבל אותן הגדלים באילן ומוצצין אותן נ"ל דיברך שהכל שאין האוכל ראוי כלל כמו אלו שקורין {{ממ|קאלינעש}} וכיוצא בו:

{{אות סעיף|ט}} לא נקרא עץ אלא מה שנשאר הענף גם בחורף ואח"ז מוציא עלין מן ענף זה שנשאר ואפי' הוא דק רק כגבעול של פשתן אבל אם כלה כל הענף ולא נשא' רק השרש מה שהוא טמון בארץ אע"ג שנתקשה הענף כמו עץ בימו' החמה כיון שכלה לגמרי בחורף לא נקרא עץ כלל ואמנם יש מינים שהענף כלה לגמרי בימות החורף ומ"מ נשאר מן השרש למעלה בקרקע כמו פאזימקעש הגדילים בגנות על אלו מחולקים הפוסקים אם נקרא פרי עץ או לא. ולכן פאזימקעש {{ממ|בל"א ערבערין}} וכיוצא בהן אע"פ שגדילים על גבעולין גבוהין כמין אילן רק בחורף נכמשין אלו הגבעולין ולשנה יוצא מן השרש גבעולין אחרים מברכין בפה"א ובדיעבד שבירך על אלו מינין בפ"הע יאכל אחד כדי שלא יברך בודאי ברכה לבטלה אבל לא יאכל יותר עד שבירך על ד"א שברכתו בפ"הא או דבר שברכתו שהכל ופאזימקעש שגדילים ביערים פשיטא דאסור לאכול יותר עד שיברך על ד"א. ומה שגדל על אילנות קטנות אף שגבהו פחות מג' טפחים כמו יאגדעס שחורים כ' המ"א לברך בפ"הע. והעולם נוהגין לברך בפה"א דלא חשיבי כ"כ פרי. ועל אגרעס {{ממ|ובל"א קאסטהרבערן}} אף שגדילים על קוצים נהגו העולם לברך בפה"ע. אבל על פרי אדום שגדל על קוצים וקורין בל"א {{ממ|האן פוטין}} וכ"ש על מיני פלומן וקירשין שגדל על אטדים וקורין בל"א שלוים קערשין ובלשון פולין פיאניצעס מברכין שהכל שאינן חשובין וגם שגדילים על אטדים. ועל מאלינש כ' הט"ז לברך בפה"א ואני ראיתי בעיני שהראו לי העצים שגדלים עליהם והם אילנות ממש ומתקיימים כמה שנים וא"כ אין ס' שמברכין בפה"ע {{נשמת אדם|ז}} {{ממ|סי' ר"ג}}:

{{אות סעיף|י}} אין מברכין בפה"ע ובפ"הא אלא כשניכר במקצת שהוא פירי אבל אם רסקו עד שאינו ניכר כלל מה הוא מברכין שהכל. ואם רוב דרך אכילת אותן פירות הוא ע"י ריסוק אף לכתחלה מברך ברכתו הראוי. ולכן המאכל שמבשלין מדלועין שקורין {{ממ|קערבעש}} וכן אינגבער ושאר בשמים שחוקים שאוכלין עם צוקר כיון שדרכן בכך מברכין בפה"א או כדין אותן בשמים {{ממ|ר"ג}} וכן קטניות שריסקן לגמרי ואינו ניכר כלל וכל מיני גרויפן שעושין מן רעצקע {{ממ|שקורין בל"א טאטערקי}} וקורין מלך גרויפן והוא דק כקמח וכן רעצישניקעס שעושין מקמח זה מברך שהכל אבל קטניות שמעכן בכף וכן רעצקע קאשע כיון שניכר תוארו מברכין בפה"א {{נשמת אדם|ח}} {{ממ|ר"ב ור"ח}}:

{{אות סעיף|יא}} על אורז או דוחן מבושלים שקורין הירז או רייז או שטחנן ועשה מהן פת כ' הט"ז לברך שהכל ובשל"ה משמע להדיא שמברכין בפה"א וכן נ"ל {{נשמת אדם|ט}} ולאחריו לכ"ע מברך בנ"ר ובעל נפש לא יאכל תבשיל או פת של אורז ודוחן שנתמעכו אלא בתוך סעודה די"א דעל תבשיל של אורז שנתמעך מברכין במ"מ אלא די"א דאורז הוא רייז וכן הסוגיא דעלמא וי"א שהוא הירז ולכן אין לאכלו אלא בתוך הסעודה {{ממ|ר"ח}}:

{{אות סעיף|יב}} דבר שברכתו בפה"ע או בפ"הא רק מחמת שנתרסק או מחמת שאינו עיקר הפרי או שלא נגמר הפרי ירד ממעלתו ומברכין עליו לכתחלה שהכל מ"מ בדיעבד אם בירך עליו ברכתו הראוי לאותו מין יצא {{ממ|מגן אברהם סימן ר"ו}}. {{ממ|מה שהקשו על המגן אברהם דא"כ למה כתבו הפוסקים דהיכא דיש ספק בפרי אם הוא עיקר הפרי יברך בפה"א דיצא בדיעבד הא למגן אברהם להיפך נמי יצא נ"ל דלק"מ דזה הוי כלכתחלה כיון שרוצה לברך ומסתבר יותר לברך בפה"א שבכלל זה ג"כ פרי העץ אבל בדיעבד שטעה באמת יצא שהרי לא אמר שקר שהרי הוא מן העץ}}:

{{אות סעיף|יג}} עירב ב' מינים שאין ברכותיהן שוין כגון בפה"ע עם בפה"א וכיוצא בו אעפ"י שבא ליתן טעם הולכין אחר הרוב ומברך עליו ודוקא בענין שאין ניכר אבל אם כל אחד ניכר לעצמו ואינו נעשה לטפל מברך עליו כ"א ברכת הראויה לו {{ממ|מגן אברהם סי' ר"ד ס"ק כ"ה}}:

{{אות סעיף|יד}} על אגוז מושקאט שקורין מושקאט נוס מברך בפ"הע ועל צימרינד בפה"א ועל פלפלין וזנגוויל רטובים בפה"א אבל האוכל פלפל וזנגוויל יבש וכן נעגליך שאין דרך לאכלם כך אינו מברך כלום {{ממ|סימן ר"ב}} ואם עירב בשמים שחוקים עם צוקר הבשמים עיקר ומברך עליהן ברכת אותן הבשמים {{ממ|סי' ר"ג}}:

{{אות סעיף|טו}} על צימרינד שכוססין אותו ומבליע רק הטעם ופולט הצימרונד ולאקריץ האלץ או {{ממ|לאקריץ פלעציל}} נ"ל דמברכין רק שהכל ואם אינו מבליע כלל אלא רק שלועס ופולט אינו מברך כלום {{ממ|מגן אברהם בסי' ר"י}} ועל צוקר נהוג עלמא לברך שהכל אבל במוצץ קני צוקר נ"ל דמברכין בפה"א {{נשמת אדם|י}}

{{אות סעיף|טז}} השותה שמן זית כמו שהוא אינו מברך עליו כלל משום שמזיק ואם עירב עם שאר דברים א"כ הוא טפל ואם יש לו מיחוש שעיקר כוונתו משום השמן אלא שמערבין בש"ד כדי שלא יזיק לו וא"כ שמן הוא העיקר אפילו הוא פחות מן הש"ד מברך בפה"ע. ואם עיקר כוונתו לשתות מפני הצמא אלא שאגב נותן לתוכו שמן לרפואה מברך רק על השתיה שהכל. ומי שיש לו שלשול ונתן לתוך המשקה אגוז מושקאט שברכתו בפה"ע או {{ממ|צימרינד}} דינו כשמן {{ממ|סי' ר"ב סעיף ד' ובמגן אברהם שם ל"ד}}:

{{אות סעיף|יז}} אחד מחמשה מיני דגן שגדל בעציץ שאינו נקוב ועשה ממנו פת אינו מברך עליו המוציא לחם מן הארץ דאינו נקרא ארץ {{ממ|כדאיתא בירושלמי כלאים ספ"ז}} אלא מברך עליו במ"מ ומ"מ מברך עליו בהמ"ז {{ממ|כדאיתא בברכו' ריש פרק ג' שאפלו באכל טבל דמוקי דנזרע בעציץ שאינו נקוב ועיין במגן אברהם סימן קס"ח ס"ק ט"ז. ונ"ל דה"ה דאין מברך בפה"א דלא נקרא אדמה אלא המחובר כדאיתא בחולין קל"ט במצא קן בראשו של אדם כו' ע"ש ברש"י}} ואמנם על פירות האילן צ"ע אם מברך בפה"ע אם מקרי פרי וגם אם נקרא עץ {{ממ|ועיין מה שכתבתי בנ"א סוף הל' לולב}}:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}