עריכת הדף "חידושי מהרי"א/פרשת וירא"

{{ניווט כללי עליון}}
{{חלקי}}
{{מרכז|'''פ' וירא'''}}
'''והוא '''יושב פתח האהל כחם היום פירש"י לראות אם אורחים באים
וי"ל דמאי נ"מ הוא אם חם היום הוא או לא ונ' דאיתא
בגמ' דא"ב של מעלה פתח במה דסיים א"ב של מטה דהיינו תשק"ר
ועוד איתא דשמות של א"ב יש לו פי' אלף בית גמול דלים וכו'
והנה לפי א"ב שלמעלה הוא להיפך דהיינו דלים גמול ובזה יש נ"מ
דדלים גמול משמע שאם יבוא אצלך דל אז גמול אבל גמול דלים משמע
שצריך לחזור אחר דלים לגמול להם והנ"מ הוא אי אמרינן כא"ב
שלמעלה דהיינו שאם בא אליך עני אז גמול לו מתבייש העני לראות
פני של בעה"ב אבל אם הוא מחזיר אחר עני והולך אל ביתו אז
אינו מתבייש העני ובזה מובן כי צדיק ה' צדקות אהב ר"ל הקב"ה
אוהב כל מיני צדקות כא"ב שלמעלה וכא"ב שלמטה אבל ישר פי'
הטוב יותר הוא יחזה פנימו אם יוכל העני לראות פני בע"הב וזה
כא"ב שלמטה שהוא ילך אל ביתו של עני וגם י"ל על אברהם
שהלך אחר העניים ואמאי לא עשה כא"ב שלמעלה דהיינו דווקא אם
העני אצלו אז צריך לגמול אותו י"ל דהנה המחקרים אמרו ברקיע
הוא קר מאוד אע"פ שהוא כנגד הסברא דמה בארץ שהיא רחוק
מן השמש הוא ומ"מ מחמם מכש"כ ברקיע שהיא קרוב להחמה והטעם
הוא דהקב"ה ברא השמש שיחמם דוקא הארץ ולא הרקיע א"כ י"ל
דגם התורה ניתנה לארץ וא"כ צריך לעשות כא"ב שלמטה ושפיר
הלך אברהם אחר העניים וא"ש והוא יושב פתח פירש"י שהלך אחר
האורחים וק' הלא לפי א"ב שלמעלה אינו מחויב לחזור אחר אורחים אלא
דוקא אם הם באים אצלו אז מחויב לגמול להם ע"ז אמר כחם היום
ר"ל מזה יש ללמוד כמו שהשמש אינו מחמם רק על הארץ כך גם
התורה נתנה לארץ וא"כ צריכים אנו לעשות כא"ב שלמטה דהיינו
לחזור אחר אורחים וא"ש ודוק היטב.

'''ויאמר''' מהרי שלוש סאים קמח סולת וכו' איתא בגמ' מכאן שהאשה
עיניה צרה באורחים משום שאברהם אבינו אמר קמח והיא
לקחה סולת ע"כ ותמוה מאוד דאדרבא אפכא מסתברא דאברהם אמר
שתקח קמח שאינו טוב כמו סולת ועוד ק' לשנא דגמ' דנקיט עיניה
צרה הל"ל לבה צרה כמו דכתיב אל ירע לבבך בתתו לו ונ"ל
דאיתא בגמ' ברכות מה דכתיב ארץ חטה ושעורה הפסוק הזה לא
נאמר אלא לשעורין דהאוכל בבית המנוגע כשעור ב' זתים הוא טמא
ואמרינן ה"מ כשעור זיתים מפת חטין ולא מפת שעורין דפת חטין
נאכל הרבה מפת שעורין והנה מי שאין נותן לחם לעניים בלב שלם
זה ג"כ אינו יוכל לראותם בביתו והנה אברהם אבינו אמר שתקח
קמח שנאכל בזמן מרובה למען שיהיו האורחים זמן מרובה בביתו
אבל שרה לקחה סולת שיאכלו מהר ויכולין לילך מביתה וזה שאמרינן
בגמ' מכאן שאשה עיניה צרה באורחים עיניה דייקא שאינו יכולה
לראות האורחים בביתה מפני שהיא לקחה סולת שיכולין לאכול מהר
מקמח וממילא מוכח שאשה אינה נותנת בטוב לב ודו"ק.

{{ניווט כללי תחתון}}

[[קטגוריה:פרשת וירא]]