עריכת הדף "חזקוני/בראשית/נ"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''לחנט את אביו''' י״‎מ אותו שמן נעשה מדבר שלא הביא שליש. והוא לשון התאנה חנטה פגיה. וכן שנו רבותינו אנפקינון שמן זית שלא הביא שליש.

== ג ==

'''ויבכו אתו מצרים''' כמה תיבות חסירות בי״‎ת אף זו חסירה והוא כאלו כתוב ויבכו אותו במצרים.

'''שבעים יום''' ארבעים יום של חניטה ושלשים של אבילות כמו שמצינו במשה ואהרן שבכו אותם שלשים יום. ד״‎א שבעים יוצאי ירכו יורדי מצרים בכוהו איש יומו.

== ד ==

'''דברו נא באזני פרעה''' בשביל שהוא היה המביא והמוציא כדכתיב בלעדיך לא ירים איש את ידו וגו', חשב שיקשה בעיני פרעה איך יעזוב הוא את הארץ. גם פרעה היה ירא שמא ישאר יוסף בארץ כנען ובידו כל תוקף ולב עם ארץ מצרים.

== ט ==

'''ויעל עמו''' העלה עמו לשון מפעיל כמו ויעל עולות.

== י ==

'''ויעש לאביו אבל שבעת ימים''' י״‎מ ששם באו לכבדו אלופי עשו ונשיאי ישמעאל ובני קטורה ושם עשו אבל חדש כי כן דרך כשבא אחר מקרובי המת הם בוכים כבתחלה.

== יא ==

'''וירא יושב הארץ הכנעני''' הוא סיחון ועוג שגם הם כנענים נקראו כמו שפרש״‎י בפ׳‎ שלח ושופטים ובכמה מקומות.

'''אשר בעבר הירדן''' היא ארץ כנען כלומר יושבי ארץ סיחון ועוג ראו את האבל בגורן האטד בארץ כנען שהיו קורין לו ''' בעבר הירדן''' שכשם שאותם היושבים בארץ כנען שהוריש יהושע קורין לעבר סיחון ועוג עבר הירדן כך אותם היושבים בארץ סיחון ועוג קורין לארץ כנען עבר הירדן כדכתיב בפרשת מטות כי לא ננחל אותם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה.

== יב ==

'''כאשר צום''' לעסוק בקבורתו.

== יג ==

'''וישאו אתו בניו''' פרש״‎י ולא בני בניו מפני שהם מבנות כנען. חז״‎ק הא אמרינן בפסחים מה בת איש כנעני דגבי יהודה אילימא כנעני ממש אפשר בא אברהם והזהיר את אליעזר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני ובא יצחק והזהיר את יעקב ובא יהודה ולקח אלא מאי כנעני תגרא. וא״‎ת אליבא דמ״‎ד גבי ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו אחיות תאומות נולדו עם כל שבט ושבט ונשאום אמאי לא נשאוהו בני בניו, וי״‎ל התיומות מתו בלי בנים והשבטים נשאו להם כנעניות וילדו להם בנים. וא״‎ת אמאי לא נשאוהו בני שמעון שהרי מדינה קאתי כדכתיב יכין וצוחר ושאול בן הכנענית ואמרינן זו דינה שנבעלה לכנעני אלא י״‎ל שלא היה רוצה להטיל קנאה ביניהם שישאוהו בני שמעון ולא בני שאר השבטים. אבל מאפרים ומנשה שנשאוהו אין שם קנאה שהרי בני מלך היו ועוד סמכם להיותם שבטים. ועוד פרש״‎י לוי לא ישא וכו׳‎ ואין להקשות איך נשא משה ארונו של יוסף, שהרי הוא נשא את עצמו כדכתיב נוהג כצאן יוסף ולא שמשה נשאו.

== טו ==

'''ויאמרו לו ישטמנו יוסף''' כששב מקבורת אביו עבר על בור שהשליכוהו אחיו וברך עליו שעשה לי נסים במקום הזה והם שמעו על כן יראו פן תתחדש עליו כל הרעה שעשו לו.

== טז ==

'''ויצוו אל יוסף''' תרגום ירושלמי ופקידו ית שבטיא דבני בלהה שפחה דרחל למימר אבוך פקוד דלא יתכניש למימר.

== יז ==

'''ועתה שא נא''' מדברי המגידים.

== יח ==

'''וילכו גם אחיו''' אחר שלוחיהם.

== כג ==

'''גם בני מכיר בן מנשה. גם''' לרבות על אפרים, כיצד יוסף לא ראה לאפרים רק בני בנים ולמנשה ראה הוא בנים לבני בניו שהרי מצינו בפרשת פנחס לאפרים בני בנים מנויין לבתי אבות ולמנשה בנים לבני בנים וקים לן כל המנויין בפ׳‎ פנחס לבתי אבות לאפרים ולמנשה נולדו בחיי יוסף.

== כו ==

'''ויישם בארון''' אבל לא נקבר שהרי עתידין היו להעלותו.

'''ויישם''' כמו ויושם על משקל על בשר אדם לא יוסך.

'''בארון''' הב׳‎ בקמץ ללמדך שבחייו בחרוהו לו והכינוהו. בכל שאר האבות לא נזכר הארון. שלימא סדרא דפרשת ויחי נשלם ספר בראשית בעזרת השם.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}