עריכת הדף "חזקוני/במדבר/יד"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ג ==

'''הלוא טוב לנו שוב מצרימה''' כשהיינו במצרים אם מת אחד ממנו היה מניח נכסיו לקרוביו או לשכניו אבל עכשיו הכל לבז.

== ח ==

'''אם חפץ בנו ה'''' שלא נמות במדבר.

== ט ==

'''כי לחמנו הם''' כדכתיב ואכלת את כל העמים.

'''סר צלם מעליהם''' כל דבר המגין על האדם הוא צל שלו.

== יב ==

'''אכנו בדבר ואורשנו''' שלא יתחלל שמי למסרם ביד אויב.

== יג ==

'''כי העלית''' אשר העליתה.

== יד ==

'''ואמרו''' מצרים ''' אל יושב הארץ''' ומה יאמרו מבלתי יכולת ה׳‎ וגו'.

== יז ==

'''יגדל נא כח ה'''' מדת הרחמים תנצח למדת הדין לכבוש כעסך וזהו כח כדכתיב טוב ארך אפיים מגבור. ד״‎א לעיל קאי ואמרו הגויים מבלתי יכולת לכך אמר עכשיו ''' יגדל נא כח''' כלומר הראה גבורתך לכל שאתה יכול להכניסן לארץ ולהפיל לפניהם המלכים.

'''כח ה'''' באל״‎ף דל״‎ת.

'''כאשר דברת''' במעשה העגל יש חסרון ושנוי כאן ממה שיש בפרשת כי תשא אמנם אין בכך כלום כי כן דרך בכל המקרא כששינה הכתוב דבריו הוא משנה פעם שנית מפעם ראשונה.

== יח ==

'''ה׳‎ ארך אפים''' לא הזכיר כאן אל לפי שהוא משמע לשון חוזק ובעל כח והוא לא רצה שיראה כחו לישראל, רחום וחנון לא הזכיר משום דשייכי גבי מתנה כדכתיב וצדיק חונן ונותן והוא לא בקש שיחנם לתת להם כלום אלא שיסלח להם. ואמת לא רצה להזכיר לפי שהיה מבקש לפני הקב״‎ה שיעשה להם לפנים משורת הדין ואמת משמע קו המשפט כדאמרינן תורה דכתיב בה אמת אין הקב״‎ה עושה בה לפנים משורת הדין. ד״‎א לא הזכיר אמת לא רצה שיאמת הקב״‎ה מה שאמר אכנו בדבר וגו'. נוצר חסד לא הזכיר לפי שהם לא עשו חסד שינצרהו להם אלא פשעו.

'''וחטאה''' לא הזכיר לפי שהוא לשון שוגג כדכתיב וחטאה בשגגה והם זדו ופשעו.

== יט ==

'''סלח נא לעון העם הזה''' של מרגלים.

'''וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה''' במעשה העגל.

== כ ==

'''סלחתי''' פעם אחת במעשה העגל ויתרתי להם אבל עכשיו לא אסלח להם אבל אפרע מהם. ד״‎א ''' סלחתי''' סולח אני כמו ונתתי כסף הרימותי את ידי.

'''כדברך''' כמו שאמרת שיש עלי לעשות ולא אפיל דבר אמרת ארך אפיים הריני מאריך אפי עמהם ולא אכלם עתה.

'''כדברך''' חסר יו״‎ד. אמרת נושא עון הריני תולה על עונם. אמרת ונקה לא ינקה ודאי אין אני מנקה להם כמו שנא׳‎ ואולם חי אני וימלא כבוד ה׳‎ וגו׳‎ כבודי יעמוד במקומו שלא יאמרו מבלתי יכולת ה', כי אביא את בניהם לארץ. אמרת פוקד עון אבות על בנים כן אעשה ואניע את בניהם במדבר ארבעים שנה עם אביהם ונשאו הבנים את עון אביהם שלא יכנסו הבנים מיד לארץ.

== כב ==

'''וינסו''' ויכעיסו כמו והא אינון נסיסין ולכך הסמ״‎ך דגושה.

== כד ==

'''ועבדי כלב''' לא הוזקק להזכיר יהושע לפי שהיה עתיד הוא להביאם לארץ. ד״‎א לא הזכירו לפי שלא היו לו בנים ואין לומר עליו וזרעו יורשנה.

'''וימלא אחרי.''' גמר את הדבר אחרי משה שלוחי כדי להחזיקו דוגמא ואני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך.

'''וזרעו יורשנה''' לשון ירושה פי׳‎ ולזרעו יוצאי זרעו יורישנה לבנים הבאים אחריהם.

== כה ==

'''והעמלקי''' במדה שהפחידום המרגלים בעמלק בה הפחידם הקב״‎ה.

'''והכנעני''' הוא אמורי הוא כנעני.

'''יושב בעמק''' ולקמן כתיב וירד העמלקי והכנעני היושב בהר ההוא אלא י״‎ל רובם היו יושבים בעמק ומעוטם בהר ואותו מיעוט נלחם בהם וראיה לדבר מדכתיב היושב בהר ההוא מכלל שיש מהם יושבים במקום אחר, או שמא בעמק היו יושבים וכששמעו שבני ישראל באים לקראתם עלו בהר וארבו להם שם, ומצינו לשון ישיבה גבי מארב כדכתיב יושב במארב חצרים.

'''מחר פנו וסעו לכם''' מחר זה לאחר זמן הוא שהרי ישבו להם בקדש ימים רבים קודם שהתחילו לסבוב את הר שעיר והיא דוגמא כי ישאלך בנך מחר.

'''המדבר דרך ים סוף''' לסבוב את הר שעיר כמו שמצינו בפרשת דברים כדי להשלים גזרת ובניכם יהיו רועים במדבר ארבעים שנה.

== כט ==

'''מבן עשרים שנה ומעלה''' כנגד שהם בני חיל והיה להם לצאת בצבא לכבוש את הארץ והם נאצוני ונתנו כתף סוררת.

== לב ==

'''ופגריכם אתם''' סרסהו ואתם פגריכם והוא שפירש״‎י כתרגום ופגריכון דלכון ופגריכם שלכם.

== לג ==

'''יהיו רעים''' רועים ממש כצאן זו פעמים כאן ופעמים כאן כן יעשו בניכם ינועו הנה והנה עד תם פגריכם.

== לד ==

'''במספר הימים''' בבי״‎ת.

'''וידעתם את תנואתי''' אמרתם שכוונתי להפילכם בחרב כדי שלא להביא דברי שאמרתי לפניכם להכניס אתכם לארץ עכשיו תבחינו ותכירו אותה תנואה שחשבתם עלי מדה כנגד מדה.

== לה ==

'''אם לא זאת אעשה''' שלשה פסוקים קצרים מענין אחד יש בפרשה זו ואלו הם אם יראו את הארץ אשר נשבעתי, אם אתם תבואו אל הארץ, אם לא זאת אעשה לכל העדה, כאדם האומר אם לא אעשה דבר זה כך וכך יארע לי אלא שלא רצה לפרש מפני כבוד שכינה.

'''הנועדים עלי''' שאמרו לרגום עבדי עד שנראה כבודי.

== לו ==

'''והאנשים אשר שלח משה''' הם המרגלים להם לא המתין אלא וימותו במגפה.

'''וישבו וילינו''' הרעימו פעם שניה.

'''וילונו''' כתיב וילינו קרי.

== מא ==

'''את פי ה'''' שאמר מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים.

== מג ==

'''כי על כן שבתם''' שהרי בשביל כך שהמרגלים הפחידו אתכם מן הכנעני והעמלקי העומדים שם ''' שבתם מאחרי ה'''' ויראים אתם ליכנס לארץ ואין אתם בוטחים בו ובשביל כן לא יהיה עמכם אם תעברו את פיו ללכת להלחם עד לאחר ארבעים שנה. ד״‎א סרסהו על כן כי שבתם.

== מה ==

'''ויכום''' העמלקים ''' ויכתום''' הכנענים. דבר אחר הרגו מהם מחצו מהם. ''' [חרמה''' שם מקום].


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}