עריכת הדף "חות יאיר/מז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

ואחר בקשת המחילה עוד אחת היא שאלתי מהוד מכ"ת יוציאנו בחסדו מן המבוכה אשר נאחזתי בסבך הספק בקרני העיון זה ימים רבים בשטר סילוק שכותבים מהבעל לאשתו בזמנינו שאין לנו אירוסין על מה סומכין [ע' ש"ע א"ה סי' צ"ב ס"א בהג"ה ובחלקת מחוקק ופרי חדש גם בח"מ ר"ס רי"א וצ"ע בא"ה סי' צ' סי"ז הגה' על"ק סי' נ' ובסי' נ"א] דאם על הקנין שקונין מן הבעל לפני החופה הרי ק"ל דלא מהני סילוק רק בעודה ארוסה לא מקמי הכי כמ"ש הר"ן רק די"ל דדברי הר"ן אמורים דוקא בלא קנין מש"כ בקנין ודאי מהני ונאמר עוד דזה מוכרח דאל"כ היה קשה על דברי הר"ן הא ק"ל דאדם יכול להסתלק בקנין אפילו מדשב"ל אלא ע"כ דבקנין ודאי מהני ומ"מ לבי מהסס בזה אחר דזה דין חדש וחידוש לא שערום אבותינו ועוד דלא קשה על הר"ן מידי דהא דק"ל דאדם יכול להסתלק וכו' מיירי דמ"מ השעבוד כבר חל ולכך אפילו בלא קנין וכ"כ הסמ"ע או נאמר דסמכינן בזמנינו על הקנינים הנעשים תחת החופה אחר הקדושין רק דצל"ע רב דאין אלו הקנינים שתחת החופה מנהג פשוט וברור ובימי א"א הגאון זלה"ה היה אחד מתקוני הקהלה שכל הקנינים היו נגמרים ונעשים לפני החופה וא"כ הוא דעל אותן הקנינים סמכינן קשה לי עוד דהיו צריכים להזכיר אז תחת החופה בקנין דסלוק גם הסילוק מפירות והירושה מה שלא ראינו ולא שמענו מעולם ולא היו הסופרים יכולים לכתוב כזאת וכאלה בלי המלכת הבעלים דאלו הדברים מחדשים פרטי דינים ועדיפי טפי מנאמנות וביטול מודעות. ואם נאמר דמ"מ אחר שדרך ונוסח כל שטרי סלוק הכי הוו סתם קנין סלוק לכתיבה כך עומד שזה דבר זר הוא ויתילד ממנו עוד זרות דנאמר דאע"פ שלא נזכר בשטר סלוק בפירות ופירי פירות הוה כאלו נכתב כמו דק"ל בשופרי דשטרי וזה אחרון קשה מן הראשון ולענ"ד הס כי לא להזכיר גם שניהם.

וע"ק דאם נאמר לקיים המנהג מצד הקנין שתחת החופה דמקרי אחר הנשואין א"כ לא יועיל בשום פנים להסתלק מירושת' דהוי מתנה על מ"ש בתורה והרי מנהג פשוט לא הכי הוא רק כותבין סילוק גם מירושתה ואם מתה אינו יורשה וא"כ נשאר המנהג בלי שורש. בשלמא אם היה לנו אירוסין שנוכל לומר דסמכינן על הקנינים שלפני החופה היה אפשר לומר דאף דבשעת הקנין לא נזכר פירות מ"מ מהני גם לפירות דהכי ס"ל להרי"ף והרמב"ם כמ"ש בש"ע מא"ה סי' צ"ג ס"ב והם מפרשים אבעיא דש"ס קנו מידו מהו דשם הסברא נותנת כך דכל דבעודה ארוסה לא בעי קנין ומדקנה לטפויי כחה אתא והכי משמע בדברי הרי"ף מש"כ אם סמכינן על קנין דלאחר קדושין אף דסתם כך בש"ע ס"ס הנ"ל דבקנין מהני והוא פי' הר"י והרא"ש באבעי' הנ"ל מ"מ י"ל דאין דבריהם אמורים רק שקנין מועל אף אחר החופה והנשואין אבל מ"מ אינו מועיל רק למה שמזכירין בפירוש שהרי הקנין לאו לטפויי אתי שהרי לאחר נשואין לא סגי בלאו הכי.

האמנם לרמב"ם ז"ל שכתב ג"כ אם קנו מידו אחר הנשואין מהני אף שהוא פי' אבעי' דש"ס הנ"ל בעודה ארוסה ולכן כתב ה"ה דיצא לרמב"ם דין דקנו אחר הנשואין מגמ' פרק ח"ה גבי החומר לחבירו דין ודברים וכו' דאמר שם דבקנין מהנה והוא דמ"ב ע"א וא"כ ודאי דס"ל דא"צ לזכור פירות בפירות ומ"מ מהני אף לפירות דדון מינה ומינה ובאמת לא מצאנו חולק עליו מצד הדין וי"ל דגם הר"י והרא"ש ס"ל כך דבקנין סתם אחר הנשואין סגי גם לפירות גם מדלא שת הרב הב"י דמייתי דברי שלשתן רצופים לבו לחלק ביניהם משמע דס"ל דעולים בקנה אחד ועוד דעדיף טפי להשוות דברי הפוסקים ושלא לעשות מחלוקת בינים רק דלשון הש"ע ש"ס הנ"ל לא משמע כן.

ולולי דמסתפינא אמינא דכל מה שארז"ל שצריך להזכיר סילוק דפירות ופירי פירות וירושה היינו בלשון דין ודברים דלשון גרוע הוא ועל זה אמר הש"ס דאם לא נזכרו פירות בהדיא יד בעל השטר על התחתונה או לרב אשי אמרינן בנכסיך ולא בפירותיהן וכו' מש"כ לדידן שאומרים לשון סילוק שמקבלים קנין להסתלק מנכסי אשתו וכן כותבין שהוא מסולק מהם בסילוק גמור בכא"ה מהני אף לפירות ויפה עושי' הסופרים שכותבים הסילוק מן הפירות בפי' שלא יבא לידי פקפוק ומ"מ אפי' לא נכתב בפי' אין בכך כלום דלשון סילוק מהנה אף בסתם וראי' לדברי מ"ש בש"ס על אבעי' להו קנו מידו מהו א"ר יוסף מדין ודברי' קנו מידו רנ"א מסופה של קרקע קנו מידו ולפי' הרי"ף והרמב"ם דכוותייהו נקטינן וס"ל דאבעי' להו אם קנין בעודה ארוסה מהני גם לפירות ושמעינן מהא מלשון זה דכל דידעינן דנסתלק מגוף הקרקע נסתלק גם מהפירות דהכי אסברא ר"ן וכוותי' נקטינן ואע"פ דלדברי הרי"ף והרמב"ם ס"ל דהאבעיא אזלא בקנין בעודה ארוסה מ"מ למדתי משם דלשון סלוק אם נכתב בהדי' מהני גם לפירות רק דגם זה היה דין מחודש וקצת זר ולכן אל הוד רוממות מכ"ת נשואות עינינו והוא בחסדו יודיענו פרטי הדינים ויגלה עפר הסכלות מעינינו ויאר עינינו בדעתו הקדושה והרחבה וידו החזקה ולא תהיה הצדקה ושלום בלי תנינא מנינא מא"ה וממני הטרוד:

יאיר חיים הנ"ל.

אחר כותבי נפל מלתא בדעתי והוא לע"ד דבר נכון ומתקבל לישב בו מנהגינו ע"פ והוא שלעולם סמכינן על קנינים שתחת החופה אחר הקדושין ומה שאין מזכירין בסילוק בפירוש סילוק דפירות הוא מפני דס"ל דלא מקרי אחר נשואין רק עד אחר שאוכלים החתן והכלה יחד אחר החופה וכדאיתא בהגה' בסי' נ"ד ומפורש יותר בספר ח"מ שם דלא נגמרו הנשואין מקמי הכי ומכל מקום עכ"פ מקרי אירוסין לפחות אחר שכבר נתקדשה ולכך מהנה סילוק בקנין אפי' סתם גם לפירות כדעת הרי"ף והרמב"ם שני עמודי גולה כמ"ש בש"ע סי' צ"ב ס"א וגם בזה חפצתי הסכמתו דהוד מכ"ת אם דברי מטין או נראין להלכה כדת וכהלכה:

וחוט המשולש לא במהרה ינתק ממני יאיר חיים הנ"ל.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:שו"ת חות יאיר]]