עריכת הדף "חובות הלבבות/שער אהבת ה'/ד"

{{ניווט כללי עליון}}
אבל אם האהבה באלהים היא ביכולת האדם אם לא, אומר בתשובת שאלה זאת כי האהבה על שלשה פנים, אחד מהם אהבה שנקלה בעיני האוהב אבדת ממונו בעבורה לא אבדת גופו ונפשו, ומהם אהבה שנקלה בעיני האוהב אבדת חלק מגופו עם אבדת ממונו, כשהוא מקוה שתשאר נפשו בחיים בעבורה, והפנים השלישיים, אהבה שנקלה בעבורה אבדת הממונות והגופות והנפשות, וכבר מצאנו אברהם אבינו ע"ה הראה אהבתו באלהים בכל הפנים האלה, בממונו, שהיה מוציאו על העוברים והשבים כדי להודיעם את הבורא, ומה שאמר למלך סדום {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יד#כג|בראשית יד כג]]}} אם מחוט ועד שרוך נעל, ראיה על נדיבות נפשו ושהממון נקל בעיניו. ובגופו בברית מילה, שלא נתעכב לקיים אותה בנפשו ובזולתו בשמחה, אבל התנדבו באבדן נפשו באהבת האלהים מה שהראה בענין יצחק מן המהירות והחריצות, והוא הורה על אהבתו הזכה באלהים ולבבו הנאמן בעבודתו, והיא המדרגה העליונה ממדרגות האהבה באלהים, וכמוה לא תתכן מכל אדם לפי שהיא למעלה מן היכולת הבשרית מפני שהטבע הפכה וכנגדה, וכאשר תמצא ביחידים מבני אדם איננה כי אם באומץ הבורא ועזרתו אותם מגבור היצר עליהם, גמול השתדלותם בעבודתו וקיומם מצות תורתו בנפש נאמנה ולבב שלם ומצפון זך, כמו נביאי האלהים ובחיריו וסגולתו, ואין ביכולת כל בשר לסבול מה שזכרנו לאהבת הבורא מפני שהטבע והיצר כנגדו, אבל השני פנים הראשונים הם ביכולת רוב המדברים בהשתדלם בהקדמות אשר הקדמנו בשער הזה.

ומה שמורה כי השני פנים האלה ראיה על האהבה השלמה באלהים, מה שאמר השטן {{ממ|[[תנ"ך/איוב/א#ט|איוב א ט-יא]]}} החנם ירא איוב אלהים הלא אתה שכת בעדו וגו' ואולם שלח נא ידך וגו', כלומר כי הוא כסוחר עמך באהבתו ויראתו אותך, לקח מחירה כבוד העולם והונו, אך פסוק ממנו מה שחננתו מתועלות העולם, ואם יעמד בענינו עמך הוא נאמן באהבתו בך, ואמר לו הבורא {{ממ|[[תנ"ך/איוב/א#יב|שם פסוק יב]]}} הנה כל אשר לו בידך, ועשה מה שידעת בממונו ובבניו, ולא נשתנה לא בנגלהו ולא בנסתרו לאלהים, ועמד באהבתו הנאמנה לאלהים באמרו {{ממ|[[תנ"ך/איוב/א#כא|שם פסוק כא]]}} ערום יצאתי מבטן אמי וגו', ואמר הבורא לשטן {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ב#ג|שם ב ג-ה]]}} השמת לבך על עבדי איוב וגו', ואמר עור בעד עור וגו' ואולם שלח נא ידך וגו', אמר, הרבה בני אדם מתנדבים בממונם ונשיהם ובניהם כדי לשמור גופם, אך אין אמונת אהבתו אותך נראית אלא בבחינתו בגופו ובשרו במה שיצערהו ויקוץ בה, ואמר לו הבורא יתעלה {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ב#ו|שם פסוק ו]]}} הנו בידך רק את נפשו שמור, ועשה מה שאמר מנסיונו בגופו, וסבל ולא נשתנה באמונתו וטוב לבבו באלהים, באמרו לאשתו {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ב#י|שם פסוק י]]}} כדבר אחת הנבלות תדברי וגו', ונראתה אהבתו הנאמנה ובר לבבו לאל למי שנסתפק בו, לסבלו והתנדבו באבדת ממונו וצער גופו, ולא הרשיע את משפט האלהים, ואמר במה שענו בו חבריו {{ממ|[[תנ"ך/איוב/יג#טו|שם יג טו]]}} הן יקטלני לו איחל, ושבח לו הבורא על זה ולא שבח דברי חבריו בהוכיחם אותו, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/איוב/מב#ז|שם מב ז]]}}  ויאמר ה' אל אליפז התימני וגו', ואתה רואה כי חיבר אליו הבורא שני צדיקים והביאם למשל, באמרו {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/יד#יד|יחזקאל יד יד]]}} נח דניאל ואיוב, ואחר כך שב האלהים את שבותו, כמו שכתוב {{ממ|[[תנ"ך/איוב/מב#י|איוב מב י]]}} וה' שב את שבות איוב, ועל דעתו ומנהגו היו כל החסידים הראשונים המנוסים, כדניאל וחבריו בגוב האריות וכבשן האש, ועשרה הרוגי מלכות, והנוהג מנהגם, ועל המדרגה הזאת הזהיר הנביא באמרו, {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ו#ה|דברים ו ה]]}} ואהבת את ה' אלהיך וגו', ומי שמתמיד על האהבה, שהיא לתוחלת או ליראה בעוה"ז או בעוה"ב, אשר ביכולת רוב המדברים לקיים מצוותיה ומשתדל בה תמיד, יאמצהו הבורא ויעזרהו על האהבה הנאמנה, אשר תהיה לגדל ולרומם לבורא יתעלה, אשר היא למעלה מן היכולת הבשרית, כמו שאמר הכתוב {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ח#יז|משלי ח יז]]}} אני אוהבי אהב ומשחרי ימצאונני, וחוטאי חומס נפשו {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ח#לו|שם פסוק לו]]}}.
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}