עריכת הדף "חובות הלבבות/בקשה"

{{ניווט כללי עליון}}
<center>
<big><big>'''בקשה'''</big></big>

<small>(נזכרה ב[[חובות הלבבות/שער אהבת ה'/ו|שער אהבת ה' פרק ו׳]])</small></center>

[[תנ"ך/תהלים/נא#יז|ה' שפתי תפתח, ופי יגיד תהלתך]], ולשוני תצחצח, ולבי תכין, ונפשי תעיר, והגיוני תישיר, ושגיוני תכשיר, ושיחי תקשיב, [[תנ"ך/תהלים/ה#ב|ואמרי תאזין]], [[תנ"ך/תהלים/קב#ב|ותפלתי תשמע]], ורינתי עדיך תקרב, [[תנ"ך/תהלים/קב#ב|ושועתי אליך תבא]], בעמדי לספר תהלתך, ולהגות צדקך, ולחוות פלאך, לשיח בנוראות עוזך, לערוך חסדך, להגיד אמתך, בעוד נשמתי בי, [[תנ"ך/בראשית/ז#כב|ורוח חיים באפי]], עד אשר לא יחשך שמשי, ויכבה [[תנ"ך/משלי/כ#כז|נר נשמתי]], וישוב פגרי [[תנ"ך/בראשית/ג#יט|אל הארץ אשר ממנה לוקח]], ורוחי יהלוך אליך למשפט, [[תנ"ך/איוב/כח#ז|נתיב לא ידעו עיט, ולא שזפתו עין איה]], מקום [[תנ"ך/משלי/יא#ד|לא יועיל הון]], ולא יסכון קנין, [[תנ"ך/מיכה/ו#ח|כי אם עשות משפט ואהבת חסד]], כי אמנם ידעתי, כי למען ספר שמך הובאתי הנה, ולחוות גדלך נוצרתי עדנה.

בינותי ה' אלהי באור הדעת אשר חננתני, כי אתה אחד לבדך, אחד מאין חקר, אחד מאין ערך ודמיון, אחד מאין תחילה ותכלה, אחד מאין ראשית ואחרית, אחד מאין אחר כערכך, אחד מאין שני לנגדך, אחד לא כאחד ראש המנין, אחד לא כאחד ראש המנויים, אחד מאין חיבור ואוסף, אחד מאין פרוד ומחלוקת, אחד מאין אחר קדמך, אחד מאין אחר יאחרך, כי כל אשר נקרא אחד בלתך, לא באמת הוא אחד, ולא באמונה מיוחד, כי הוא מחובר מאחדים, ובנוי מנפרדים, וגם נפרד לאחדים, ונחלק לנפרדים, וגם יש לו תחילה ותכלה, וראשית ואחרית, [[תנ"ך/תהלים/קלט#ה|אחור וקדם]], ערך ודמיון, גם יש שני לנגדו, וכמוהו [[תנ"ך/דברים/ד#לה|עוד מלבדו]], לכן אמת על יצוריך, ויציב על בריותיך, ליחדך בכל לב, ולומר לפניך, [[תנ"ך/דברים/ו#ד|ה' אלהינו ה' אחד]].

ואמת ה' אלהים, כי אתה [[תנ"ך/דברים/י#יז|אלהי האלהים ואדוני האדונים]], בראת שורש כל דבר מאין, וצורת כל נוצר מאפס, וחברתם ברוח אפיך ויהיו לאחדים, ובדברך אבן פינה ירית, להיות [[תנ"ך/קהלת/א#ד|לעולם עומדת]], ובמאמרך [[תנ"ך/איוב/כב#יד|חוג שמים כוננת]], להיות לעולם סובב, גם ארץ ורוח תכנת, ומים ואש קנית, ותעשה משרתי כסא כבודך מאש, וצבאות מלאכי מרום מרוח, [[תנ"ך/בראשית/א#ז|ותבדל בין מים למים]], ותשם חוק וגבול למקוה מימי הארץ לבל יפרצו פרץ, [[תנ"ך/בראשית/א#יא|ותדשא האדמה]] בכל מיני זרעונים, [[תנ"ך/ישעיה/יז#י|ונטעי נעמנים]], ותחצוב מן האור מאורות, וכוכבים קבועים בגלגלי רום, [[תנ"ך/בראשית/א#יח|מושלים ביום ובלילה]], פוצחים ביום שירה לעושם, ונותנים זמירות בלילה לקונם, מגידים כי חכם בראם, ומעידים כי גיבור יצרם, [[תנ"ך/עמוס/ה#יג|המשכיל בהם ידום]], כי לא [[תנ"ך/איוב/כג#ג|יבא עד תכונות]] צבאותם, לדעת מסילותם נבער, כי לא יבין חקר הליכותם, [[תנ"ך/בראשית/א#כ|וישרצו המים דגי הים ועוף השמים]], [[תנ"ך/בראשית/א#כא|ותנינים גדולים]] [[תנ"ך/תהלים/קד#כה|ורמש לאין מספר וחיות קטנות עם גדולות]], [[בנ"ך/בראששית/א#כד|ותוצא מארץ גם בהמות שדי וחיתו ארץ]].

ואחר כל זאת יצרת אדם לכבודך, ובראת אנוש [[תנ"ך/ישעיה/סד#ו|קורא בשמך]], ונפחת באפיו נשמה יקרה וזכה וברה, מחוכמה ומשכלת, קולטת מוסר וחכמה, ולומדת [[תנ"ך/משלי/א#ד|דעת ומזמה]], מגדת כי אתה יצרתה, ומעידה כי אתה בראתה, בה ישכיל כל חכם לב ויכירך, וממנה יתבונן איש תבונה וימצאך, כי אתה שמתה לאות ולמופת, לאנשי לבב בחיתם, ונתתה ל[[תנ"ך/מלאכי/ג#ה|עד ממהר]] ל[[תנ"ך/דניאל/א#ד|מביני מדע]] בנפשותם, כי אם יכזב בך מכזב, ויכחש בך מכחש, [[תנ"ך/חבקוק/ב#יא|כאבן מקיר תזעק]] נשמתו, [[תנ"ך/חבקוק/ב#יא|וככפיס מעץ תעננה]] רוחו, לכן [[תנ"ך/ישעיה/מד#יח|בליבותם ישכילוך]] כל מבקשיך, ובמחשבותם ימצאוך כל דורשיך, ואליהם קרוב אתה בחדרי רוחם למאד, כי נפשותינו לך עלינו לעדים נאמנים, וגויותינו יענו בנו עדות אמת, ויודיעונו [[תנ"ך/ישעיה/סד#ז|כי אנחנו החומר ואתה יוצרנו]], וכי אתה הוא הבורא [[תנ"ך/ישעיה/סד#ז|ומעשה ידך כולנו]].

ואמת ה' אלהים, כי [[תנ"ך/תהלים/עז#טו|אתה האל עושה פלא]], [[תנ"ך/דברים/ג#כד|ואין מי יעשה כמעשיך וכגבורותיך]], כי כל עושה זולתך יש מיש עושה, ואתה עשית יש מבלי מה, וכל חכם חרש יצרת, אין בו כח לחדש שורש דבר לא חדשתו, ולא להמציא עיקר חדש לא יצרתו, אבל אתה הוא [[תנ"ך/עמוס/ד#יג|יוצר ובורא]], מחדש ומחבר, לכן נאה לך להלל, [[תנ"ך/איוב/ט#י|עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר]].

ואמת ה' אלהים, כי כל יצור נמצא [[תנ"ך/ישעיה/מה#יח|לא תהו בראתו]], ולא להבל יצרתו, כי בו תכלית העולם, וגם מעיד על חכמתך ותבונתך, וכל אשר עשית תם מאין חסרון, ושלם מאין יתרון, כענין שנאמר, [[תנ"ך/קהלת/ג#יד|ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם, עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע]], לכן יאות לך להלל, [[תנ"ך/ירמיה/י#ז|מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך]], [[תנ"ך/ירמיה/י#ו|מאין כמוך ה' גדול אתה וגדול שמך בגבורה]].

ואמת ה' אלהים, כי רוב רחמיך על זרע ידידיך, וחסדיך על בני עבדיך, ממצרים גאלתנו במסות גדולות, ומבית עבדים באותות נוראות, וים סוף בקעת לפנינו, ומימיו הובשת להעבירנו, ולחם שמים האכלתנו, ולסגולה בחרתנו, ושמך הנעים הנחלתנו, ודברות קדשך מלהבות אש השמעתנו, ותורת חסד חננתנו, ומצוות אמת הודעתנו, [[תנ"ך/נחמיה/ט#יג|ומשפטים ישרים]] למדתנו, וחוקים צדיקים הוריתנו, להנחותנו במעגלי יושר, להאיר בם עינינו, ולצרוף נשמותינו מסיג חשקי גויתנו, ולפדות נפשותינו ממוטות הזמן, ומן תאות העולם הזה, להנחילנו [[תנ"ך/תהלים/צז#יא|אור זרוע לצדיקים]] לעולם הבא.

לכן חשבתי דרכי וחקרתי ארחותי, ושקלתי מפעלותי, ואיזנתי אחרית כל חמודותי, [[תנ"ך/קהלת/א#יד|והנה הכל הבל ורעות רוח]], וסופו תוהו ואחריתו תעתועים, ואתאוה [[תנ"ך/תהלים/קיט#נט|להשיב רגלי אל עדותיך]], להסתופף תחת כנפי כבודך, ולהסתפח אל עבודתך, כי ידעתי כי יהיה [[תנ"ך/תהלים/לא#כ|טוב ליראיך]], [[תנ"ך/תהלים/סט#ז|ולא יבושו קוויך ולא יכלמו מבקשיך]], וכל החוסה בך במקום נאמן ישכון, [[תנ"ך/תהלים/קב#כט|וזרעו לפניך יכון]].

תרתי בלבי ובינותי, כי אחרית כל דבר נוצר בראשיתו, וסוף כל חדש בקדמותו, וכל אשר יחובר ניתק, וכל אשר בנוי נעתק, וכאשר לא היה יהיה, [[תנ"ך/תהלים/קב#כז|הכל יאבד ואתה תעמד]], הכל יכלה ואתה תחיה, הכל יסוף ואתה תקום, מלבד נפשות החסידים הבוטחים בחסדך, אשר תעמיד לעולם, ובל תמוט רגלם, כענין שנאמר, [[תנ"ך/תהלים/קכה#א|הבוטחים בה' כהר ציון לא ימוט לעולם ישב]].

ואתה הוא ה' כאשר היית עד לא ראשון, [[תנ"ך/מלאכי/ג#ו|לא שנית]], כן תהיה אחרית כל אחרון, לא תשתנה עד עולמי עד, הזמנים לא יתארו לך תחלה, והדורות לא ישיגו לך תכונות תכלה, כי אתה [[תנ"ך/ישעיה/מא#ד|קורא הדורות מראש]], [[תנ"ך/תהלים/עד#ז|לך יום אף לך לילה, אתה הכינות מאור ושמש]], אשר המה יסוד הזמנים, ועיקר חשבון השנים, לכן נאה לך להלל, [[תנ"ך/תהלים/קב#כו|לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלופו, ואתה הוא ושנותיך לא יתמו, בני עבדיך ישכנו וזרעם לפניך יכון]].

גם היום ידעתי והתבוננתי כי אתה מקום העולם, ביען כי [[תנ"ך/תהלים/קיט#פט| בדברך נצב]], [[תנ"ך/תהלים/לג#ו|וברוח פיך]] עומד, ואין העולם מקומך, כי [[תנ"ך/מלכים א/ח#כז|השמים ושמי השמים לא יכלכלוך]].

ובאמונה יודע כי כל אשר אין לו חקר לא יכילהו מקום, ולא יכלכלהו מעון, כי כל מקום נקצב, וכל מעון נחקר, ולא יכון לכלכל נחקר ללא נחקר, ולא יתכן להכיל נקצב ללא נקצב, ואיך יכילך מקום, ואתה יצרתו, ואיך יכלכלך מעון, ואתה בראתו, ואתה הוא עד לא מקום מזומן, וטרם עת וזמן, גם כן יתברר לאנשי לבב, בהעלותם על לב, כי אין לך ערך ודמיון בכל הנמצאים, כי כל נמצא זולתך מקום יכילהו, וזמן יתארהו, יאמן אזי במשקולת דעתם, ממוצא דבר, כי אין לך מקום נודע וכל זמן נחקר, ויבינו וישכילו כי [[תנ"ך/ירמיה/כג#כד|את השמים ואת הארץ כבודך מלא]], וכי אתה קרוב אליהם [[תנ"ך/שמואל ב/כב#טז|מנשמת רוח אפיהם]], וממועצות כליותיהם, קרבת דעת ומזמה, ולא כקרבת איש אל אחיהו, לכן ירננו לך המולות שרפים בשלשם לך קדושה, [[תנ"ך/ישעיה/ו#ג|מלא כל הארץ כבודו]], ויזמרו לך חיות ואופנים, [[תנ"ך/יחזקאל/ג#יב|ברוך כבוד ה' ממקומו]].

וחוק על יצוריך להלל ולרון לפניך, [[תנ"ך/תהלים/קמה#ג|גדול ה' ומהלל מאד ולגדולתו אין חקר]], כי אתה רם והכל שפל נגדך, אתה נישא והכל שח למולך, אתה משובח והכל לך ישבחו, אתה מרומם והכל לך ירומם, אתה צדיק והכל צדקתך יספר, אתה מפואר והכל לך יפאר, אתה מלך והכל לך ימליך, אתה עיזוז והכל בך יעוז, אתה גדול והכל גדולתך יביע, אתה נורא והכל נוראותיך ישיח, אתה חסין והכל חוסן עוזך ינובב, לכן לך נאה להתפאר, [[תנ"ך/מלאכי/א#יא|כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים]].

ולמען כי אתה סובל הכל, ובורא הכל מאין כל, [[תנ"ך/נחמיה/ט#ו|אתה מחיה הכל]], ומאתך כל, ופעלך הכל, [[תנ"ך/תהלים/סה#ב|תהילה לך דומיה]], וזמר לך נעים, והודות לך יאות, ורנן לך מה טוב, ואף כי ידענו, כי לך בל יועיל הלל, ולא יסכון זמר, אמנם עלינו בחוק מוסר הדעת אשר חננתנו, לשלם לך מדות טובותיך ונפלאותיך אלינו, בהלל ובזמרה ותודה, כפי כוחנו.

ואם נעלית על כל התחלות, וגבהת על כל התשבחות, ונשאת על כל הברכות, ואין כח בכל יצוריך עליונים ותחתונים לספר אחד מאלף רבבות נוראות עוזך, אף כי בני אדם, ואף כי [[תנ"ך/תהלים/כב#ז|תולעת ולא איש, חרפת אדם ובזוי עם]] כמוני, [[תנ"ך/תהלים/סג#ב|צמאה לך נפשי]] מתוך מאסרה לחוות נעמך, [[תנ"ך/תהלים/פד#ג|ונכספה וגם כלתה]] מכבלי נחשתה [[תנ"ך/תהלים/קמב#ח|להודות את שמך]], ותתעטף עלי להזכיר שמך ולהרבות זכרך, [[תנ"ך/תהלים/סג#ב|וכמה]] [[תנ"ך/תהלים/פד#ג|לבי ובשרי לרנן]] לפניך, ואתאוה לשבחך ולהללך [[תנ"ך/תהלים/צב#ב|ולזמר שמך עליון]], כי [[תנ"ך/ישעיה/כו#ח|לשמך ולזכרך תאות נפש]], ואעמוד על דלתי רחמיך, ואתיצב על פתחי חסדיך, ואכין מנחה [[תנ"ך/תהלים/כא#ג|ארשת שפתי]] לחלות פניך, ואקח עמי דברים לחוות מקצת פלאיך, למען [[תנ"ך/תהלים/סג#ה|אברכך בחיי ובשמך אשא כפי, כמו חלב ודשן תשבע נפשי, ושפתי רננות יהלל פי]].

[[תנ"ך/תהלים/סג#ט|דבקה נפשי אחריך, בי תמכה ימינך]], אולי [[תנ"ך/תהלים/עג#כד|בעצתך תנחני]] בעודי, [[תנ"ך/תהלים/עג#כד|ואחר כבוד תקחני]] במותי, [[תנ"ך/תהלים/קיט#קלב|כמשפט לאוהבי שמך]].

ואם נקלותי מחלות פני [[תנ"ך/ישעיה/נז#טו|רם ונשא]], ודלותי מחוות פלאי [[תנ"ך/תהלים/קמה#ג|גדול בלי חקר]], ביען כי [[תנ"ך/בראשית/יח#כז|אנכי עפר ואפר]], [[תנ"ך/איוב/כה#ו|רימה ותולעה]], [[תנ"ך/ירמיה/ה#כז|כלוב מלא מרמות]], כלי נמאס מלא בושת וכלימות, ידעתי ה', כי [[תנ"ך/תהלים/כב#כה|ענות עני]] [[תנ"ך/תהלים/נא#יט|לא תבזה]], [[תנ"ך/תהלים/כז#ט|ובל תסתיר פניך ממנו]], [[תנ"ך/תהלים/כב#כה|ובשועו אליך]] תעתר לו, ומה אנוש ומה שיחו ומה תהלתו, [[תנ"ך/ישעיה/מ#יז|והכל כאין נגדך, ולאפס ותהו נחשב למולך]], לולי אשר רוממתו במצותיך, ופארתו בעדותיך, וכבדתו ביחוד שמך והודעתו זמירות רנניך, וערך קדושתך, והרשיתו לשפוך שיחה ורינה לפני כסא כבודך.

ולפי שידעתי, כי [[תנ"ך/תהלים/לג#א|לישרים נאוה תהלה]], ולחסידים יאות זמר, ולצדיקים יאתה רננה, ואני איני כדי, לזאת באתי לחדרי, וחיפשתי סתרי, וסתרתי דלתי נעוה, ופתחתי חרצובות מעוה, ופשטתי בגדי גאוה, ולבשתי סותי ענוה, וסדרתי כפי קוצר שכלי ומיעוט דעתי לפניך אמרים מעטים פתחי תהילותיך, וזכרון ברכותיך, ומעט קט מנפלאותיך, ומזער מרוממותך, כי מי יוכל [[תנ"ך/תהלים/קו#ב|למלל כל גבורותיך וישמיע כל תהלתך]].

ואתה ה' יודע, כי אין די בלשוני לספר כל אשר בלבבי (ובמחשבת גבורותיך) [ובמחשבתי מגבורותיך], [[תנ"ך/תהלים/מט#כא|אדם ביקר בל יבין נמשל כבהמות נדמה]], ובעמדי לפניך ה' אלהי, [[תנ"ך/איוב/כא#ו|זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות]], כי הקיפוני פשעי וסבבוני אשמי, באתי במצולות זדוני, וטבעתי במעמקי שגיוני, [[תנ"ך/תהלים/סט#ג|ושטפתני שבולת]] חטאתי, ואשיב אל לבי ואמר, איככה פתחתי פי, ואנידה שפה לפני יוצר כל, [[תנ"ך/ישעיה/א#ו|ומכף רגל ועד ראש אין בי מתום]], פשע וחטאה מרמה ועוולה, [[תנ"ך/איוב/ט#ל|ואם התרחצתי במי שלג, והזכתי בבור כפי]], במחשבותי אזי ברשת חטאה נלכדתי, ובשחיתותם נתפשתי, ותעבוני שלמותי [[תנ"ך/איוב/לז#א|ויחרד לבי]], ויתר כבודי ועצמותי רפפו, וידי רפו, [[תנ"ך/תהלים/כב#טו|וכמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי]], [[תנ"ך/תהלים/קט#כג|וכצל כנטותו נהלכתי, וכארבה ננערתי]].

[[תנ"ך/עזרא/ט#ו|ובושתי מאד ונכלמתי להרים אלהי פני אליך]], ולשאת ראש לפניך, [[תנ"ך/תהלים/קיט#נב|ואזכור משפטך מעולם ה' ואתנחם]], [[תנ"ך/מלאכי/א#יד|כי מלך גדול אתה]], וכי כל [[תנ"ך/משלי/כח#יג|מודה ועוזב ירוחם]], ואומר, [[תנ"ך/תהלים/לב#ה|אודה עלי פשעי לה', אולי ישא עוון חטאתי סלה]], ואמצא את לבי [[תנ"ך/תהלים/קמב#ג|לשפוך שיחה לפניך]], ולבקש מחילה ולדרוש סליחה ולשאול כפרה ממידת רחמיך, ואכונן נפשי ובשרי לומר לפניך.

ה' אלהינו ואלהי אבותינו תבא לפניך תפלתנו, ואל תתעלם מתחינתנו, שאין אנו עזי פנים וקשי עורף בדבר הזה, לומר לפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו, אבל אנחנו חטאנו.

אשמנו באומר ובפועל, בזינו חוק [[תנ"ך/במדבר/ה#ו|למעול מעל]], [[תנ"ך/קהלת/ה#ז|גזלנו משפט וצדק]], דרכנו [[תנ"ך/משלי/טו#יט|כמשוכת חדק]], [[תנ"ך/ישעיה/כד#ה|הפרנו ברית וחוק]], והרבינו פשע לאין חוק, זנחנו טוב הורית, חרשנו רשע שנאת, טפלנו שקר ומרמה, יעצנו און ואשמה, כלינו ימינו בהבלי העולם, לא זכרנו [[תנ"ך/קהלת/יב#יד|כי תביאנו במשפט על כל נעלם]], מאסנו מוסר הדעת, נואלנו מחכמה ומדעת, סרנו ממשפטי צדקך, עזבנו ארחות חוקיך, פנינו אל כל חמדותינו, צללנו במצולות תאוותינו, קפצנו פה מהוכיח, רחב פינו בניב עולה יצריח, [[תנ"ך/ירמיה/ח#ה|שובבנו משובה ניצחת]], תעבנו כל איש תוכחת.

יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתסלח ותמחל לנו על כל עונותינו ופשעינו, [[תנ"ך/תהלים/כב#י|כי אתה גוחי מבטן מבטיחי על שדי אמי, עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה]], ואם אתה לא תחנני ותשא פשעי למי אשא עין, ואין לי אב זולתך, [[תנ"ך/תהלים/כז#י|כי אבי ואמי עזבוני, ואתה ה' אספתני]], ובטובך מעודי אפפתני, ואם לא ירחם אדון על עבדו וישא אשמתו, למי יצעק מבלעדי אדוניו, ואם לא יחוס היוצר על מעשה ידיו, למי יתחנן יציר חומר וישפוך שיחו, ובמה יתרצה אל עושהו, הלא אל רחמי יוצרו ירוץ, ועל [[תנ"ך/משלי/ח#לד|דלתי חסדי עושהו ישקוד]], ואני [[תנ"ך/תהלים/קכג#ג|הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם, וכעיני שפחה אל יד גבירתה כן עיני נשואות אליך]], כי אין לי מכיר בלתך, ולא יודע נגע לבבי זולתך, [[תנ"ך/תהלים/נא#ג|חנני אלהים כחסדך, כרוב רחמיך מחה פשעי]],¬ [[תנ"ך/תהלים/קיט#יג|כי אתה קנית כליותי, תסוכני בבטן אמי]], [[תנ"ך/איוב/י#י|הלא כחלב התכתני וכגבינה הקפאתני, ועור ובשר הלבשתני, ובעצמות וגידים סוככתני, חיים וחסד עשית עמדי, ופקודתך שמרה רוחי]].

[[תנ"ך/איוב/י#יד|ואם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני]], [[תנ"ך/תהלים/קלט#ז|אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח, אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך, אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים, גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך, ואמר אך חושך ישופני ולילה אור בעדני, גם חושך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר, כחשכה כאורה]], ואם תפקוד עלי כדרכי [[תנ"ך/תהלים/כח#ד|וכרוע מעללי]], למי אנוס לעזרה לפגוע בעדי אליך, ולבקש רחמים מלפניך, אם [[תנ"ך/קהלת/ד#ב|לחיים אשר המה חיים]] עתה, [[תנ"ך/תהלים/נג#ד|כולו סג יחדיו נאלחו, אין עושה טוב אין גם אחד]], ואם לשוכני עפר אשוע לפגוע בעדי אליך, [[תנ"ך/תהלים/פח#יא|הלמתים תעשה פלא אם רפאים יקומו יודוך סלה]], ואם אל מלאכי מרום אזעק ואל קדושים אפנה לשאת רינה ותפלה בעדי לפני כסא כבודך, הצעקתם תשמע אל, כי אתה תעביר חטאתי ותכפר זדוני, לכן ממך אליך אסורה, ומנגדך עליך אברחה, וממשפטיך אל חסדיך ארוצה, וממידת דינך אל מידת רחמיך אנוסה, כי רבים רחמיך ועצומים חסדיך, [[תנ"ך/שמות/לד#ו|רחום וחנון נודעת, ארך אפים ורב חסד נקראת]], [[תנ"ך/תהלים/כה#ו|זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה, חטאת נעורי ופשעי אל תזכור, כחסדך זכר לי אתה למען טובך ה']], כי אתה ידעת, [[תנ"ך/בראשית/ח#כא|כי יצר לב האדם רע מנעוריו]], [[תנ"ך/איוב/יא#יב|ועיר פרא אדם יולד]], [[תנ"ך/איוב/טו#יד|ואיך יצדק ילוד אשה ויזכה]] [[תנ"ך/איוב/יג#ו|קרוץ מחומר]], [[תנ"ך/תהלים/נא#ז|אשר בעון חולל ובחטא יחמתהו אמו]], ואיך [[תנ"ך/איוב/ד#יז|יטהר אנוש]], וממי טומאה יסודו, [[תנ"ך/איוב/יד#ד|מי יתן טהור מטמא]], [[תנ"ך/תהלים/קל#ג|ואם עונות תשמר יה ה' מי יעמוד]], [[תנ"ך/במדבר/יד#יט|סלח נא לעוני]] ולחטאתי אל תפקוד, [[תנ"ך/תהלים/קל#ד|כי עמך הסליחה למען תורא]].

כי [[תנ"ך/מיכה/ו#ו|במה אקדמך ה' אלהי, ובמה איכף לך אלהי מרום]], ובמה תכפר על עוני ותעביר פשעי, ואטהר מחטאתי ואזכה משגגתי, ואם בתשובה ותודה תמצא, הנני שב ומתודה לפניך בכל לבי ואומר, אמנם אנכי [[תנ"ך/תהלים/נא#ו|חטאתי, והרע בעיניך עשיתי, למען תצדק בדברך תזכה בשפטך]], ואם בשבר רוח תכפר, הנה [[תנ"ך/ירמיה/כג#ט|נשבר לבי בקרבי ורחפו עצמותי]], ודאבה נפשי לרוב יגונותי ועוצם תוגותי אשר קראוני בעוני, עד אשר לא נותר [[תנ"ך/תהלים/לח#ד|מתום בבשרי מפני זעמך, ואין שלום בעצמי מפני חטאתי]], לולי רחמיך אשר הקיפוני, וחסדיך אשר אפפוני, אזי [[תנ"ך/תהלים/צד#יז|שכנה דומה נפשי]] [[תנ"ך/תהלים/קיט#צב|ואבדתי בעניי]], ואם בבכי וצעקה תסלח, הנה [[תנ"ך/ירמיה/יג#יז|במסתרים תבכה נפשי]], ורוחי תזעק בחדריה, [[תנ"ך/תהלים/נה#ה|ולבי יחיל בקרבי, ואימות מות נפלו עלי]], על רוב פשעי ונטל זדוני, [[תנ"ך/תהלים/קיט#קלו|ופלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך]], ואם בתפלה ובתחנונים תמחל הנני מפיל תחנתי לפניך ה' אלהי ושופך שיחי נגדך, [[תנ"ך/תהלים/קכג#ב|וכעיני עבד אל יד אדוניו כן עיני נשואות אליך]], ואם [[תנ"ך/מיכה/ו#ח|בהצנע לכת]] תבחר ה', [[תנ"ך/תהלים/קלא#א|הנה לא גבה לבי ולא רמו עיני, ולא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני, אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי]], [[תנ"ך/תהלים/סה#ב|ולך דומיה תהילה]], [[תנ"ך/תהלים/לח#טז|לך ה' הוחלתי אתה תענה ה' אלהי]], ואם בזבח ומנחה תשא פשע, הנה בעונינו שמם מקדשנו, וגלה יקרנו, [[תנ"ך/ישעיה/סד#י|ובית תפארתנו היה לשרפת אש]], ולא יכון לנו [[תנ"ך/דברים/לג#י|לשום קטורה באפך וכליל על מזבחך]] [[תנ"ך/תהלים/קלז#ד|על אדמת נכר]], אבל [[תנ"ך/תהלים/נא#יט|זבחיך רוח נשברה, לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה, היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלים, אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פרים]], ואם [[תנ"ך/מיכה/ו#|בעשות משפט ואהבת חסד]] תתרצה, ואתה [[תנ"ך/תהלים/צד#יא|היודע מחשבות אדם]], ומבין סעיפי לב בשר ודם, ידעת, כי בכל לבי [[תנ"ך/תהלים/מ#ט|לעשות רצונך חפצתי]], וללכת [[תנ"ך/תהלים/קיט#יד|בדרך עדותיך]] נכספתי, ולהסתופף בביתך בחרתי, [[תנ"ך/תהלים/כז#ד|ומלפניך אשאל כל ימי]], [[תנ"ך/תהלים/קיט#ה|אחלי יכונו דרכי לשמור חוקיך]].

אבל [[תנ"ך/תהלים/קלט#ב|אתה ידעת שבתי וקומי]], [[תנ"ך/תהלים/קלט#טו|וממך לא נכחד עצמי]], כי סבבוני חבלי היצר הרע, אשר בו בחנתני, ואפפוני הבלי העולם אשר בו צרפתני, [[תנ"ך/תהלים/לב#ד|ותכבד עלי למאד יד]] שאור עיסתי, [[תנ"ך/תהלים/סט#טז|ותשטפני שבולת]] צרכי גויתי, כי מנעורי הסיתוני, ומבטן אמי השיאוני, ויכבידו עלי עולם, ויעמיסו עלי נטל סבלם, ואכנע תחת ידם, [[תנ"ך/שמות/א#יג|ויעבידוני בפרך]] כרצונם, עד אשר [[תנ"ך/תהלים/לח#יא|לבי סחרחר וכוחי עזבני]], ולא יתנוני השב רוחי, להזכיר שמך הנעים, [[תנ"ך/תהלים/כד#ד|בבר לב ובנקיון כף]], [[תנ"ך/משלי/כא#כא|לרדוף צדקה]] ומשפט, ולעשות [[תנ"ך/משלי/טז#ו|חסד ואמת, אשר במו יכפר עוון]].

ובעבור אשר ערכתי לפניך אמרות נכוחות, ושפכתי נגדך תחינות ושיחות, לעורר נפשי הישנה משנתה, ולהקיץ נשמתי הנרדמת מתנומתה, כי ידעתי אמנם, כי לא ברוב דברים תתרצה, ולא ברוח שפתים תמצא, כי אם בשבר רוח ובחרדת נפש [[תנ"ך/דברי הימים ב/יג#ז|ורוך לבב]], לכן שפכתי שיח והארכתי והוספתי תחינה למולך, אולי לבי הישן יקץ ויחרד מן זעפך, ונפשי מתנומתה תעור ותפחד מן חרון אפיך וקצפך, [[תנ"ך/הושע/ב#ה|ואפשיטנה ערומה]] מבגדי ילדות ושחרות, אולי תצא מעבדות העולם הזה לחרות.

ומה לי עוד לדבר לפניך ה' אלהי, אחרי נעבדתי [[תנ"ך/ישעיה/מט#ד|לתוהו והבל, וכליתי כוחי לריק]] בעבדות יושבי תבל, ועתה [[תנ"ך/במדבר/כז#טז|ה' אלהי הרוחות לכל בשר]], אם אני עשיתי כאולתי ופשעתי, עשה אתה כחכמתך וסלח, כי אל [[תנ"ך/איוב/לז#טז|תמים דעים]] אתה, ואם שילמתי לפניך רעה תחת טובה, [[תנ"ך/משלי/לא#יב|גמלני טוב ולא רע]], כי [[תנ"ך/משלי/יב#כו|יתר מרעהו צדיק]], וכל שכן הבורא, ואם הרביתי לפשוע, אל תפן לרוע מעללי, ואל תשפטני כפעלי, [[תנ"ך/תהלים/קמג#ב|ואל תבא במשפט את עבדך]], כי המחילה והסליחה תהלתך, [[תנ"ך/משלי/יט#יא|ועבור על פשע תפארתך]], [[תנ"ך/תהלים/כז#יא|הורני ה' דרכך ונחני באורח מישור]], והבר מחשבותי וטהר רעיוני מהבלי העולם הזה [[תנ"ך/נחמיה/א#יא|ליראה את שמך]], והצילני מכל צרות וצוקות ורעות העולם הזה והעולם הבא, הנגלות אלי והנסתרות ממני, המבדילות ביני לבינך, והמדיחות אותי מעבודתך, [[תנ"ך/משלי/ל#ח|והטריפני לחם חוקי]], והניחני מעמל ומלבוש, והרחיבני מעוצר לחם ושמלה, [[תנ"ך/תהלים/קיט#לב|והרחב לבי לרוץ דרך מצותיך]], וחנני [[תנ"ך/ישעיה/יא#ב|חכמה ובינה עצה וגבורה ודעת]] והשכל, להוסיף דעת בך, ולהשכיל את דרכיך הנעימות וארחותיך הידידות, [[תנ"ך/תהלים/קיט#לו|והט לבי אל עדותיך]] המקרבים אליך, והמורים עליך, המעידים על אלהותך, והשוהדים על יחודך, עד אשיתך נגדי תמיד, ובל תמוט עבודתך מנוכח עיני, כענין שנאמר, [[תנ"ך/תהלים/טז#ח|שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט]].

והסר עול מלכות בשר ודם משכמי, והעבר סבל אנוש מעל צוארי, ויחד לבי לעמוס עול מצותיך, ונקהו לסבול מוטות קרבתך, כי בם חיי רוחי, ואשוב אליך בתשובה שלמה בכל לבי, ואומר, אם און פעלתי לא אוסיף, [[תנ"ך/תהלים/נא#יב|לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי]], [[תנ"ך/תהלים/עא#ט|אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני]]{{הערה|אולי צריך לגרוס במקום פסוק זה את הפסוק [[תנ"ך/תהלים/נא#יג|אל תשליכנו מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממנו]] אשר יותר שייך לכאן גם מצד תוכנו, וגם משום שהמחבר הביא כאן את הפסוקים שלפניו ואחריו}}, [[תנ"ך/תהלים/נא#יד|השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני]], [[תנ"ך/תהלים/קיט#פ|יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש]], [[תנ"ך/תהלים/קיט#מט|זכור דבר לעבדך על אשר יחלתני]], והבטחת לעושי רצונך כי כל [[תנ"ך/משלי/כח#יג|מודה ועוזב תרחם]], וקראת בפי נביאך, [[תנ"ך/ישעיה/נה#ז|יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח]], [[תנ"ך/תהלים/נו#יג|עלי אלהים נדריך אשלם תודות לך, כי הצלת נפשי ממות הלא רגלי מדחי, להתהלך לפני אלהים באור החיים]], [[תנ"ך/תהלים/קו#ד|זכרני ה' ברצון עמך פקדני בישועתך, לראות בטובת בחיריך, לשמוח בשמחת גויך, להתהלל עם נחלתך]], [[תנ"ך/תהלים/פו#טז|פנה אלי וחנני, תנה עוזך לעבדך והושיעה לבן אמתך, עשה עמי אות לטובה ויראו שונאי ויבושו כי אתה ה' עזרתני ונחמתני]], [[תנ"ך/תהלים/יט#טו|יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי]].
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}