עריכת הדף "הרי בשמים/א/סא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
'''בנידן''' שבא לפני איש אחד להזמין איש ריבו לד"ת ושלחתי אליו פתקא דאזמנותא ובאו לפני הגיד שרצונו לדון דוקא בזבל"א וזבל"א והבע"ד שכנגדו מיאן בזה ואמרתי שאין רשות בידו לומר שרוצה דוקא בזבל"א מפני שיש פה ב"ד קבוע ומבואר ברמ"א סי' ג' דהיכא דאיכא דיינים קבועים בעיר לא יוכל לומר לא אדון לפניהם רק בזה בורר ע"ש ולאשר שמעה אזני כי איש אחד חכם בעיניו מערער ע"ז לכן אפרש שיחתי לברר הדברים כשמלה בעזר החונן לאדם דעת ממקור החכמה נובעת:

'''הנה''' בפסקו של הרמ"א הנ"ל כבר החזיק בתויו"ט פ"ג בסנהדרין ובשו"ת ב"ח סי' נ"ט ע"ש וגדולה מזו מבואר בשו"ת שב יעקב דאף להוסיף בדיינים א"י היכי שיש ב"ד קבוע. אולם באו"ת סי' י"ג השיג על השב יעקב בזה וכתב הטעם דהא מצי אמר ניזל לב"ד הגדול דבזו לא שמענו חילוק בין ב"ד קבוע לאינו קבוע והרמ"א בסי' י"ד ס"א כתב דבעוה"ר אין לנו דין ב"ד הגדול אבל בזולת זה לא שמענו דלא מצי אמר מב"ד קבוע לב"ד הגדול וא"כ הוספה בדיינים היינו ב"ד הגדול ע"ש וראי' לדברי התומים נראה דאף מב"ד קבוע יכול לכופו ללכת לב"ד הגדול מדברי הש"ס בר"ה ל"א ע"ב ההיא איתתא דאזמנה לדינא קמי' דאמימר בנהרדעי אזל אמימר למחוזא ולא אזלה בתרי' כתב פתיחא עילווה א"ל רב אשי לאמימר והאנן תנן אפי' ראש ב"ד בכל מקום שלא יהו העדים הולכין אלא למקום הוועד א"ל הנ"מ לענין עדות החודש כו' אבל הכא עבד לוה לאיש מלוה ע"כ ולכאורה קשה מ"פ הש"ס מהא דקא' שלא יהו העדים הולכין אלא למקום הוועד דילמא שאני התם שהסנהדרין היו קבועין במקום ועד של ישיבה ולכך א"צ ללכת אחרי ראש ב"ד משא"כ באמימר היתה צריכה ללכת לראב"ד כיון שלא נשארו בנהרדעי דיינים קבועין אעכצ"ל דפשיטא לי' להש"ס כיון דאמימר הי' ראש ב"ד מסתמא הי' ב"ד קבוע חוץ ממנו ונשארו בנהרדעי ולכך פריך שפיר וא"כ קשה לפי"ז אמאי כתב אמימר עלה שטר שמתא מפני שלא הלכה אחריו הלא היו דיינים קבועים בנהרדעי א"ו דאפי' היכא דאיכא דיינים קבועים בעיר יוכל לכופו לילך לב"ד הגדול וא"כ אמימר כיון שהי' ראש ב"ד הוי כב"ד הגדול דיכול לכופה ללכת אחריו ולכך כתב פתיחא עילווה וכיון שיש טענת נלך לב"ד הגדול בב"ד קבוע ה"ה דיכול להוסיף דיינים אבל לומר שרוצה לדון לפני דיינים אחרים בזבל"א בודאי אינו יכול:

'''עוד''' נלפענ"ד ראי' לדברי הרמ"א וכדברי התומים הנ"ל מדברי הש"ס ס"פ ז"ב שלחו לי' למר עוקבא לדזיו לי' כבר בתי' שלם עוקבן הבבלי קבל קדמנא ירמי' אחי העביר עלי את הדרך אמרו לו השיאוהו ויראה פנינו בטבריא הא גופה קשיא אמרת אמרו לו אלמא דיינוה אתון השיאוהו ויראה פנינו בטבריא אלמא שדרוהו הכא אלא ה"ק א"ל דיינוה אתון אי ציית ציית ואי לא השיאוהו ויראה פנינו בטבריא ופירש"י מר עוקבא אב ב"ד הוי ולכאורה מאי בעי רש"י ז"ל בזה ונלפענ"ד דהוי קשה לי' לרש"י ז"ל על הא דקא' אי ציית ציית ואי לא ציית ייראה פנינו בטבריא דילמא ירצה לדון שם לפני דיינים אחרים ולמה לי' ללכת לטבריא ולהכי פירש"י דמר עוקבא אב"ד הוי א"כ הי' אצלו ב"ד קבוע והיכי דאיכא ב"ד קבוע אינו יכול לומר לא אדון לפניהם כדברי הרמ"א והנה התוס' שם מפרשים ואי לא ציית כגון שיאמר לב"ד הגדול קאזילנא. הרי דאף שהי' אצל מר עוקבא ב"ד קבוע בכ"ז הי' יכול לומר לב"ד הגדול קאזילנא ועפ"י הדברים האלה נראה לבאר דברי הש"ס כתובות צ"ד ע"ב אמי' דרמב"ח כתבתינהו לנכסה לרמב"ח בצפרא לאורתא כתבתינהו למר עוקבא בר חמא אתא רמב"ח לקמי' דרב ששת אוקמי' בניכסא אתא מר עוקבא לקמי' דר"נ אוקמי' בניכסא אתא רב ששת לקמי' דר"נ א"ל מ"ט עבד מר הכי א"ל ומ"ט עביד מר הכי א"ל דקדים א"ל אטו בירושלים יתבינן דכתבינן שעות אלא מר מ"ט עבד הכי א"ל שודא דדייני א"ל אנא נמי שודא דדייני א"ל חדא דאנא דיינא ומר לאו דיינא כו' ופירש בשיטה מקובצת שם אנא דיינא בההיא דוכתא שהדין הזה הי' במקומו של ר"נ וא"ל אנא דיינא קבוע במקום ההוא ולא הי' לו לרב ששת לעשות שודא דדייני ע"ש ולכאורה צריך להבין מדוע יגרע כחו מלעשות שודא דדייני ולהאמור י"ל משום דמבואר במפורשים וכן מורה לשון הש"ס דרב ששת דן ע"י כפיי' ובע"כ אוקמי' לרמב"ח בניכסא א"כ שפיר קא"ל ר"נ אנא דיינא קבוע במקום הזה א"כ אין לך רשות לדון ע"י כפיי' ולעשות שודא דדייני כיון דאם יש ב"ד קבוע בעיר אין רשות בידו לברור דיינים אחרים כד' הרמ"א הנ"ל וה"ה לדון ע"י כפיי' ולעשות שודא דדייני בודאי א"י. כ"ז מצאתי את עצמי מתחובב לרשום עלי גליון למען הוציא מלב המתעקש אם כי הדבר ברור וגלוי לכל יודעי דת ודין. וה' יראנו בתורתו נפלאות ויעשה עמנו לטובה אות דברי הכו"ח פה זלאזיץ יום א' כ"ו לירח שבט תרל"ג לפ"ק:
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תשובות מתאריך כ"ו שבט ה'תרל"ג]]</noinclude>