עריכת הדף "הרחב דבר/שמות/יא"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

והכי מבואר בברכות ד״ט הכל מודים שגאולה היתה בלילה שנאמר אשר הוציאך ה׳ אלהיך ממצרים לילה וכשיצאו לא יצאו אלא ביום וגו׳. אלמא דמשמעות של הוציאך היינו יציאת הרשות של קנין הגוף לפרעה ולא יציאה מקומית מא״מ שזה לא היה אלא ביום. והכי איתא בירושלמי פסחים פ״ה שאמרו הלל על אכילת פסח ואמרו הללו עבדי ה׳ ולא עבדי פרעה. והסיבה לזה הוא כמש״כ לעיל ה׳ ג׳ דבעת התראה למכת בכורות אמר משה בשם ה׳ כה אמר ה׳ בני בכורי ישראל. ואמר אליך שלח את בני ויעבדני וגו׳. והבין מלשון ישראל דהשילוח יהי׳ לחלוטין יען שלא א״ל דרך ג״י אלא בשעה שא״ל בלשון אלהי העברים. ולא עתה שכבר כלו הרשעים. וכלם בשם ישראל יכונה בלשון הקב״ה:

והנה באדר״נ פכ״ט תניא ר״א הקפר אומר כל המכבד את חבירו לשם ממון לסוף נפטר ממנו בקלון. וכל הבוזה א״ח לשם מצוה סוף שנפטר ממנו בכבוד כו׳. שכן מצינו במשה רבינו שביזה את פרעה לשום מצוה. שאמר וירדו כל עבדיך אלה אלי. וכי פרעה עומד על הגג ומשה על הארץ אלא כך אמר משה אפילו כל עבדיך שעומדים ומשתחוים לפניך על במה שלך יעמדו ויבקשו ממני. איני שומע להם ומנין שנפטר ממנו בכבוד שנאמר ויקרא למשה ולאהרן לילה. א״ל וכי גנבים אנחנו שנצא בלילה אלא המתן לנו עד שיביא הקב״ה לנו ז׳ ענני כבוד ונצא בשמחה ובגלוי ראש כו׳. הרי הביא התנא ההוכחה ממה שהמתין פרעה ולא גירשם בלילה. ולא הוכיח מזה המקרא גם האיש משה וגו׳ אלא מעבדי פרעה אין הוכחה כמש״כ דסיבה הי׳ לדבר:

והא דאי׳ בברכות ד״ד ר״א אמר בפלגא אורתא דנגהי ארביסר הוי קאי. תברי׳ בצדו וה״ק משה לישראל פי׳ דגוף המאמר לפרעה ודאי היה קודם אלא משום שאמר משה לישראל בזה הלשון כחצות. להכי כתיב הכא ג״כ הכי ולישראל ודאי אמר באורתא דנגהי ארביסר:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}