עריכת הדף "הרחב דבר/שמות/ז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

והנה ברבה דרשו בפ׳ זו קח את מטך הראה לו מקל ע״ש. ולכאורה תמוה מאין מוצא הדרש. והרי כ״פ כתיב כן להלן לצורך הענין ולא ניתן לדרוש כזה. אלא דקדקו חז״ל יפה כאן דבשלמא להלן שאמר נטה ידך הרי נצרך לקחת את המטה בידו לא כמו שאוחז אותו בכפו בשעת עמידה והליכה בראש המטה. אלא ליקח באמצע המטה ומטה ידו עמו. אבל כאן שלא הי׳ כן רק השלכה לא הי׳ נצרך לקחת המטה באמצעו אלא באחזו בראש המטה ירף ידו ממנו ויהי מושלך לארץ. אלא מכאן יצא הדרש שהי׳ הצווי להראות את המטה בתורת התראה. זהו ביאור המדרש ומכאן ראי׳ שחז״ל כוונו לדעתנו שהי׳ מטה אהרן כמשמעו. דאילו הי׳ מטה משה הי׳ נצרך לומר לאהרן קח את מטך מיד משה והשלך. אלא כמש״כ:

והנה הקילו בזה בכבוד משה ואהרן. לומר שא״צ לזה חכמה יתירה ויגיעה של מעשה השדים. והיינו דאיתא במנחות דפ״ה שיוחני וממרא התלוצצו במשה ואהרן. ואמרו תבן אתה מכניס לעפריים. ומשה השיב אין אמרי אינשי למתא ירקי. ירקי שקול. ופרש״י דחוק. אבל הכונה האמיתית דתנן אין בם הבדל בין תבן טוב לרע. וא״כ ודאי אין להכניס תבן למכור אלא במקום שאין שם תבן כלל. משא״כ ירקות יש כמה מינים שונים. יש מהם פשוטים ונמכרים בזול ויש מהם נפלאים ויקרים מאד. ע״כ מי שיש לו איזה ירק נפלא אינו מביאו אלא במקום שיש שם הרבה ירקות ויודעים להוקיר זה הירק הנפלא. משא״כ במקום שאין מצוי שם מיני ירקות אינם יודעים להוקיר זה המין. יקר המציאות. כך לפי שהבינו יוחני וממרא שמשה ואהרן עושים כשפים שאלו יפה דלא במצרים יש להביא דבר כישוף אבל משה ואהרן בידעם שאין בזה דבר כישוף השיבו כי אין ראוי לעשות כזה כ״א במצרים ששם ידעו והבינו היטב כחות הכישוף וידעו להוקיר פעולתם שהוא נשגב ממעשה הכישוף. משא״כ במקום אחר יהיו סבורים שכל מה שנעשה ע״י משה הוא כישוף. (אחר כך ראיתי זה בדרשות הר״ן):


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}