עריכת הדף "הרחב דבר/במדבר/כח"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

והכי תניא בספרי שמעון ב״ע א׳ שנים ליום כנגד יום. אתה אומר כנגד יום או כשומעו שנים ליום ת״ל את הכבש אחד תעשה בבוקר ומה ת״ל שנים ליום כנגד יום. מכאן אמרו של שחר היה נשחט על קרן כו׳ על טבעת שניה כו׳. וברייתא זו עצמה הובא בגמ׳ יומא בזה״ל או אינו אלא חובת היום כשהוא אומר את הכבש אחד חמשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בה״ע הרי חובת היום אמור ומה אני מקיים שנים ליום כנגד היום כיצד כו׳. ופרש״י כנגד היום כנגד זריחת השמש. או אינו אלא חובת היום. ובא ללמד שיהו שנים בכל יום ולפי זה הפי׳ הרי חובת היום אמור כבר כתיב מפורש. וא״צ לכתוב שנים ליום אלא בא לדרוש כנגד זריחת השמש. והא דתנן טבעת שניה פרש״י טעמא לא ידענא כו׳. ושפיר תמהו התוס׳ אכתי שנים ל״ל ע״ש שנדחקו. אבל העיקר הוא נוס׳ הספרי וה״פ שנים ליום כנגד יום. היינו טבעת שניה ליום. או אינו אלא חובת היום פי׳ שיבואו שנים כאחד ת״ל את הכבש אחד תעשה בבוקר. פי׳ אחד ולא שנים ומיושב הכל:


ולא נימא דתדיר קודם. והא דכתיב והקטיר עליה חלבי השלמים ודרשינן עליה השלם הקרבנות כולן. ס״ד שאינו אלא בקרבנות יחיד כמו שכ׳ התוס׳ פסחים דף נ״ח ב׳ ובכ״מ בהא דבעינן מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד ללמדנו דתמיד הבוקר קודם למוספין ולא למדנו מדכתיב וערך עליה העולה. העולה ראשונה. ויישבו התוס׳ דהאי קרא מיירי בקרבנות יחיד. וה״נ בסיפא דהאי קרא:


ונראה דמש״ה אין גומרים הלל בחוה״מ ש״פ אלא בראשון. משום שאינו מתקדש לחג. דאע״ג דבערכין דף י׳ ע״א מפרש טעם החלוק בין פסח לסכות משום דבסוכות חלוקין בקרבנותיהן. משא״כ בפסח. לא נצרכו לכך אלא משום דבש״ע שלא נקרא ג״כ חג בתורה ואומרים הלל. אלא משום שחלוק בקרבנות. ומש״ה נצרך הגמ׳ לומר טעם על שאין אומרים הלל ברה״ש ויוה״כ ולא פירשו הטעם משום שלא התקדשו לחג. אלא משום ש״ע. אבל אי הוי פסח נקרא חג בתורה היו אומרים הלל אפ׳ בלי חלוק קרבנות כמו ליל התקדש חג:


ונראה דלזה כיונו בב״ר פ״ט אר״ס בשם רשב״י כל המדות בטלו ומדה נגד מדה לא בטל ופרש״י מ״ט מדות שבהם נברא העולם. ולא נתבאר מה הוא. והנראה שהוא התמזגות המדות:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}