עריכת הדף "
העמק דבר/דברים/יג
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}} == א == ''' את כל הדבר וגו׳ אותו תשמרו לעשות.''' בא להזהיר שלא יחשבו להיפך שא״י א״צ לשום סגולה לפרנסה ועולם כמנהגו נוהג בלי שום עבודה רוחנית. לא כן הדבר אלא כל הדבר היינו לקרבנות לגבוה ואופני עבודתם אותו תשמרו לעשות: '''לא תסף עליו.''' סגולות אחרות: '''ולא תגרע ממנו.''' מלהקריב קרבנות. ואמר את כל הדבר. ולא בקיצור את כל אשר אנכי וגו׳. אלא הדבר הוא תורה שבע״פ שא״א לשמור שום מעשה ע״פ תורה שבכתב אם לא ע״פ דברים שבע״פ. ועי׳ לעיל ד׳ ב׳. וכ״כ הרמב״ם בהקדמה לספר היד בפירושא דהאי קרא: == ב == ''' כי יקום בקרבך וגו׳.''' ענין פ׳ זו בדרך כלל יש להבין לר״ע דמפרש בסנהדרין ד״צ דמיירי בנביא אמת מתחלה ואח״כ שקר. והאות ומופת היה בעת שהיה נביא אמת וא״כ האיך יפרש כי מנסה ה׳ אלהיכם אתכם וגו׳ איזה נסיון עשה הקב״ה. וגם עיקר הפ׳ היאך יצויר שיבא נביא לומר שרצון הקב״ה בכך מה שהזהיר בפירוש בעשרת הדברות ע״ז. וגם מקרא אחרי ה׳ אלהיכם וגו׳ אינו ענין לכאן. וכל המקרא כבר נאמר ונשנה. אלא הענין דמיירי בעת מקרה איזה חולי או שאר פגע רע בעיר ובא הנביא להגיד דסגולת עבודת כוכבי׳ פלונית להיות ניצל ממקרה זו. ובזה יבואר הפ׳ ע״נ: '''נביא.''' שהיה נביא בהקיץ: '''או חולם חלום.''' זה נבואה פחותה כידוע. ויש לבאר למאי פירש הכתוב או חולם חלום. אם לענין שלא נשמע אליו הרי ק״ו הוא מנביא בהקיץ. ונראה שהוא לענין עונשו במיתה דהא דכתיב בפ׳ הסמוכה במסית דבסקילה אינו אלא מסית אחד או יחידים אבל לא עיר והמסית את העיר אינו במיתה אלא א״כ הודחו רוב העיר ע״פ שנים כדין עיר הנדחת. אבל כ״ז שלא היה כדין עה״נ אינו במיתה אלא א״כ היה נביא. והכי מבואר ברמב״ם הל׳ ע״ג פ״ה ה״ב המסית את רוב אנשי העיר ה״ז מדיח ואינו נקרא מסית היה זה שהדיח רוב העיר נביא מיתתו בסקילה כו׳. פי׳ דוקא נביא ולא הדיוט כמש״כ הלח״מ ולא כדמשמע מהכ״מ ואשמעינן קרא דה״ה חולם חלום בכלל נביא: '''ונתן אליך אות או מופת.''' מכבר נתאמת לך שהוא נביא אמת ע״פ האות והמופת. וההבדל בין אות למופת נתבאר בפ׳ שמות: == ג == ''' ובא האות והמופת אשר דבר אליך.''' שנתן כבר בכשרותו. הביא לראיה שגם זה אמת אשר נלכה וגו׳: '''אשר לא ידעתם.''' ומש״ה אין אתם יודעים שכך היא סגולת ע״ג זו טובה למקרה זו. והוא אומר שיודע שכך הוא: '''ונעבדם.''' עבודה זו מסוגלת למקרה זו. ובאשר אתה בעת צרה ע״כ הנך מסתפק בכך. ובא הכתוב והזהיר == ד == ''' כי מנסה וגו׳.''' באותו מקרה וצרה ר״ל: '''הישכם אוהבים וגו׳.''' ובזה שלא תשמעו להנביא במקום שיש ס״נ הוא בחינה שאתם אוהבים אותו ית׳ בכל נפש: == ה == ''' אחרי וגו׳.''' הוא עצה לעת צרה ר״ל. אחרי ה׳ וגו׳ הולך בתום ילך בטח והוא משגב לעת צרה: '''ואת מצותיו תשמרו.''' תתנו השגחה על העיר אם המה נשמרים בדיני תורה או חלילה יש עוברים מצות התורה: '''ובקולו תשמעו.''' להעמיד אנשים עוסקי תורה שעומד נגד כל המלחמות שבעולם כמש״כ בס׳ בראשית עה״פ וישמור משמרתי: '''ואותו תעבדו.''' משמעות אותו לשון נתבאר לעיל ו׳ י״ג י׳ כ׳ ע״פ מדרש חז״ל שמפנה עצמו לעבודת ה׳ לבדו. והיינו להעמיד אנשים מוכנים לכך כמו עשרה בטלנים שבבית הכנסת: '''ובו תדבקון.''' מבואר ג״ז שם שפי׳ להשיא בתו לת״ח וכדומה. ובכל הדברים הללו אין אדם מוזהר בכל עת שיהא מתנהג בזה האופן רק לפי שעת הסכנה יש להוסיף זכיות כמש״כ לעיל ו׳ י״ג בשעת מלחמה: == ו == ''' כי דבר סרה על ה׳.''' שעשה עת צרה כדי שיבואו לידי ע״ג: '''המוציא וגו׳.''' כדי להחיל עליך רוח קדושה דוקא: '''והפודך מבית עבדים.''' שלא תהי׳ מוכשר להיות עבד. וגם זה הוכחה על רצונו שתהא זכאי להחיל עליך רוח קדושה ולא להביא רעה כדי לקבל טומאת ע״ג: == ז == ''' בסתר.''' היינו ליחיד או ליחידים משא״כ לאנשי עיר בכלל אין דין מסית אלא מדיח שאינו אלא בנביא כמש״כ לעיל. או שנים מדיחי עה״נ: '''אשר לא ידעת וגו׳.''' ענין הסתה הוא לומר דברים נפלאים כך אוכלת וכך שותה כדאי׳ בסנהדרין דס״א ב׳ מש״ה דייק הכתוב אשר לא ידעת. והוא מספר לך ענינים נפלאים. ובאינו אומר כן אלא משיאו לע״ג הידועה לו אינו בכלל מסית: == ח == ''' הקרובים אליך או הרחוקים ממך.''' לפי הפשט בין שנצרך לפתוי מרובה או מועט: == ט == ''' לא תאבה לו ולא תשמע אליו.''' כולו מיותר. ואפילו לפי הדרש שהביא רש״י מספרי לא תאבה לו היינו לא תאהבהו. ג״כ מיותר שהרי כתיב לא תחמול וכן לא תשמע אליו שלא תעזבהו מיותר ג״כ. שהרי כתיב לא תכסה עליו. אלא מכאן למדו בגמ׳ סנהדרין שם הא אם אבה ושמע חייב הניסת מיתה. ולפי הפשט ביאור אזהרות אלו הוא כעין אזהרה אל תפנו אל האלילים שמשמעו שלא להרהר בדבר מדבריה כמש״כ הרמב״ם הל׳ ע״ג פ״ב. ובא הכתוב להזהיר לא תאבה לו. בשעה שמתחיל לדבר בזה. ואם החל לדבר עמו אזי מוזהר שלא לשמוע אליו ואם כבר שמע הפתוים אזי לא תחוס וגו׳: '''כי בקש להדיחך מעל וגו׳.''' בנביא המדיח כתיב להדיחך מן הדרך וגו׳. שודאי אינו מדיחו לעבוד ע״ג בהחלט כמש״כ אלא לאותה שעה ולפי המקרה. וא״כ אינו דרך תמים תהיה וגו׳ אשר צוה הקב״ה. אבל כאן מיירי במסית לעבוד ע״ג ומדיחו מעבודת ה׳ לגמרי: '''מארץ מצרים.''' ממקום עלול להדחות לע״ג: '''מבית עבדים.''' שלא להיות משועבד לחייו לשום אמצעי זולת לה׳ לבדו והוא רוצה להשפילך ממעלתך: == יב == ''' ולא יוסיפו לעשות.''' הסתה בדברים כאלה אשר הוא בסתר מבני אדם. הוא נקרא מעשה: == יד == ''' אשר לא ידעתם.''' עד כה כמה תקפה וגדולתה של עבודת כוכבים זו. אבל היום תדעו ותשמעו לעזוב את ה׳ ולעבוד אותה חלילה: == טו == ''' נעשתה התועבה הזאת.''' היינו שנדחו ועבדו: == יז == ''' והיתה תל עולם.''' דמקום ששלט בה כח הטומאה בחוזק הוא מקום מסוכן לעולם ע״כ אותו מקום חרם הוא ושרוי בו כח עבודת כוכבים: == יח == ''' ונתן לך רחמים.''' דמעשה עה״נ גורם שלש רעות בישראל. א׳ שההורג נפש נעשה אכזר בטבע. והנה יחיד הנהרג בב״ד כבר נבחר לזה שלוחי ב״ד. אבל עיר שלמה בע״כ עלינו להרגיל כמה אנשים להרוג ולהיות אכזרים. ב׳ שאין לך אדם מאותה עיר שאין לו קרובים בעיר אחרת ומתגברת השנאה בישראל. ג׳ שנעשה קרחה ומיעוט בישראל. ע״ז הבטיח הכתוב שבזה שתעסוק בזה בלי שום הנאה מביזה ישוב ה׳ מחרון אפו. ''' ונתן לך רחמים.''' מדת רחמים. והכי מפרשי בגמ׳ יבמות דפ״ט וברבה פ׳ עקב: '''ורחמך.''' שיהיו אוהבים אותך. ועי׳ להלן ל׳: '''והרבך.''' כמשמעו: == יט == ''' כי תשמע בקול וגו׳.''' לא ביארו הראשונים ז״ל מה הוסיף המקרא הזה והרי מיירי בהכי שעושין רצון ה׳ אלא פי׳ כי תשמע בקול היינו עסק התלמוד והבנה בקול ה׳ בדיוק כמו שביארנו כ״פ ועי׳ להלן ל׳ מקרא ב׳. ובאשר דאע״ג דשלוחי מצוה אינם נזוקין מכ״מ היכא דשכיחי הזיקא שאני [לכ״ע כמש״כ בס׳ שמות ל״ב כ״ו בהר״ד] והרי אין שכיחי הזיקא יותר ממעשה עה״נ כמש״כ. מש״ה הוסיף המקרא תנאי כי תשמע בקול שתהי׳ עוסק בתורה כדי ''' לשמור את כל מצותיו וגו׳''' וגם כדי ''' לעשות הישר וגו׳''' היינו בשמירת מדותיו ית׳ ובזה יהי׳ עסק התורה מסייעת לתקן את אשר נתעוות ע״י מעשה עה״נ. ומכאן למדנו דמי שהגיעו מעשיו לידי רוגז ואכזריות או לידי שנאת הבריות אזי יעסוק בתורה לשמה ובזכות זה תמצא ידו להעמיד הליכותיו על דרך הטוב והישר: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:בונוס הפטרות
(
עריכה
)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הכתר
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:סרגל תנך
(
עריכה
)
תבנית:סרגל תנך/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:על התורה
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע תנ"ך
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף