עריכת הדף "
העמק דבר/במדבר/י
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}} == ב == '''והיו לך.''' דוקא לך שהי׳ כל מקרא העדה ומסע המחנות עפ״י ה׳ מש״ה היה מצוה ועבודה ע״כ בא אזהרה שיהיה בזה האופן דוקא. אבל לדורות כל שופט ומלך מקריא עדתו ומסיע חילו עפ״י דעתו. מש״ה יהי׳ באיזה אופן שירצה: == ג == '''ותקעו בהן.''' וניכרים היו כשתוקעים בשניהם שהיו קולות שניהם משונים זמ״ז. או שהיו מאריכים באחד יותר מחבירו: == ד == '''ואם באחת יתקעו.''' משמע שנים היו תוקעים באחת זה א״ז: == ו == '''תרועה יתקעו למסעיהם.''' לצפון ולמערב היינו דגל אפרים ודן. הכי תניא בספרי: == ז == '''תתקעו ולא תריעו.''' מזה למדנו דבכל מקום דכתיב תקיעה סתם. היינו ביחד עם תרועה כמו להלן וביום שמחתכם וגו׳ אבל בהקהיל דוקא תקיעה לחוד: == ח == '''לחקת עולם לדורותיכם.''' רק הכהנים תוקעין בחצוצרות כן בבהמ״ק כן ביובל ובמשיחת מלך: == ט == '''וכי תבאו מלחמה בארצכם.''' אין הלשון מובן. דהאיך יביאו ישראל מלחמה בארצם. וזה א״א אלא כמו מלחמת יהודה ובנימין על עשרת השבטים. וא״כ היאך כתיב על הצר הצרר אתכם. אלא צריך לפרש או בארצכם או על הצר הצרר אתכם היינו אומה אחרת. זהו לפי הפשט. ובספרי תניא בין שאתם יוצאים עליהם בין שהם יוצאים עליכם. וא״כ ה״פ ''' וכי תבאו מלחמה''' בארץ אחרת או ''' בארצכם.''' היינו שיביאו ממדינה אחרת על ארצכם. ועדיין אין הלשון וכי תבאו מדויק וכי תביאו מיבעי. אלא יש עוד כונה כמבואר בת״א וארי תיעלון לאגחא קרבא. מפרש תבאו מלשון ביאה שתתקבצו בארצכם טרם תצא למלחמה. אז בשעת כניסה למקום אחד ''' והרעתם בחצוצרות.''' היינו ותקעתם דמקרא הסמוך שהרי אין תקיעה בלי תרועה ואין תרועה בלי תקיעה. אלא פי׳ והרעתם היינו תפלה שיזעקו ויתעוררו בתפלה עם החצוצרות. וכן פי׳ הרמב״ם הל׳ תענית. וכבר ביארנו בספר שמות י״ד ט״ו דכך הפי׳ בספר יהושע ו׳ וירע העם ויתקעו בשופרות. פי׳ שהתפללו ביום השביעי קודם שנכנסו ליריחו ובתפלה תקעו בשופרות. וע״ע מש״כ בספר דברים ל״ג כ״ה בפסוק ברזל ונחושת מנעלך. כ״ז בעת צרה. משא״כ ביו״ט אע״ג שהוא ג״כ עת תפלה ומקרא קודש כמש״כ בפרשת אמור ובכ״מ אבל אין מתריעין בשעת תפלה בחצוצרות. ומזה מבואר דבר״ה דכתיב יום תרועה ה״נ הפי׳ תקיעת שופר בעת התפלה כמש״כ שם: '''ונזכרתם לפני ה׳ אלהיכם.''' לפי הפשט שיהיו מלאכי מעלה מליצים ומזכירים אתכם לטובה לפני כסא כבודו. וכענין ה׳ זכרנו יברך. אבל יש לדקדק בשנוי לשון שבזה הכתוב כתיב לפני ה׳ אלהיכם. ובמקרא הסמוך כתיב לזכרון לפני אלהיכם. ולא דבר ריק הוא. אלא יש עוד כונה. היינו דווקא לפני ה׳ שהוא הארון או הציץ שאז ה׳ הוא עמכם אז תוקעין בחצוצרות. והיינו דכתיב בפרשת מטות שלקח פינחס כלי הקודש וחצוצרות התרועה. ותניא בתוספתא סוטה כלי הקודש זה הארון וי״א אלו בגדי כהונה. והכונה הוא הציץ. משום שבל״ז לא היה אפשר להשתמש בחצוצרות{{תוספת|א|והיינו דתני׳ בר״ה דכ״ז בד״א במקדש אבל בגבולין מקום שיש שופר אין חצוצרות במקום שיש חצוצרות אין שופר ופרש״י ר״ה ותענית. וא״כ משמעות מקום כאן היינו זמן וזה תמוה דא״כ זמן מיבעי. אלא כדברינו והכל בתענית ומקום שיש הארון תוקעין בחצוצרות במקום שאין ארון תוקעין בשופר. ובהר הבית תוקעים בחצוצרות ובשופר. והיינו דאי׳ בתענית פרק א׳ במה מתריעין בשופרות וכן הביא הר״ן ר״ה ריש פ״ג הירושלמי דבתענית תני׳ תוקעין בחצוצרות במקדש ולא בגבולין. ולכאורה הוא תימא שהרי במלחמת מדין ואביה מלך יהודה תקעו בחצוצרות בגבולין והרמב״ן וכן הר״ן תענית פ״א ובר״ה כתבו דדוקא בכנופי׳ דכל ישראל תוקעין בחצוצרות. ותעניות בגבולין לאו כנופיא דכל ישראל המה. ולא מיחוור. שהרי מלחמת אביה לא הי׳ אלא שבט יהודה ובנימין על עשרת השבטים. והרמב״ן בעצמו סיים שלא ידע לפרש ביותר מבואר שהרגיש שאין זה הישוב מרווח. וכן תמה המאור בר״ה פ״ג ע״ז. אבל הנראה כדברינו דחצוצרות אינו אלא בפני הארון שהוא לפני ה׳. וכענין דכתיב כי ה׳ אלהיכם ההולך לפניכם ותנן במס׳ סוטה פ״ז זה מחנה הארון ובירושלמי מיירי בזה״ז שאין ארון:}}: '''ונושעתם מאויביכם.''' מצורריכם מיבעי. וכלשון המקרא על הצר הצורר וגו׳ וכבר ביארנו להלן י׳ ל״ה ובכ״מ דאויב לא משמע אלא בלב ואינו פועל רע בידים והיינו דתניא בספרי במלחמת גוג ומגוג הכ״מ או בכל המלחמות ת״ל ונושעתם מאויביכם. אמרת צא וראה איזהו מלחמה שאין אחריה שעבוד אי אתה מוצא אלא מלחמת גוג ומגוג שנאמר ויצא ה׳ ונלחם בגוים ההם מה כתיב אחריו והיה ה׳ למלך על כל הארץ. ולא שהברייתא מפרש גוף המצוה במלחמת גוג ומגוג. אלא ההבטחה שהבטיח הכתוב בברור. והיה קשה לנו שהרי אנחנו רואים כ״פ שאין תפלה וחצוצרות מועיל. ועון הדור גורם. וא״כ האיך כתיב בברור ונושעתם. ע״ז תניא דמתחלה לא באה ההבטחה אלא במלחמת גוג ומגוג שהרי כתיב ונושעתם מאויביכם ולא מצורריכם. אלמא שאין הבטחה זו אלא באופן שתהיה ישועה גם מאויב שבלב. וזה א״א אלא במלחמת גו״מ שאז יכירו כל העולם גדולת ישראל ויקבלו את ה׳ אלהי ישראל למלך: == י == '''שמחתכם.''' לא נתבאר מהו יום שמחת ישראל. ובספרי תניא אלו שבתות רנ״א אלו תמידים אבל זה אינו אלא דרש על וביום. לרמוז גם אלו. אבל עיקר הפשט שהוא יום המצוין בשמחה לא נתבאר. והראב״ע כ׳ שהוא בשובם ממלחמה בניצוח. ואנחנו לא ראינו בכל המקרא שעשו מלכי ישראל הצדיקים והשופטים כן. אלא עיקר הפי׳ הוא יום חנוכת המזבח וכדתנן שלהי מס׳ תענית ביום חתונתו זה מ״ת וביום שמחת לבו זה בנין בהמ״ק. והיא שמחת לב ישראל ג״כ. והיינו דכתיב בדה״י ב׳ ה׳ י״ג וכהרים קול בחצוצרות וגו׳ ובהלל לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו. והכי כתיב בחנוכה דעזרא ג׳ ויעמידו הכהנים מלובשים בחצוצרות וגו׳ ויענו בהלל ובהודות לה׳ כי טוב כל״ח. למדנו שאז אמרו הלל ג״כ כמו ביום התקדש חג{{תוספת|ב|ובזה מבואר לשון הגמ׳ בהוריות ד״ו שלמה עשה חנוכה שבעה ימים ומה ראה משה לעשות י״ב ימים. משמע דז׳ ימים הוא יותר מספר הראוי לעשות חנוכה. והיינו משום דאיתקיש יום שמחתכם למועדיכם. מה מועד שבעה או א׳ כך עשה שלמה שבעה ועזרא יום א׳ אבל מספר י״ב ראוי לשאול עליו. ובהע״ש סוף סי׳ קע״א הראינו לדעת דסיום התורה הוא ג״כ יום שמחה לישראל. ובאמת הוא זה בעת שאנחנו בגלות והשגחת ה׳ עלינו ע״י ד״א של הלכה הוא דבר א׳ עם חנוכת המזבח בזמן שישראל בא״י ובהמ״ק קיים. שהשגחת ה׳ עלינו ושכינתו הי׳ תלוי בעבודת בהמ״ק שמש״ה כתיב בכרובים שעשה שלמה ופניהם לבית. ללמדנו שגם עיני ה׳ וגם עינינו תלויות על הבית כמש״כ בפ׳ תרומה ובפ׳ פקודי. כך בזה״ז סיום התורה והתחלתה הוא שמחת לבבנו דרך כלל אין שמחת ישראל כמו בזמן שאנחנו עושים סיבה להשכין את אלהי ישראל בקרבנו. כי הוא חיינו:}}: '''והיו לכם לזכרון.''' למדנו דימים אלו מרוצים לזכרון טוב וכמו בשעת מלחמה הוא עת רצון לתפלה להשיג ישועה ככה בימי המועדים להשיג פרנסה וכמש״כ בספר דברים שם עה״פ וכימיך דבאך. ולא כתיב כאן לפני ה׳ אלהיכם דמשום דמצות חצוצרות אינו אלא על הקרבן הרי מובן בל״ז שכן הוא. ולענין הזכרה ודאי למדנו שבכ״מ שאלהותו עלינו היינו בכל המקום אשר אנו מזכירים שמו. ימים אלו מסוגלים לזכירה לטובה והיינו דמצלינן בהו בנוסח יעלה ויבוא כמה זכרונות טובות. והא דכתיב ''' ועל זבחי שלמיכם.''' ע״כ לא קאי על ר״ח שלא היו בשם שלמים. אלא על יום שמחתכם ומועדיכם{{תוספת|ג|והנה בספרי יש מחלוקת דתניא ותקעתם בחצוצרות בש״צ הכ״מ אתה אומר בש״צ או אחד לצבור ואחד ליחיד. אמרת במה הענין מדבר בש״צ רשב״ע א׳ בש״צ הכ״מ או אחד צבור וא׳ יחיד ת״ל על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם מה עולות קדק״ד אף שלמים קדק״ד כו׳. ולא נתבאר במאי פליגי ת״ק וב״ע. ולדברינו פליגי אי קאי האי ועל זבחי שלמיכם גם על וביום שמחתכם. והיינו בחנוכת המזבח. ומקריבים אז שלמי צבור ומכ״מ המה קדשים קלים כמש״כ לעיל בחנוכת המשכן ח׳ פ״ח. ה״נ אפשר לעשות כן בחנוכת המקדש. ולת״ק תוקעים עליהם בחצוצרות ולב״ע אין תוקעים אלא בקדק״ד:}}: '''והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם.''' ולא כתיב לפני ה׳ אלהיכם כמו במקרא הקודם דמשמעו בבהמ״ק שמקריבין שם. אלא כדי ללמדנו דימים אלו המה לזכרון בכ״מ אפי׳ שלא בבהמ״ק שהוא לפני ה׳. אלא בכ״מ שאלהותו ית׳ היינו השגחתו עלינו והיינו דמצלינן במועדים ובר״ח יעלה ויבא שיש בה הרבה זכירות. וא״כ פי׳ המקרא כך הוא. דהחצוצרות שעל הקרבן בבהמ״ק יהיה מועיל לאותו זכרון שבכל מועד ור״ח שהוא לפני אלהיכם בכל מקום: == יב == '''למסעיהם.''' למקומות שצריכים להיות נוסעים עד א״י וכלשון המקרא אלה מסעיהם: == יג == '''ויסעו בראשונה על פי ה׳ ביד משה.''' למש״כ לעיל ט׳ י״ז אין הפי׳ כאן בראשונה המסע הראשון מהר סיני. אלא המסע הראשון שבכל נסיעה ממקום למקום. והיינו קיפול הבגדים ואהלים היה על פי ה׳ ביד משה. שהודיעו בהערה לא בדבור מפורש אלא כמו הלכות בע״פ. כי למחר ילכו: == יד == '''ויסע דגל וגו׳.''' זהו מסע שניה שבכל נסיעה היינו שהזיזו עצמם כל בני השבט איש לדגלו ולצבאו. וזה היה על פי החצוצרות: == יז == '''והורד המשכן.''' באותה שעה שהזיזו בני יהודה וכל דגלו עצמם ע״י החצוצרות נתקפל הענן מעל המשכן ועמד מקופל. והלוים הורידו המשכן: '''ונסעו בני גרשון ובני מררי.''' הכינו עצמם איש על משאו. ועל העגלה שלו. אבל עוד עמדו ולא הלכו: == יח == '''ונסע דגל''' ''' וגו׳.''' הכינו עצמם איש על דגלו. שיהיו הולכים אחר דגל בני יהודה. ''' והנה''' בכל השבטים כתיב בני זולת אצל ראובן כתיב מחנה ראובן. ואין דבר ריק בתורה. ונראה דמכאן הוציאו חז״ל שהר״ן איש שהיו עם קרח במחלוקתו היה אליצור בן שדיאור וחבריו. והיה מקור המחלוקת מצד חסידות ולא כמו דתן ואבירם כמו שביארנו במקומו. אלא מצד שהיו פרושים ומתבודדים להתקרב אל ה׳. וזה היה מדת ראובן עצמו שהי׳ בדל מאחיו ומשוקע בחסידות כמובן מן המקרא וישב ראובן אל הבור כמשכ״ש מש״ה כתיב ברמז שלא היו כמו בני ראובן. אלא כראובן עצמו: == כא == '''ונסעו הקהתים.''' הזיזו עצמם להעמיד איש על משאו. ושילכו אחר בני ראובן או אח״כ. וממילא יבאו אחרי בני גרשון ומררי שהלכו אחר בני יהודה: '''והקימו.''' בני גרשון ובני מררי: '''את המשכן עד בואם.''' של בני קהת. ולשון עד בואם אינו מדויק. ולפני בואם מיבעי. מכאן העלו בירו׳ מס׳ עירובין פרק ה׳ שהארון הי׳ מכוין להם את הרוחות. וא״כ משמעות עד בואם. ועד בכלל. כמשמעות בכה״ת. דבואם של בני קהת הי׳ סיוע לב״ג וב״מ להקים את המשכן{{תוספת|ד|ובירו׳ שבת פ״א אי׳ בהא דנ״ל דגבוהה עשרה הוא רשות בפ״ע מדכתיב ודברתי אתך מעל הכפרת. וכתיב כי מן השמים דברתי עמכם. מה התם רשות אחרת אף כאן רשות אחרת. ומקשה אלו מגדל שעומד בתוך הבית גבהה כמה שמא אינו מותר להשתמש ממנו לבית כו׳. וא״כ רשות אחד הוא עם קה״ק. ומשני אלא בשעה שהי׳ מרבע להן את הרוחות. פי׳ והי׳ עומד הארון בחוץ וגם אז נדבר עמו. וזה פשוט בש״ס דילן זבחים דס״א א׳ דקאמר קודם שהעמידו הלוים את המשכן הי׳ כבר המזבח עומד. ונתקשו בזה רש״י ותו׳. והוא מבואר יפה מדיוק לשון המקרא שעד בואם של בני קהת לא נגמר ההקמה מצד שהארון ומזבחות כיונו הרוחות וע׳ מש״כ בס׳ שמות כ״ז א׳ מקור זה הדין שהמזבחות מוכרח להיות ברבוע עולם:}}: == כה == '''מאסף לכל המחנות לצבאותם.''' מי שנחשל ולא יכול ללכת עם מחנהו. והי׳ נשאר יחידי אחורי המחנה. נאסף למחנה בני דן. ומחנה בני דן היו הולכים לאט עם הנחשלים עד שהביאום לצבאותם: == כח == '''ויסעו.''' היא מסע השלישית של כל נסיעה ע״י דבר משה קומה ה׳. והלך הענן. וזה נקרא עפ״י הקודש שהענן הולך והמה אחריו: == כט == '''ויאמר משה לחבב וגו׳.''' יש בזה דעות אצל חז״ל ואחריהם המפרשים אם הי׳ קודם עוד לפני מ״ת או אחרי כן. אמנם הלך בברור כמש״כ וילך לו אל ארצו. וגם שב למדבר כמו שכתוב ובני קיני חותן משה וגו׳ ובלעם ראהו במדבר ואמר עליו. ע״כ נראה כי חזר עפ״י הדברים שבזו הפרשה: '''לכה אתנו.''' לפי דיוק הירו׳ סוכה פ״ג וכמש״כ בס׳ בראשית ל״ז י״ג בה״א יתירא ולך מיבעי. אלא אם אין אתה אין לנו אחר. כי אין אנו רוצים להתרועע עם אחר שיהי׳ יודע חנותנו כמותך ורק עמך טוב לנו: '''והטבנו לך.''' כבר פי׳ הרמב״ן דהטבה זו הי׳ במשמע מן השלל כסף וזהב. וזהו שסיים משה ''' כי ה׳ דבר טוב על ישראל.''' ולא הוצרך לומר כזה על עיקר כבישת הארץ אלא כי יהי׳ הרבה שלל ג״כ באשר דבר טוב על ישראל: == ל == '''כי אם.''' תיבת אם מיותר. והרמב״ן ס׳ שמות כ״ב כ״ב פי׳ מלשון אלא. אבל א״כ בתיבת כי לחוד סגי. והוא משתמש בלשון אלא. אלא ''' אם''' נגרר למטה וכלל בזה שני משמעות. א׳ כמש״כ הרמב״ן. ויהי׳ הפי׳ כי אם לא אשר מתחלה אלך ''' אל ארצי''' : '''ואל מולדתי.''' ליטול רשות ופטירה מהם. אז אוכל אח״כ לשוב לא״י. ועוד משמע ''' אם''' למטה. כי אם אל ארצי. והפי׳ האיך אתה אומר לי לילך עמכם. וכי אלך אל ארצי ומולדתי. הלא אני לא אהי׳ כי אם כגר בלי אחוזת נחלה. ולא ירצה עוד מי ממולדתי לילך עמדי כדי להיות לצוותא. והאיך עצתך ללכת עמך. ומשה הבין שתי הכונות. ע״כ חזר ואמר == לא == '''אל נא תעזוב אותנו.''' לגמרי. אלא תחזור בעוד אנו במדבר: '''כי על כן ידעת חנתנו במדבר''' : '''והיית לנו לעינים.''' למורה דרך כאן סמוך זו העיר וזו האומה: == לב == '''והיה הטוב ההוא.''' כמש״כ הרמב״ן דבזה נכלל גם אחוזת נחלה. ואמר אחר שנשיג טובה מאתך נוכל לתת גם אחוזת נחלה. וזה הי׳ תשובה על משמעות טענה שניה של יתרו: == לג == '''דרך שלשת ימים.''' היו יודעים בשעת מסעם כי נוסעים על דרך ג׳ ימים. ומאין ידעו מפרש הכתוב ''' וארון ברית ה׳ נוסע וגו׳.''' מזה הבינו כי לשם יבואו{{תוספת|ה|ופרש״י על ארון ברית ה׳ זה הארון היוצא עמהם למלחמה. ובו שברי לוחות מונחים כו׳ וכ״כ בס׳ דברים י׳ א׳. וכבר העיר הרמב״ן שם דזהו דעת ר״י בן לקיש בירו׳ שקלים פ״ד תני ריב״ל א׳ שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר א׳ שהי׳ התורה נתונה בתוכו וא׳ שהיו שברי לוחות נתונים בתוכו זה שהיתה התורה נתונה בתוכו הי׳ מונח בא״מ! הה״א וארון ברית ה׳ ומשה לא משו מקרב המחנה וזה שהי׳ שברי לוחות נתונים בו הי׳ נכנס ויוצא עמהם ורבנן א׳ ארון א׳ הי׳ ופעם א׳ יצא בימי עלי ונשבה. ובתוספתא סוטה פ״ז אי׳ וכלי הקודש זה הארון וי״א אלו בגדי כהונה ר״י בן לקיש א׳ שני ארונות היו א׳ שיוצא עמהם במלחמה וא׳ ששרוי עמהם במחנה. זה שיוצא עמהם במלחמה זהו שהי׳ בו שברי לוחות שנא׳ וארון ברית ה׳ נוסע לפניהם. וזה ששרוי עמהם במחנה הי׳ בו ס״ת שנא׳ וארון ברית ה׳ ומשה וגו׳ כצ״ל. והנה דעת ריב״ל מבואר שהארון שהי׳ בו ש״ל שהלך לפני העם. הוא הלך גם למלחמה בימי פינחס וע״ז כתיב וכלי הקודש וכך הי׳ לדורות. ומפרש הא דכתיב בפ׳ מלחמה כי ה׳ אלהיכם ההולך עמכם ותנן במס׳ סוטה זה מחנה הארון. היינו הארון ממש והוא שבו ש״ל. אבל דעת חכמים לא נתבאר עדיין היאך מפרשי קראי. אבל בספרי תני׳ הכי וארון ברית ה׳ נוסע לפניהם. ארון זה שיצא עמהם הי׳ בו שברי לוחות שנא׳ וארון ברית ה׳ ומשה לא משו וגו׳. מבואר דפליגי בזה על ריב״ל דמפרשי דהני תרי קראי של וארון ברית ה׳ אחד הוא. ממילא הוא הארון שהי׳ בקרב המחנה היינו בקה״ק בארון שעשה בצלאל הוא ארון ברית ה׳ הנוסע לפניהם. ולא היו שני ארונות מעולם. וא״כ מדרואין אנו שבימי עלי יצא שלא כדת. מבואר שלא יצא ארון כלל במלחמה. והא דכתיב במדין וכלי הקודש היינו ב״כ. והא דכתיב כי ה׳ אלהיכם ההולך עמכם. היינו כמבואר בתוספתא שם זה השם המונח בארון. ולכאורה קשה לחכמים למאי מפרשי וארון ברית ה׳ שהי׳ בו שברי לוחות. ולא אמרו שהיו בו הלוחות השניות אבל כד דייקת גם בריב״ל שאמר זה שהי׳ עמהם במחנה הי׳ בו ס״ת שנא׳ וארון ברית ה׳ לא משו וגו׳. מנ״ל שהי׳ בו ס״ת. אלא ברור לחז״ל שלא נקרא ארון ברית ה׳ לוחות השניות. שהרי לא נכרת ברית עליהם מחדש. ולא נקרא ברית ה׳ אלא או לוחות הראשונות שנכרת עליהם ברית בראשונה או על התורה שנכרת עלי׳ ברית עם משה אחר העגל כדכתיב כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל. וע״ע מש״כ בזה בס׳ דברים ס׳ וילך:}}: == לד == '''וענן ה׳ וגו׳.''' כי בהיותם יושבים במחנה היו באהלים להגין מן השרב. אבל בנסעם מן המחנה הי׳ הענן מגין. נמצא מש״כ כי בסוכות הושבתי את ב״י וגו׳ הי׳ גם סוכות ממש גם ענני כבוד. היינו בשעת חניה הי׳ סכות ממש. ובשעת המסע הי׳ ענני כבוד. וע״ע מש״כ בס׳ ויקרא כ״ג מ״ג בא״א: == לה == '''בנסוע הארון.''' שהלך לפניהם: '''קומה ה׳.''' פי׳ בת״א אתגלי ה׳. שיראו אוה״ע גלוי שכינה בדרך הליכתם ויהיו יראים היושבים במדבר להתחרות עם ישראל. וכמו שהקם בין היושבים הכל רואים אותו כך המליצה קומה ה׳ על גלוי כבודו ית׳: '''ויפוצו אויביך.''' אויב נקרא מי ששונא בלב. כמש״כ לעיל בפסוק ונושעתם מאויביכם. ומשמעות אויביך. שאויבי ה׳ בלב המה מבקשים להרע לישראל נושאי כבודו ית׳ בפועל. כענין דאי׳ ברבה ס״פ תצוה איש צר ואויב צר למטה ואויב למעלה. צר לי ואויב לך צר לבנים ואויב לאבות [כצ״ל שם. ולא כהנו׳ שלפנינו. וגם לא כהגה׳ הרד״ל] והנה יש שני אופנים שהי׳ מקום לחוש שירעו לישראל בעת הליכתם במדבר. ולא היו אז נאספים יחדיו. וא״כ הי׳ אפשר בשעה שעוברים דרך עיר מלא הגוים שיבזו את ישראל בדרך איבה ומשטמה או שהיו מתכנסין גדודים במדבר להלחם עם הנחשלים אחורי המחנה המעטים כמו שעשה עמלק. ע״ז התפלל משה ''' ויפוצו אויביך.''' השרוים במקומם בעריהם יפוצו מפחד גלוי שכינה בנקרות ובבתים ויהיו יראים לצאת ולבזות אמנם לא שייך להתפלל עליהם שינוסו. דלהיכן ינוסו. אלא יפוצו ויחבאו עצמם. אבל אם יתקבצו גדודי מלחמה כדי להלחם ממש ע״ז התפלל ''' וינוסו.''' ועל אלו קרא ''' משנאיך.''' בבנין הכבד. באשר מכוונים ובאים למלחמה. והתפלל שבהתקבצם להלחם בעת שיגיע ישראל סמוך להם. ואח״כ כשיראו בבואם כבוד ה׳ שעליהם. ינוסו מפני ה׳ והדר גאונו. למקומם במושבותם: == לו == '''ובנחה יאמר שובה ה׳.''' שעד כה הלך הארון של ברית ה׳ חוץ למחנה ישראל. ולא הי׳ רוה״ק בתקפו להצלחת תורה שבע״פ כ״כ. כמו בעת שרבים מקובצים במקום א׳ כדאי׳ בב״ק ס״פ מרובה שאין השכינה שורה פחות משני אלפים כו׳. ועתה בשעה שנחו ושב הארון למקום רבבות אלפי ישראל. התפלל משה שישוב רוה״ק בתקפו אל רבבות אלפי ישראל. וכבר ביארנו בכ״מ שאע״ג שהענין ראוי להיות בעצמו. מכ״מ התפלה מועיל הרבה להיות כרצון הקב״ה גם בלי תפלה. כמש״כ בס׳ שמות פ׳ בשלח בפ׳ מה תצעק: {{הרחב דבר}} {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:בונוס הפטרות
(
עריכה
)
תבנית:ביאור
(
עריכה
)
תבנית:ביאורים
(
עריכה
)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הכתר
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
עריכה
)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
עריכה
)
תבנית:הרחב דבר
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכוז טקסט
(
עריכה
)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:סרגל תנך
(
עריכה
)
תבנית:סרגל תנך/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:על התורה
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע תנ"ך
(
עריכה
)
תבנית:תוספת
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף