עריכת הדף "הלכות קטנות/א/רפה"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
רפ"ה) '''שאלה:''' אדם א' שאירע לו שמת בנו ואח"כ מתה אמו בתוך אבלות בנו ושלמו ל' יום של אמו ביום א' של חג וגערו בו בתוך הרגל מהו שיהא מותר לגלח בחה"מ.

'''תשובה:''' נראה שהוא מותר לפי שהוא דומה למי שהתירו לו בתוך ימי הרגל שמותר לגלח כן הדבר הזה כיון שלא היה יכול לגלח בערב הרגל מותר לגלח ברגל ואין להקשות על זה ממה שאמ' פ' אלו מגלחין דף י"ז תנא הכהן והאבל מותרין בגילוח האי אבל היכי דמי וכו' אמאי לא אוקמוה בנ"ד שהגיע ימי הגערה בתוך ימי הרגל. דמהא לא תברא דאין זה נקרא אבל ובברייתא אמרו הכהן והאבל דנראה שהוא אבל ממש לכן אוקמוה בחל ז' שלו בשבת שהוא ערב הרגל ולא יהיה הדבר אלא ספק כיון שחה"מ אינו אלא מדבריהם כל מאי דמסתפק לן אזלינן לקולא כמו שכ' הרב המגיד בפ' שביעי (דהל' יו"ט ה"ח) ורבינו פוסק להקל בשל דבריהם. אלא דקשה לזה ההיא (מו"ק י"ד) דאומן שאבדה לו אבדה ערב הרגל שהיא בעייא בגמ' ומסיק בתיקו אמאי לא פסק הרמב"ם לקולא וכבר נתעורר בזה מרנא הב"י בסי' תקל"א. ונ"ל דהתם איכא תרי לישני בגמ' ללישנא קמא שהוא לישנא דתלמודא קאמר בעי ר' זירא אבדה לו אבדה ערב הרגל אמר אביי יאמרו כל הסריקין אסורין סריקי בייתוס מותרין וכו' מסיק לאיסורא רב אסי מתני בעי ר"ז אומן שאבדה לו אבדה ערב הרגל מהו וכו' תיקו וכיון דלישנא דגמרא מסקינן ולישנא בתרא מספקא ליה לא שבקינן מאי דפשיט לן ונקטינן דספק (עי' כ"מ פ"ז דעכו"ם הי"א) נמצא דהדרינן לכללין דכל ס' בכל מידי של חה"מ נקטינן לקולא ועוד דלדעתי הקצרה אין ספק אלא מותר גמור ודוק (עי' באה"ט או"ח סי' תקי"א ס"ק י"א ונוב"י קמא או"ח סי' י"ד והד"ט י"ד סי' ל"ו אות מ"א):

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>