עריכת הדף "הטור הארוך/דברים/כו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ב ==

'''ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך. ''' כתב ר' אברהם בעבור שאמר והיה בהניח וגו' אמר יש מצות שהם קודם הניח מיד כי תבא כגון ביכורים ומעשר ואין זה כדעת רבותי'. פי' הרמב"ן פי' הפסוק שתקח מראשית הפרי אשר תביא אל הבית מארצך וצריך שיפריש הפרי בשדה ויקרא עליו שם ויביאנו לביתו וישים אותו בכלי הראוי ויביאנו לבית הבחירה:

'''והלכת אל המקום. ''' כתב הרמב"ן כפי פשוטו מזהיר שלא תביא ביכורי' באחד שעריך משנבחר כמו שמזהיר בשחוטי חוץ אבל חובת הביכורים הוא לאחר שכבשו וחילקו מיד כדברי רבותינו. ובסיפרי והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך שם זה שילה ובית עולמי' ואפש' שגם כן לפי הסיפרי לא בא למע' נוב וגבעון מביכורי' ולא בא אשר יבחר וגו' לומר אלא שבחר בשילה ובבית עולמים ונאסרו הבמות אבל לעולם לא בא למעט נוב וגבעון מביכורים אבל בבמת יחיד אינם קרבים דמזבח כתיב בהו. ואולי מדכתיב בהו תביא בית ד' אלקיך לא קרבו באהל ומשכן אלא בשילה שהיה שם בית אבנים: 

== ג ==

'''אל הכהן אשר יהיה בימים ההם. ''' פירש"י אין לך אלא כהן שבימיך כמו שהוא. והקשה הרמב"ן ודאי בענין חוקים בא לומר אל השופט אשר יהיה בימים ההם אע"פי שאינו חכם כשופטים שהיו לפניו אבל בהקרבת ביכורים למי יביאם אם לא לכהן שבימיו אלא בא להשמיענו שהביכורים ניתנים לאנשי משמר ולא שיוליך כהן עמו מעירו להקריב ביכוריו. ובסיפרי אשר יהיה בימים ההם שהוא כשר ומוחזק לך באותן הימים. ורוצה לומר שאם הקריב ביכורים או עולה וקרבנות בכהן שהוא בחזקת כשר ולאחר זמן נמצא שהוא בן גרושה וחלוצה הקרבנות והביכורים כשרים כמו שאמר בפרק בתרא דקידושין: 

== ה ==

'''ארמי אובד אבי. ''' זה לבן שרדף אחר יעקב. ור' אברהם כתב כי ארמי הוא יעקב כאלו אמר הכתוב כאשר היה אבי בארם היה אובד פי' בלא ממון כמו תנו שכר לאובד וראייה ישתה וישכח רישו והנה הוא אומר ארמי אובד היה אבי. והטעם לא ירשתי הארץ מאבי כי עני היה כאשר בא אל ארם גם גר היה במצרים והיה שם במתי מעט ואחר כך שב בגוי גדול ועתה הוציאנו ד' אלקינו מעבדות ויתן לנו ארץ טובה. ואם יטעון טוען איך יקרא ליעקב ארמי נאמר לו כי כן כתיב יתרה הישמעאלי והוא ישראלי: 

== יד ==

'''לא אכלתי באוני ממנו. ''' פי' הרמב"ן אע"פי שהוידוי הוא בכל המעשרות כמו שדרשו מריבוי הפסוק לא אכלתי באוני ממנו חוזר על ההקדש לבדו כמו מעשר שני ונטע רבעי והם שאסורין באוני ובטומאה: 

'''ולא נתתי ממנו למת. ''' פירש"י לקנות לו ארון ותכריכין. והקשה הרמב"ן שאפילו לחי נמי אסור שמעשר שני אין מחללין אותו חוץ לירושלים אלא על כסף צורה ובירושלים יתן הכסף על דבר הראוי לאכילה בקר וצאן ויין ושכר. והרמב"ם פי' שהוא כינוי שלא נתתי ממנו אלא לצרכי אכילה ושתייה ולא למת פי' דבר שלא יחיה בו האדם. וי"מ שהוא מתודה שלא נתן ממנו ארון ותכריכין אפילו למת שהוא מצוה וכ"ש לחי לקנות לו חלוק וטלית: 

== טו ==

'''אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו. ''' פרש"י כאשר נשבעת לאבותינו לתת לנו וקיימת ארץ זבת חלב ודבש. וכתב הרמב"ן וא"כ פי' הפסוק ואת האדמה אשר נתת לנו ארץ זבת חלב ודבש וקיימת. ור' אברהם כתב כי טעמו להיותה כן תמיד כלומר וברך וגו' את האדמה אשר נתת לנו להיותה ארץ זבת חלב ודבש. ואין צריך לכל זה כי בכלל השבועה הנתינה כאדם שאומר לחבירו נשבעת לי שדה שלך וכן בכאן כאש' נשבעת לתת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש: 

== טז ==

'''היום הזה. ''' כתב הרמב"ן הנה השלים משה לבאר את התורה ולחדש כל המצות שציוה השם אותו לחדש להם ולכך אמר היום הזה ה' אלהיך מצוה לעשות וגו' כי השלמתי לך הכל. והזהיר עליהם ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך: 

== יז ==

'''את ה' האמרת. ''' שכיון שקבלתם עליכם כל התורה בפירושיה ובדיקדוקיה גדלת השם ורוממת אותו שיהיה הוא לכם לאלהים ולא תודו לאל אחר: 

'''וללכת בדרכיו. ''' לעשו' הטוב והישר והזכיר החוקים והמשפטים בפרט כאשר פירש ויכלול במצותיו כל המצות עשה ולא תעשה: 

'''ולשמוע בקולו. ''' כל אשר יצוה לכם משאר המעשי' על ידי ועל ידי שאר הנביאי': 

== יח ==

'''וה' האמירך היום. ''' כי היום הזה לכם כיום סיני והשם רומם וגידל אתכם בקיבול התורה שתהיו לו לעם סגולה מכל העמים: 

== יט ==

'''ולתתך עליון וגו' לתהלה. ''' שיהללוך כל עמי הארץ בהיות השם קרוב אליך בכל קוראיך: 

'''ולשם. ''' שיצא לך שם בגוים בהדרו אשר שם עליך: 

'''ולתפארת. ''' כי תתפאר עליהם לעשות בהם כל אשר תחפוץ כענין כי יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי: 

'''ולהיותך עם קדוש. ''' לדבקה בו בסוף. ''' ור' יהודה הספרדי''' פירש כי מלת האמרת נגזר ממלת ויאמר ופירושו עשית הישר עד שיאמר שהוא יהיה לך לאלהים והוא עשה לך עד שאמרת שתהיה לו לעם סגולה:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}