עריכת הדף "הטור הארוך/במדבר/ב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''וידבר י"י אל משה ואל אהרן. ''' כתב ר' אברהם וטעם אל אהרן כי אהרן ובניו ישימו משא הכהנים בכתף: 

== ב ==

'''איש על דגלו באותות. ''' פירש"י כל דגל היה לו מפה צבועה בגוון אבנו הקבועה לו בחשן. ור' אברהם כתב סימנין היו בכל דגל. וקדמונינו אמרו שהיה בדגל ראובן צורת אדם מדרש דודאים ובדגל יהודה אריה כי בו המשילו יעקב ובדגל אפרים שור מטעם בכור שור הדר לו ובדגל דן צורת נשר עד שידמו לכרובים שראה יחזקאל. והיה אהל מועד באמצע ומחנות הלוים סביביו בתוך המחנות כענין שהזכיר בספר יצירה והיכל קדוש מכוון באמצע. והנה הפיאות תחלתן מן המזרח כמהלך השמש ואחריו הדרום ואחריו המערב ואחריו הצפון. ושמו דגל יהודה במזרח כי הוא נוסע בראשון כמו שצוה הכתוב יהודה יעלה בתחלה וראובן בדרום לכבוד הבכורה והנה שני הדגלים הסמוכים היו ללאה עם בכור שפחתה הנולד על ברכיה ודגל אחד לבני רחל במערב ודגל בני השפחות בצפון אחרונים. ועוד ראיתי במדרש כשם שברא הקב"ה ד' רוחות העולם כך סבב לכסאו ד' רוחות ולמעלה מכולם כסא הכבוד וכנגדן סדר למטה למשה אמר הקב"ה למשה מזרח שממנו אור יוצא לעולם יהיה כנגדו יהודה שהוא בעל מלוכה ועליו שבט יששכר שהוא בעל תורה ועליו מטה זבולן שהוא בעל עשירות כד"א לחוף ימים ישכון וכתיב שפע ימים ינקו ראשונה יסעו כדכתיב ויעבור מלכם לפניהם. דרום טללי ברכה וגשמי ברכה יוצאין ממנו לעולם יהיה כנגדו שבט ראובן שהוא בעל תשובה ותשובה מדה טובה ורחמיו של הקב"ה באים בשביל תשובה ועליו גד שהוא בעל גדוד ראובן בתשובה וגד בגבורה ושמעון באמצע לכפר עליו ושנים יסעו שהתשובה שניה לתורה. מערב אוצרות שלג וברד וקור וחום וכנגדן אפרים ובנימין ומנשה ושכינה תמיד בגבול בנימין שנאמר לבנימין אמר וגו' ושלישים יסעו נאה לתורה גבורה שיתגבר אדם בתורה ויתגבר על יצרו. צפון משם החשך יוצא לעולם כנגדו שבט דן שהוא החשיך העולם בע"ז שעשה ירבעם ועליו שבט אשר מאיר על החשך שנ' וטובל בשמן רגלו ועליו שבט נפתלי שהוא מלא ברכה לאחרונה יסעו שכל העובד ע"ז הולך לאחור ולא לפנים: 

== ד ==

'''וצבאו ופקודיהם. ''' וכן כל הפקודים למחנה יהודה וכן בכלם הכל דברי השם אל משה ונמשך למעלה על וידבר י"י אל משה ואל אהרן כי לא מנאם משה עתה פעם אחרת. וכן אלה פקודי בני ישראל גם כן דברי השם והזכיר כל זה להודיע שמימי המנין ועד שנתקנו המחנות וחנו לדגליהם ונסעו שהיה כ' ימים לא נפקד מהם איש וזה היה מעשה נס שלא מת אחד מכל העם הגדול ההוא תוך כ' יום: 

== יד ==

'''אליסף בן רעואל. ''' כתב הרמב"ן כן המנהג בלשון הקודש לשנות השמות בטעם שוה כמו זרח וצוחר מלשון כצמר צחר. ונקרא דעואל שידע האל ורעואל ששם רעיון לבו באל כמו ולי מה יקרו רעיך והיו קוראים אותו בשני שמות ולכך הזכירה תורה שניהם:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}