עריכת הדף "הון עשיר/ראש השנה/ג"

{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''ולא הספיקו לומר מקודש'''. מדלא קתני מקדש מקדש תרי זמני כמו בסיפא, ש"מ דכשהספיק ראש ב"ד לומר מקודש, אע"ג דלא הספיקו כל ישראל לומר מקודש מקודש עד שחשיכה, הרי זה מקודש:

== ד ==

'''ושתי חצוצרות באמצע'''. כתב הר"ב, שני שופרות היו להם אחד מכאן ואחד מכאן, ע"כ. הכי משמע מלישנא דמתניתין דקתני בשל זכרים כפופים וכו' הכל בלשון רבים, מש"אכ בראש השנה דמשנה דלעיל, דקתני בלשון יחיד של יעל פשוט וכו'. ונראה דלוקחין שני שופרות כדי להושיב החצוצרות שמצות היום בהם, באמצע, להראות חשיבותם של אותו יום, ומ"מ לא היו תוקעין אלא בשופר אחד בבת אחד, מדקתני סיפא שופר מקצר ולא קתני שופרות מקצרים כדקתני וחצוצרות מאריכות, וקרא נמי דייקא דכתיב {{ממ|תהלים צח, ו}} בחצוצרות {{ממ|לשון רבים}} וקול שופר {{ממ|לשון יחיד}} הריעו לפני המלך ה'. וכן משמע מלשון הרמ"בם בפ"ד מה' תעניות {{ממ|הי"ז}}. ומסתברא דפעם אחד תוקעין באחד ופעם שני באחד, והולכים ע"ד זה עד גמר כל התקיעות של אותו יום, ובזה לשון הפסוק הוא מדוייק דלא קאמר בחצוצרות ושופר, דהוה משמע שלא היה שם אלא שופר אחד, דאינו כן כי שנים היו, אלא קאמר וקול שופר, דר"ל שלא היה נשמע אלא קולו של שופר אחד:

== ו ==

'''ודבקו'''. פי' הר"ב, בדבק. הא באור כשר, וה"ט דלא עירבו בדבק שברי שופרות, דאפילו באור פסול. וצ"ל דבלא נסדק כלו איירי, דאי נסדק כלו אפילו מצד אחד ודבקו אפילו באור פסול, כן משמע בפוסקים:

== ז ==

'''לתוך הבור לתוך הדות לתוך הפיטם'''. צ"ל דמהאחרון אחרון יוצא הקול צלול יותר מהראשון, משום הכי נשנו כולם:

== ח ==

'''והיה כאשר ירים משה ידו וכו''''. ע"י שעבוד ישראל לשמים היו מוסיפים כח בגבורת תפילת משה, והיה בו כח להרים ידו להשפיל שרו של עמלק, וע"י זה וגבר ישראל, ומזה תדון להפך, כן נלע"ד. והתי"ט דרך בדרך אחרת, אבל הדרך הזה היא אמיתית, כי על ידי תפלותינו אנו מעלים הניצוצות שנפלו בקליפות בשבירת הכלים, כמבואר בספרי מפתח העולמות סדר זרעים מסכת הניצוצין פ"א פיסקא א' ובמפתח הכוונות סדר מועד מסכת כללות המצות פרק א' פיסקא ב', ובזה מחליש כח הטומאה ומוסיף כח בקדושה:
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}