עריכת הדף "הון עשיר/פסחים/ה"

{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''תמיד נשחט וכו''''. הנני בא למלאות מה שחיסר התי"ט בביאור הצללים אלו, על כי אין דבריו ז"ל מובנים אלא למי שבקי בחכמת התכונה ולא לאיש בער ולא ידע כמוני, ואגלה אזנך בדרך קצרה בצורה זו {{תמונה להוספה}} והיא כי הא' היא הארץ באמצע. והג' היא אפודת המזלות. וקו ח"ט הוא קו חצי יום, שבעבור השמש הזורח מפאת מזרח ומסומן באות ב' והולך למערב תחת אותו קו הוא חצי היום, על כי עלה רביע גלגל היומי, והוא הגלגל המסומן מארבע צדדיו מזרח מערב צפון ודרום. ושני האותיות שהם ד' וה' הם שני המזלות אחד גדי ואחד סרטן, אשר עד שם מתרחק השמש מאמצע רוח מזרח מכאן ומכאן בשנים עשר חדשים, כל חדש עובר תחת מזל אחד, נמצא שמהלכו הוא לעולם במרחק שיש בין שני הקוים המסומנים ע"י נקודות, אחד יוצא ממזל גדי ואחד יוצא ממזל סרטן, ולכן לאלו השוכנים בין שני הקוים אשר הם מסומנים ע"י נקודות יעבור השמש על ראשם בהכרח פעם אחת בשנה, ובהגיע השמש תחת קו ח' ט' שהוא קו חצי יום לכל העומדים תחתיו לא יטה צלם לא למזרח ולא למערב, כי השמש עומד עליהם באמצע השמים ממש ומחלק הרקיע לשני חלקים שוים חלק אחד למזרח וחלק אחד למערב, אבל לא יהיה כן לצד צפון ודרום כי אם בעברו תחת קו ו"ז, שבאותו חצי יום מחלק הרקיע לארבע חלקים שוים, אבל בשאר הקוים חוץ ממנו אינו כן, ולכן בעברו על נקודת י' כ' ך' יהיה צל העומדים תחת ל' מ' ט' נוטה לדרום בחצי היום, על כי השמש עומד עליהם לצפון, וכן להפך, ואם ימצאו דייורים חוץ משני עגולות סרטן וגדי לא יראו השמש עלי ראשם לעולם, ולכן לעולם יהיה צלם נוטה לצפון בהיות השמש דרומי להם, ולשכנגדם בדרום בהיות השמש צפוני להם, ומ"מ לעומדים תחת משוה היום והוא קו חצי היום שרשמתי בח"ט, בהגיע אותו חצי יום לא יהיה צלם נוטה לא למזרח ולא למערב, אע"פי שאין השמש עלי ראשם כשאר השוכנים תחת אותו הקו, מהטעם שכתבתי לעיל ודי לך בהערה זו: 

== ב ==

'''הפסח ששחטו שלא לשמו'''. לא כלל השחיטה עם שאר העבודות, משום דלא דמיא להו דהיא כשרה בזרים:

== ג ==

'''לטמאים ולטהורים'''. לפי גירסא זו צ"ל דקדים הפסול לכשר משא"כ באחריני, לרמוז דטמאים הם לפעמים כטהורים לשחוט עליהם לכתחילה, והוא כשרוב הקהל טמאים:

== ה ==

'''שורה שכלה כסף כסף'''. האי כסף כסף פירושו הוא כמו שורות שורות, וכן זהב זהב, משום דאין השורה עשויה כסף ולא זהב, אלא היא של בני אדם שכלי כסף או של זהב ביד כל אחד מהם, שייך שפיר למימר כסף כסף זהב זהב. והכי פירושא דמתניתין בדקדוק, והכהנים עומדים שורות שורות ובידיהם בזיכי כסף ובזיכי זהב, ואלו השורות היו משונים, יש שורה שכלה כסף כסף ויש שורה שכלה זהב זהב, ולא היו מעורבים אפילו כלי אחד של כסף בשורה של זהב או איפכא. א"נ יש לפרש והכהנים עומדים וכו' ובזיכי זהב, והשורה שכלה כסף כסף והשורה שכלה זהב זהב, לא היו מעורבין שתהיה בסוף שיעור שורה של כסף כסף דהיינו אחר ג' אנשים שבידם כלי כסף {{ממ|כי זהו שיעור שורה כמשאז"ל (עי' יומא פז. ועי"ע ביצה יד:}} על פסוק {{ממ|איוב לג, כז}} ישור על אנשים) שיעור שורה של זהב זהב, ויהיו השורות זו אצל זו, אלא היו השורות זו אחורי זו.

'''ותלמידי''' שבגוריצ"אה י"ה שאלו לי ואיך אפשר לטעות ולומר שתהיה שורה של כסף ושל זהב זו בצד זו, הלא ע"י קבלת המלא וחזרת הריקן מתערבין כלי הכסף בשורה של זהב וכן איפכא, וכבר אמרנו ששיעור השורה היתה כלה כסף או כלה זהב, ואע"ג שיש לדחות ולומר דהא דאמרינן שהיתה כלה כסף או כלה זהב היינו מתחילה כשהיו מכינים את עצמם וממתינים לבעלי פסחים, אבל אח"כ לא היו מקפידים על התערובת, ודייקא נמי דקתני לא היו מעורבים דמשמע מתחילה, ולא קתני דלא היו מתערבים דמשמע לעולם, ובש"ס נמי {{ממ|דף סד:}} הכי גרסינן, מ"ט, אילימא דילמא שקלי דדהבא ומעייל דכספא, הכא נמי דילמא שקלי בר מאתן מתקלי ומעיילי בר מאה, אלא דהכי שפיר טפי, ע"כ. דמשמע דבעת קבלת הדם היו עומדים כך משום ייפוי ולא משום חשש מורידן בקדש, דהם לא היו מריקים הדם מכלי לכלי שיקרא מוריד בקדש אם מריקו מכלי זהב לכלי כסף וכן אם מריקו מכלי כבד לכלי יותר קל, אלא מחליפים הכלים זה בזה, ולפי זה נמצאו היות השורות בעת קבלת הדם מעורבות מכלי כסף וזהב, מ"מ לא אמנע מלכתוב דבר אחר שפירשו הם, שאם אמת הדבר דבריהם נראין מדברי, והוא דקמ"לן התנא, דלא היו השורות מעורבין אפילו זו אחרי זו, כלומר שתהיה שורה אחת של כסף ואחרי' של זהב, וכן כיוצא בזה, אלא היו כל השורות של כסף זו אחר זו, וכל השורות של זהב זו אחר זו, ולא נמצא שם שום שורה של כסף בין השורות של זהב, וכן איפכא:

== ז ==

'''אע"פי שלא שלשו מימיהם'''. פי' רש"י וכתבו התי"ט לא גמרו פעם שלישי, ע"כ. מכלל דהתחילו, וטעמא איכא לפרש כן, דאל"כ אמאי תני כלל שלשו, דאם בא לומר דמה שהיו שונין לבד לאו דווקא, ה"לל סתם ואם גמרו היו חוזרין חלילה, דאין טעם לומר דשלשה פעמים מותרים לקרותה שם ולא יותר:

'''במקומה עומדת'''. דווקא, שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד {{ממ|יומא כה.}} משא"כ בהר הבית ובחיל, ה"ט דברישא תנן וישבה לה וכלל החיל בישיבה זו:
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}