עריכת הדף "הון עשיר/עירובין/ז"

{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}

== ג ==

'''מלא עפר וצרורות'''. כתב התי"ט זה לשונו, והך מלא, סגי במשך ד' טפחים לרוחב, במכ"ש דנסר דבסמוך, בית יוסף סי' שע"ב, עכ"ל. ויש לתמוה, דזה א"א שיהיה הך מלא דומיא דנסר במשך ד', שהרי הכא תנן אין מערבין שנים, והתם תנן מערבין שנים. ולכן הנכון הוא מ"ש הר"ר יהונתן ז"ל {{ממ|דף כד: מדה"ר}} מלא עפר וצרורות וכו', מערבין אחד דהוי סתום לגמרי, לפי שדרך עפר וצרורות להתבטל במקומם, ונמצא שחצר אחד הן ואין דבר שיפסיק ביניהם, ומשום הכי אין מערבין שנים, וה"ה אם לא נסתם מכל אותו חריץ אלא עשר אמות לבדן ונשאר חריץ מכאן ומכאן דכפתח הוי, ואם רצו מערבין א' ואם רצו מערבין שנים, אלא משום דלא שכיח למיהוי בענין זה לא נזכר במשנה, עכ"ל. דמשמע דהך מלא לא איירי במשך ד' לבד דומיא דנסר, דבמה דדמי לנסר לא הוזכר במשנה, ואף הבית יוסף נראה דס"ל הכי דהך מלא לא דמי לנסר, והתי"ט הוא דלא דק בדבריו. שהרי ז"ל בסימן הנ"ל, כתב הר"ר יהונתן אפילו לא נסתם מכל אותו חריץ אלא עשר אמות וכו' עד גמירא, ואיני יודע למה הצריך עשר אמות, וגם למה כתב שלא הוזכר במשנה, דכל כה"ג משמע דבד' טפחים סגי מכ"ש דנתן עליו נסר דסגי בד' טפחים, עכ"ל. ופירוש דבריו כך הם, דכל כה"ג דאם רצו מערבין אחד ואם רצו מערבין שנים, משמע דבד' טפחים סגי, דלא כמ"ש הר"ר יהונתן בעשר אמות, מכ"ש דנסר דסגי בד', וכלומר כיון שהזכיר התנא דין זה בנסר הוי כאלו נזכר בכל ענין הדומה לו, ואין אנו צריכין למ"ש הר"ר יהונתן דלא נזכר במתניתין משום דלא שכיח, אבל בהך מלא שנזכר במתניתין לא דבר הבית יוסף כלל. ועל מ"ש הבית יוסף דלא ידע למה הצריך עשר אמות, נראה דלא אתא הר"ר יהונתן לאפוקי פחות, אלא לאפוקי יותר דאז איננה חשובה פתח ואין מערבין שנים אלא אחד כאילו כלו מלא. ואין ספק בידי דגרסת אפילו לא נסתם, דגריס הב"י בדברי הר"רי במקום אם לא נסתם, הטעהו, דאפילו לא נסתם אלא עשר משמע וכ"ש יותר, וא"כ מנין זה לאפוקי פחות אתא, וזה אינו דבד' טפחים נמי דינא הכי, אבל לפי הגרסא הנכונה שהעתקתיה מספר רב אלפס הנדפס בסביונטה, דגרסינן אם נסתם אתי שפיר כדפרשתי, דקמ"לן דעד עשר אמות דינו כדין ד' טפחים, דעד שיעור זה חשוב פתח, מכלל דיותר מעשר דינו כפרוץ ולכן אין מערבין שנים כאלו היה כלו מלא עפר וצרורות, והא דלא תנן הכי במתניתין לרבותא, יש לומר דסרכא דרישא דמלא קש ותבן, דהתם איכא רבותא במלא דאפילו הכי אין מערבין אחד נקט:

== ח ==

'''בזמן שהן מרובין'''. כתב הר"ב, י"ח בני אדם ולמעלה, ע"כ. ודומה לו בתורה {{ממ|דברים יז, יז}} לא ירבה לו נשים. ופירשו רז"ל {{ממ|סנהדרין פ"ב מ"ד. ושם כא.}} על פי נביא יותר משמנה עשרה:

== ט ==

'''אמר ר' יוסי'''. נראה דמאן דס"ל דלא פליג {{ממ|עי' תויו"ט}}, ס"ל דאבל בשירי עירוב כל שהוא, דווקא בעירוב קאמר, ומפרש משנה ז' דנתמעט האוכל מוסיף. בשיתוף, דביה סליק במתניתין דלעיל, דבפירוש קתני כיצד משתתפין במבוי וכו'. ולהכי שנאה קודם כמה הוא שיעורו, דהראוי היה להקדימו ואח"כ לשנות דין נתמעט, משום דכמה הוא שיעורו איכא מאן דמפרש ליה אף אעירובי חצרות כמ"ש התי"ט. אבל אחר כתבי זה ראיתי לשון הטור {{ממ|סי' שסח}} דהוא הוא דס"ל דלא פליג ר"י כמ"ש הת"יט, ומשמע מדבריו דמפרש מתני' דנתמעט בעירוב, אלא דאיירי דנתמעט קודם שנכנס שבת ראשונה, ולפי זה ר"י אנתמעט האוכל מוסיף. נמי קאי, וה"ק בד"א דכשנתמעט האוכל מוסיף וכו' עד שישלים השיעור הנזכר בתחילת עירוב, ר"ל בשעה שמתחיל העירוב לפעול פעולתו לערב הדיורים כאלו הם אחד, והיינו כשנכנס שבת ראשונה אז צריך שיהיה כשיעור, ולפיכך מוסיף אם נתמעט אע"ג דכבר זיכה לכל בני החצר, אבל בשירי עירוב דכבר נכנס שבת ראשונה ונקרא בשם עירוב שכבר עירב הדיורים, שכשנתמעט יקרא שיורי עירוב, כל שהוא כשר ואינו צריך להוסיף אפילו לשבת הבאה כמ"ש הר' רבינו יהונתן, וה"ט דלא קצר ר' יוסי דבריו לומר בד"א בתחילה אבל השיור כל שהוא, כי דייק בשמא דעירוב, וה"ה לשיתוף:

== י ==

'''באיסר'''. בנוסח המשנה דש"ס גרסינן, כאיסר:
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}