עריכת הדף "הון עשיר/עירובין/ג"

{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''בכל מערבין ומשתתפין'''. לרמוז דמערבין היינו עירובי תחומין דאין מערבין אותם אלא לדבר מצוה, לא שנא דוגמתו משתפין בפעל יוצא, דמותר אפילו שלא לדבר מצוה. ועוד בשנותו אותו בפועל יוצא משא"כ במשתתפין, רמז לנו דזה העירוב דקאמר הוא להתיר היציאה ממש והיינו עירובי תחומין, דעירוב חצרות ושיתוף מבואות הם להתיר ההוצאה ולא היציאה. ועוד רמז לנו דשתוף קני ממילא משא"כ עירובי תחומין, כמ"ש התי"ט בפ"ב:

'''והכל נקח בכסף מעשר'''. הא דלא כללו בבבא אחת עם בכל מערבין, משום דלא דמו כלל בטעמייהו:

'''מערבין לנזיר ביין'''. מערב הנזיר ביין כדקתני במשנה דלקמן והכהנים בחלה, לא קתני, אלא מערבין לנזיר, דמשמע דאחרים מערבים לו, לרמוז הא דאמרו רז"ל {{ממ|שבת יג. ועוד}} דלך לך אמרין לנזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב. וה"ט נמי לישראל בתרומה:

== ב ==

'''והכהנים בחלה ובתרומה'''. התי"ט אישר וקיים גירסא זו, אבל בנוסח המשנה דש"ס לא גרסינן בבא זו כלל, ואף רש"י והרמב"ם והר"ב והר"ר יהונתן נראה דלא גרסי לה מדלא פירשו עליה שום דבר, אשר היה מן ההכרח לפרש משום סומכוס דלעיל כמ"ש התי"ט:

'''בחלה'''. הקדים חלה לתרומה, משום דשכיחא בידו בע"ש שרוב העולם לשים ללחם משנה, יותר מהתרומה:

== ג ==

'''נתנו באילן וכו' אין עירובו עירוב, למטה וכו' עירובו עירוב'''. וכלשון זה תנן בבור, אבל בשולח עירובו ביד חש"ו {{ממ|מ"א}} ובנתנו בראש הקנה ובנתנו במגדל, קתני בלשון אחר והוא אינו עירוב והרי זה עירוב, וכן קתני בנתגלגל חוץ לתחום וכו' {{ממ|מ"ד}}. ונראה דהאי שינויא הוא מהאי טעמא, דהיכא דהענין תלוי בהיות הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר או דהוי הוא ועירובו במקום אחד, קתני לשון זה של עירובו עירוב או אין עירובו עירוב, דפירוש עירובו ר"ל העירוב שעירב שני המקומות יחד הוא עירוב או אינו עירוב, וכיוצא בזה אמרינן {{ממ|דף מט.}} בעירובי חצרות מה שמו עירוב שמו, וכל היכא שאין הדבר תלוי בזה אלא בדבר אחר לא קתני בלשון זה אלא בלשון אינו עירוב או הרי זה עירוב. ואין להקשות מנתגלגל חוץ לתחום {{ממ|מ"ד}} דקתני התם בלשון אינו עירוב והרי זה עירוב אע"ג דהענין תלוי בהוא במקום אחר ועירובו במקום אחר, דהתם לא שייך לומר עירובו שעירב המקומות יחד, שהוא לא עירבם ולא הפרידם כי מעצמו נתגלגל. ועוד מפני שאר העניינים שנכללו בענין זה דנתגלגל דלא שייך בהו לשון עירובו, קתני אינו עירוב והרי זה עירוב, ודוק:

'''נתנו בבור'''. העומד בכרמלית, כ"כ הר"ב. ולא חילק באילן עצמו כמו שהקשה התי"ט, משום דהיה מאריך בדבורו יותר באמרו בד"א וכו'. ועוד רצה לאשמועינן דין בור לעמקו וקנה לגבהו, ומיניה תדון לרשות הרבים. ועוד יש רבותא הרבה בבור מחמת העומק כמ"ש לקמן, יותר מבאילן שהוא מחמת הגובה:

'''אפילו עמוק מאה אמה'''. והעירוב עומד בתחתיתו, שא"א שבהיותו שם בין השמשות בעת שהוא רוצה לקנות שביתתו למעלה בכרמלית שיעלנו ויאכלנו, שהרי קודם שיגיע לפי הבור כבר היום מחשיך, מ"מ הואיל ואין המניעה הזאת מחמת איסור כי אם מחמת טורח לא מקרי הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר, אלא חשבינן ליה כאילו הוא עומד על שפת הבור ועירובו סמוך לו בפי הבור, והיינו דנקט מנין זה של מאה שהוא מנין מסויים וגדול יותר מעשרה, דבעשרה אין בו רבותא כי בקל מעלהו כהרף עין:

'''נתנו בראש הקנה וכו''''. כתב הר"ב, דאינה רחבה ארבעה למטה דאז אינה רשות היחיד. ולפי זה אפילו בעומדת בר"ה איירינן דהרי מקום פטור היא, והחילוק של תלוש ונעוץ קמ"לן תנא בדין זה ולא דין רשויות, שהרי ממקום פיטור לאיזה רשות שיהיה שרי להכניס ולהוציא, ומשום הכי לא סמכה לאילן העומד בר"ה:

'''הקונדס'''. קשה מן הקנה כי עץ הוא, ואפילו הכי כי הוי מחובר מעיקרו אסור לעלות בו אפילו בין השמשות. ונלע"ד דכל שנכפף גזעו בעליתו קונדס מקרי, דכשיתעבה עד שלא יהיה גזעו נכפף יהיה לו דין אילן:

'''אפילו גבוה מאה אמה'''. עיין מ"ש לעיל בבור במנין זה, ואשמועינן בבור לעמקו ובקנה לגבהו, ואע"ג דיש רבותא בעומק יותר מבגובה שהרי בקל מתגלגל ויורד, מ"מ לא הקדים הקנה לבור מהטעם שכתבתי לעיל בד"ה נתנו:

== ד ==

'''חמר גמל'''. מלתא אגב ארחיה קמ"לן דאין הנהגת החמור כהנהגת הגמל, ואפשר דנפקא מינה איזה דבר לענין השכירות שלהם וקנייתם, או לענין נדרים:

== ה ==

'''על עירובו'''. ירושלמי {{ממ|ה"ה כג:}} כיני מתניתא על עירוביו. ונפקא מינא בשיכול לילך ממקום עירוב האחד למקום השני אפילו בשבת, ושהוא ושני המקומות הם ברשות אחד, שאפילו הכי בעינן שני עירובין, דאי לאו הכי פשיטא:
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}