עריכת הדף "הון עשיר/מנחות/יא"

{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''שתי הלחם נילושות אחת אחת וכו' לחם הפנים נילוש אחד אחד'''. התי"ט טרח למצוא טעם על מה נשנו שתי הלחם בלשון נקבה, ולחם הפנים בלשון זכר. ואמרתי אני בלבי שהאמת יורה דרכו, ובלמודי האר"י זלה"ה מצאתי, דשתי הלחם הם שתי נוקבין, והם השני ההין שבשם הויה שהם סימן לנקבה, ולחם הפנים הם י"ב חלות, כנגד י"ב אותיות שבשלשה הויות שהם בגי' לחם, וכבר ידענו ששם הויה הוא זכר לגבי שם אדנות שהוא נקבה:

'''לחם הפנים נילוש'''. קתני לשון יחיד משא"כ בשתי הלחם, משום דהכא לא הזכיר סכום מנין הלחמים כמו בשתי הלחם שלא להאריך הרבה, כי כבר אנו יודעים בהזכירו לחם הפנים כמה לחמים הם, משא"כ בשתי הלחם דבאמרו הלחם סתם לא היינו יודעים באיזה לחם מדבר, כי גם חלות תודה נקראים לחם כדתנן בכמה דוכתי לחמי תודה:

'''ונאפה שנים שנים'''. הואיל ופתח בלשון יחיד, קתני נמי ונאפה לשון יחיד, אע"ג דנאפה שנים שנים:

== ג ==

'''כלל אר"ע'''. עיין מ"ש בפ"ו דשביעית משנה ב':

'''כל מלאכה וכו''''. אצטריך, לאשמועינן הטעם דאינם דוחות, משום הכי שנאם בסוף סמוך לו שלא כסדר מלאכתן, כי טחינה והרקדה קודמת ללישה עריכה ואפיה:

== ד ==

'''כדי שלא תטעה זד"ד יה"ז'''. ואין לטעות ולהחליף, כי זדד יש בו שני דלתות שהם שני אותיות שוות, רמז לשתי הלחם שוים. ויה"ז שני אותיות אחרונות שהם במקום ד"ד של שתי הלחם, עולים י"ב, רמז לי"ב חלות של לחם הפנים:

'''בן זומא אומר'''. התי"ט כתב דלא פליג. ולעד"נ דפליג מדקתני אומר, וס"ל דאין קרנות בשתי הלחם אלא בלחם הפנים, ומביא ראיה מן המקרא שכתב פנים בלחם הפנים, דמשמע שיהיה לו פנים ולא ללחם אחר. ואע"ג דקתני נמי רי"א ולא פליג, הואיל ופליג בענין זה עם ר"מ דמסתמא הוא סתם משנה בכפלא {{ממ|לקמן מ"ה}}, ואפשר דבאותו מחלוקת הזכירו נמי ענין זה של קרנות ונתן בו ר"י סימן, משום הכי לא קתני אמר ר"י אלא רי"א סימן זה כר"א, ופליג עליו בכפלא. וכה"ג מצינו בכמה דוכתי במשנה דמזכיר החכם החולק כל העניינים שהזכיר בה פלוגתיה, אע"ג דלא פליג עלייהו בכלהו, ולא הזכיר התנא כל סברת ר"מ דקרנות ודכפלא בבבא אחת והדר כל סברת ר"י בהם, כדרכו בשאר המקומות הדומים לאלו, משום דהוא ענין ארוך וניחא ליה לחלקו כאילו הם שני עניינים, אע"ג דכשנחלק ר"מ עם ר"י, הזכיר מאי דס"ל בין בקרנות בין בכיפלא זה אחר זה וכמו כן עשה ר"י, כן נלע"ד:

== ו ==

'''כל הכלים שהיו במקדש וכו''''. התי"ט כתב מ"ש, ועיין מ"ש בספרי מעשה חושב שחברתי על מלאכת המשכן בפירוש פרק ז' פיסקא י' ותמצא מרגוע לנפשך בענין זה:

== ז ==

'''המכניסים עומדים בצפון וכו''''. כבר ידענו מאי דאמור רבנן {{ממ|סוטה מז.}} דלעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, וכתיב {{ממ|תהלים פט, יג}} צפון וימין אתה בראתם. הרי שהצפון הוא השמאל, ועמידת הכהנים בענין זה, גורם שבין המכניסים בין המוציאים דוחים הלחם מצפון ומקרבים אותו לדרום וכן נכון, משא"כ אילו היו עומדים להפך. והתי"ט כתב טעם אחר בשם רש"י, אבל לע"ד טעם זה הוא אמיתי:
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}