עריכת הדף "הון עשיר/כלים/ז"

{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}

== ג ==

'''את השפוד'''. שהוא ישר ולא עקום, ומשום הכי נקט שפוד, אבל ה"ה לדומה לו כמ"ש רמב"ם:

== ו ==

'''רשבג"א'''. הכא ניחא שפיר למימר רשב"ג אומר אף אם אין חולק עליו, כי דבר שלא נזכרה בדברי ת"ק בא להשמיענו, וכן הוא בכל כיוצא:

'''הכנה'''. לפי' הרמב"ם שפירש, כנה כן הכירה, צ"ל דכנה שמה, דאי לאו הכי כנה הל"ל, דבהא הכנוי שבסוף התיבה ידעינן באיזה כן אנו מדברים, ולא היינו צריכים להא ראשונה. אבל זה דוחק דבסיס כן מקרי, ומה לנו להוסיף בשם זה להיותו בסיס כירה אות הא. ועוד דוחק הוא לפרש המשנה הזאת על פי דרכו, שה"ל העיקר חסר מן הספר. ואע"ג דהתי"ט תמה מפי' הר"ש והר"ב, באמור דמה חידוש אשמועינן רשב"ג במדה זו לפי פירושם. ולכן נלע"ד דפירושם אמיתי הוא וחדוש גדול שמעינן, והוא דסתם כירה היא באחת משני פנים, או שהיא עגולה כזו או שהיא מרובעת כזו ואם היא עגולה מסתמא השלשה פטפוטים שבה הם רחוקים זה מזה שליש הקיפה, כזה {{ממ|ציור א}} ואם היא מרובעת השלשה פטפוטים מסתמא עומדים בה כזה {{ממ|ציור ב}}

'''ציור''' א ציור ב

''' והנה''' המסומן באות א' הם מקום שפיתת הקדרות שנים בין בעגולה בין במרובעת, והמסומן באות ב' הם הפטפוטי', ובמקום הנקודה עבה שם כלים הג' אצבעות היוצאים מהכירה. והנה אילולי דברי רשב"ג היינו אומרים שדרך מדידת האויר שביניהם הוא כרשום בנקודת ג', שבעגולה אנו מושכים היקף עגול שיהיה רחוק בכל מקום מהכירה ג' אצבעות כאורך הפטפוטים, וכן בכירה מרובעת שנקיפנה ממרובע אחד רחוק מן הכירה כמו כן ג' אצבעות כאורך הפטפוטים, כאשר אתה רואה בקוים הרשומים באות ג', ויהיה כל אותו האויר שבין המרובע ההוא לכירה וכן בין העגול ההוא לכירה חשוב אויר שבין הפטפוטים, ובכל מקום שיכנס השרץ באותו אויר יהיו טמאים, לזה אמר שאינו כן, אלא המדידה הוא שימדוד בכנה והוא המסרגל שהוא כקו ישר, ויתננו בין פטפוט לפטפוט כאשר אתה רואה בקוים הרשומים באות ד' בין בעגולה בין במרובעת, וכל אותו אויר שמן הכנה ולפנים ומקום הכנה הוא שטמא ולא חוץ ממנו, ובאמרו שנקח הכנה ונתן אותו ביניהם, ידענו שדווקא הכי צריך להיות, משום שבכנה שהוא קו ישר א"א שנעשה קו עגול ביניהם כשנקוה הקו כיושר הכנה הנוגע מצדו האחד לפטפוט האחד ומצדו השני לפטפוט שאצלו, ומטעם זה א"א שנרשום על הכנה מרובע בהיותו עומד בשני קצותיו על שני פטפוטים, דלרשום המרובע צריך שיהיה קצהו האחד חוץ מהפטפוט ואנן ביניהם תנן, ולהקל מעליך הענין הנני צר צורות רבות. {{ממ|ציורים: א, ב, ג, ד, ה, ו}} המסומן בצורת א' הם הכירות בלי פטפוטים, ובצורת ד' הם בפטפוטים והיקף האויר שבניה' לפי הס"ד, ובצורת ה' הם הצורו' אמיתיי' נמצ' שכשיכנס השרץ באויר והוא אויר הכירה טמא וכן בשיכנס חוץ לכירה בין הפטפוטי' באוי' ב' אבל בבואו חוץ למקו' הכנה כגון במקו' ה' אעפ"י שכשנמדוד על פי הס"ד אף אותו אויר אינו רחוק מהכירה יותר משלש' אצבעות כאורך הפטפוט אפי' הכי טהור וכה"ג מצינו לעיל במשנה ג' בחצ' הכירה שאנו מודדין אותו בשפוד מלמעל' למטה כזה, {{ממ|ציור ז}} ואין אנו מודדין אותו ביושר כזה, {{ממ|ציור ח}} אלא דהתם אנו מחמירין והכא אנו מקילין, וטעמא נ"ל משום דלא חשיב תוך בין הפטפוטים כמו בחצר הכירה, ואם יהיה לה פטפוטים הרבה לעולם נמדוד מפטפוט לפטפוט בכנה דהיינו בקו ישר כזה {{ממ|ציור ט}} וכל שבפנים מן הקו יש לו דין תוך ולא מה שחוץ ממנו {{ממ|ציור י}} כן נלע"ד:

'''ציור''' א ציור ב ציור ג ציור ד ציור ה ''' ציור''' ו ציור ז ציור ח ציור ט ציור י {{תמונה להוספה}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}