עריכת הדף "הון עשיר/כלים/א"

{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''יְסוֹד שׁוֹרֵק מְלֹא פוּם לוֹ פְרִי דַעַת.וְיוֹסֵף טַהֲרוֹת עַל אוֹת בְּרִית קֹדֶֹש.בְּכֵן אָז יַהֲפוֹךְ אֵל חַי לְתוֹלַעַת.בְּלָבָן עָז כְּזִיו שַׁדַּי בְּכָל חֹדֶשׁ:''' 

'''פירוש''' יסוד שורק. אלו ישראל דכתיב {{ממ|ירמיה ב, כא}} ואנכי נטעתיך שורק. והוא יסוד עולם, כי לא נברא אלא בשביל ישראל {{ממ|עי' ויק"ר פל"ו ד}}: מלא פום לו פרי דעת. פיו מלא פרי דעת, וזהו סדר טהרות, כמשאז"ל {{ממ|שבת לא.}} ודעת זה סדר טהרות: ויוסף טהרות על אות ברית קדש. בהיותו פיו מלא פרי דעת טומאה וטהרה, ידע לשמור ולהזהר מלטמא בריתו באשה זרה או נדה שנשנו דיניה בסדר זה, כמו שנשמר יוסף הצדיק: בכן אז יהפוך אל חי לתולעת. בלבן עז כזיו שדי בכל חדש. פירוש, בזכות זה יהפוך ה' העונות אשר הם אדומים כתולעת שני, ללבן עז כזיו שדי. והוא זיו השמש המאיר לעולם, ועינו לבן מאד, עז כשלג כדכתיב {{ממ|ישעיה א, יח}} אם יהיו חטאכם כשנים כשלג ילבינו. וזה יעשה בכל חדש, כי הבא ליטהר מסייעין אותו {{ממ|יומא לח:}} ואינם מניחים אותו להשתקע בטומאת יצר הרע:

'''אלה הם ביאור המילות. ולנסתר הם כשמלות.'''

'''טהרות''' יש בו י"ב מסכתות, ועם הכולל י"ג, כנגד יסוד דנוקבא דזעיר ששם הוא סדר זה, ובו שם שדי, שאם תמלאנו יהיו בו ט' אותיות ועם ד' אותיות דיסוד הם י"ג, והנני מחבר יסוד לשדי דאף הוא בעי סמיכה כי הוא מהוד ולמטה, וצדיק יסוד עולם ושדי אמר לעולמו די והוא יאמר לצרותינו די:

'''כלים''' יש בו ל' פרקים, כי כלי המוכן לקבל טומאת היצה"ר הוא עד שלשים שנה, שעד אותו זמן כח האדם גוברת, ועיקר כחו הוא בשלשים שנה כדתנן {{ממ|אבות פ"ה מכ"א}} בן שלשים לכח, אבל משם ואילך כחו תושש והולך ואינו מקבל טומאת היצה"ר עוד כל כך בקל. וע"ד הנסתר י"ל כי הכלים שנשברו וקבלו טומאה החזירו רוחם ללמד, דהיא בינה, מגדל הפורח באויר:

'''כלים''' מבואר בבמדבר רבא פ' י"ג במאמר שהעתקתי בהקדמתי, שהוא ראש סדר טהרות:

'''ושכבת זרע'''. אינו מטמא אלא כשהוא לח {{ממ|נדה פ"ז מ"א}}, ובכעדשה כשרץ {{ממ|נדה מג:}}, ויליף ממנו {{ממ|עי' תי"ט כאן}}, משום הכי סמכו אליו: 

'''וטמא מת'''. סמך לשכבת זרע לרמוז משאז"ל {{ממ|נדה יג.}} על פסוק {{ממ|ישעיה נז, ה}} שוחטי הילדים בנחלים. דהמוציא ש"ז לבטלה כאילו שופך דמים, ונמצא שהוא טמא מת: 

'''והמצורע'''. סמך לטמא מת, לרמוז דכל עוד שלא נגמרה טהרתו הרי הוא כטמא מת, דמצורע חשוב כמת {{ממ|נדרים סד:}}: 

== ג ==

'''זובו של זב ורוקו'''. שניהם כתובים בתורה בפירוש {{ממ|ויקרא טו, ב-ח}}, ושכבת זרעו ומימי רגליו שניהם ילפו מרוקו {{ממ|עי' תי"ט}}:

== ה ==

'''ופטור מן הפריעה ומן הפרימה'''. בפ"א דמגילה משנה ז' כתבתי טעם לסדר זה:

== ז ==

'''והבכורים'''. לא ידעתי מאי טעמא נשנו באמצע, דהא העומר ושתי הלחם תכופים הם זה לזה בפ' אמור {{ממ|כג, ט-כ}}, והבכורים כתובים בכי תבא {{ממ|דברים כו}}. ועוד קי"לן {{ממ|בכורים פ"א מ"ג}} דאין מביאין בכורים קודם עצרת. ואפשר לומר דשנאם דווקא באמצע, לרמוז האמור במנחות פ' ר' ישמעאל {{ממ|פ"י מ"ו}} דקודם לעומר אם הביא פסול וקודם לשתי הלחם אם הביא כשר, דלא כמ"ד {{ממ|מנחות סח: וערש"י ד"ה לדברי ר"י בר' נחמיה}} דקודם לעומר אם הביא פסול לא קאי אבכורים דפירות האילן:

== ט ==

'''אמר ר' יוסי'''. מדשינה התנא בדבורו ולא קתני רי"א אע"ג דפליג את"ק בקדושת בין האולם והיכל, ש"מ דעיקר משנתנו דקתני עשר דברי ר' יוסי הם, כמ"ש הר"ב באית דמפרשי. וא"א לפרש כפירוש הגאונים שהוציאו קדושת א"י מהמנין, על כי לא חשיב כי אם הקדושות שיש בהם כבוד למקום, שמונעים ממנו קצת טומאות או שמונעים קצת בני אדם ליכנס אליו כמ"ש הר"ב, וגם בתי"ט במשנה ז' דרצה לומר דלא חשיב ממניינא אלא הקדושות השייכים בחי, והא דתנן ומסבבין לתוכן מת אגב גררא נסביה, דעיקר קדושה אינה הוצאת המת אלא שלוח מצורעים. דא"כ הוו להו תשעה, דהא קדושת לפנים מן החומה היא שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני, ואין קדושה זו שום מניעת טומאה או בני אדם חיים ואפילו מתים, אלא דומה ממש קדושה זו לקדושת א"י ואין הפרש ביניהם, אלא שקדושת א"י היא שמביאים ממנה דברים המקודשים וקדושה זו היא שאוכלים בה דברים המוקדשים, וא"כ דשקולים הם וא"א להוציא את שניהם לבלתי יחסר ממנין עשר יבואו שניהם וכר"י, דהכי מוכח מלישנא דאמר ר' יוסי דסיפא כמו שכתבתי:
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}