עריכת הדף "הון עשיר/זבחים/יא"

{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}

== ג ==

'''מן הקרן ומן היסוד אינו טעון כבוס'''. מפני שכבר הוזה, ואפילו היה ראוי להזאה מעטו הכתוב. אבל ניתז מן הצואר על הבגד מעטו מפני שאינו ראוי להזאה, משום הכי לא ערבינהו ותנינהו:

'''נשפך על הרצפה וכו''''. אעפ"י שטעמו בטעם הנתז מן הצואר, לא שנאו אחריו, לפי שלא היה יכול לכלול אותו בתיבת ניתז כמו מן הקרן ומן היסוד דעליו קאי:

== ד ==

'''אחד הבגד ואחד השק ואחד העור'''. אע"ג דכשנזכרו שלשה אלו בקרא {{ממ|ויקרא יא, לב}} לענין טומאה קדים העור לשק, הכא דלא נזכר בקרא {{ממ|שם ו, כ}} כי אם הבגד, ניחא ליה לתנא להקדים השק דדמי לבגד שהוא שתי וערב, לעור דלא הוי הכי, ויהיה משנתינו לא זו אף זו:

== ו ==

'''פוחתו'''. פי' הר"ב, ואחר שפחתו מקיש עליו בקורנס ומחברו, כדי שיחזור שם כלי עליו. הכי מפרש מאי דאיתא בש"ס {{ממ|דף צה.}} דמרציף ליה מרציף. והתוס' {{ממ|שם ד"ה לא שנו}} שהביא התי"ט פירשו פ"א, מפני שקשה להם דא"כ אף בבגד נאמר כן שיקרעהו ויטהרהו לגמרי ויחזור ויתפרנו, אלא ודאי מדלא אמרינן הכי בבגד ש"מ דבכגון הא לא סגי לקיים מצות כבוס בבגד שנתז עליו דם החטאת כי כבגד אחר דמי, וא"כ ה"ה בכלי נחשת דמאי שנא, ומשום הכי פירשו פירוש אחר.

'''ולעד"נ''' דיש לחלק, חדא דלא דמי חבור שמחבר פחיתת המתכת שעל ידי הכאת הקורנס לתפירת הקרע, דאפילו בתפירה אלכסנדרית {{ממ|עי' מו"ק כו:}} לעולם ניכר שאין זה הבגד ראשון, שמתחילה היה כלו בלי קרע תפור ועתה יש בו תפירה, אבל המתכת אפילו מעיקרא מתחבר ע"י הכאת הקורנס והאש בענין שאינו ניכר כלל שהוא עשוי מחתיכות, ולכן אף ע"י הכאה זו אחר שפחתו חוזר לצורתו הראשונה ממש. ועוד הואיל וע"י זה חוזר לטומאתו הישנה כדתנן בפי"א דכלים משנה א', דהלכה כחכמים דלכל הטומאות חוזר הכלי מתכת לטומאתו הישנה, כשלא נטהר מתחילה ע"י טבילה או הזאה אלא ע"י שבירה וכיוצא בו וחזר ותיקנו, משום הכי אף כי פיחתו לטהרו מטומאה דאורייתא הואיל ואחר שחברו עדיין יש לו אותה טומאה עליו מדרבנן משום גזירה כמו שמבואר במקומו, הכלי הראשון מקרי. משא"כ הבגד שכשנטהר ע"י קריעה המטהרתו אין תפירתו מביאה עליו טומאתו הישנה, ולכן אם היה קורעו קרע גמור כלי חדש היה נקרא ע"י התפירה ולא כלי הראשון, ומשום הכי אין קורעין אותו אלא ברובו שע"י זה הוא טהור מדאורייתא, ואף כי עדיין הוא טמא מדרבנן מכניסין אותו לעזרה לקיים בו מצות עשה דאורייתא דכבוס במקום קדוש כמ"ש הר"ב לעיל {{ממ|מ"ה}} משמא דש"ס {{ממ|דף צד:}}.

'''וכמו''' כן הכא בכלי מתכת, אע"ג דעדיין הוא טמא מדרבנן, ע"י התיקון שמתקנין אותו מכניסין אותו לקיים בו המצות עשה, ולא די לו בכאן שיטהרנו בפחיתה המטהרתו מדאורייתא ולא מדרבנן ויכניסנו כך, כמו שאמרו {{ממ|דף צה.}} בכלי חרס דנוקבו כדי שרש קטן דהוא טהור מדאורייתא, ועדיין הוא טמא מדרבנן עד שינקב כמוציא זתים או כיוצא בו כמ"ש התי"ט בשם התוספות {{ממ|שם ד"ה לא שנו}} כדי שעדיין יהיה עליו שם כלי. הואיל ובכאן יש לו תקנה שיהיה כלי ממש אפילו מדאורייתא, והוא כשחוזר ומחברו דמדאורייתא מקבל טומאה מכאן ולהבא כשאר כלים, משא"כ בכלי חרס שניקב בשרש קטן וכיוצא בו. וגם אין לומר דמ"מ לא יפחתנו מתחילה אלא כשיעור המטהרתו מדאורייתא ולא מדרבנן, ואח"כ יחברנו. דלא מקלינן כל כך בטומאת מקדש הואיל ואפשר בלאו הכי, והוא לטהרו אפילו מדרבנן ושיהיה חשוב כלי אפילו מדאורייתא בעת מריקתו, ושיהיה לנו היכר שהוא הכלי הראשון בהיות עליו טומאתו הישנה, דהפרש גדול יש בין כשפרחה הטומאה הראשונה ממנו אפילו דרבנן אע"ג דחוזרת עליו על ידי תקונו, לכשלא פרחה ממנו לעולם אחר שנטמא, במה שלא נפחת בפחת המטהרו אפילו מדרבנן:

== ח ==

'''אם יש בהם בנותן טעם הרי הקלים וכו''''. מדלא קתני אם יש בהם בנותן טעם הקלים נאכלים וכו', אלא קתני הרי, ש"מ דלישנא דמתניתין מתפרש בלשון תמיהה, והכי משתמע אם יש בהן בנותן טעם הרי הקלים נאכלים כחמורים, דאין מכחיש דבר זה שלא יהיה נתינת טעם החמור בקל מחמיר בו כמוהו, ומכיון שכן מאן לימא לן דלא יחמיר בהם אף לענין מריקה ושטיפה ופיסול מגע, וזהו ואינם טעונים מריקה ושטיפה ואינם פוסלים במגע. בתמיה, לא יוכל להיות דבר זה לעולם, אלא אדרבא מכיון שנאכלים הקלים כחמורים צריך שננהג בהם כל חומר החמורים, ואין אנו צריכים לפרש דבר זה. ומכיון שהמריקה והשטיפה תלויה באכילה, אם כן כשאין הקלים נאכלים כחמורים, וזה יהיה כשאין בהם בנותן טעם, לא יהיו צריכים נמי מריקה ושטיפה, לפי דברי ר"ש דס"ל דאין הקלים טעונים מריקה ושטיפה מחמת עצמם. וקיצר התנא בדבורו הרבה על כי מתניתין אתיא כר"ש {{ממ|לרבא, דף צז.}} דלית הלכתא כותיה, ובזה החסרון וטעמו מובן. ולמאן דמוקים למתניתין כרבנן {{ממ|שם}}, מפרש לה בש"ס בלי שום חסרון. ואע"ג דאף למאן דמוקי לה כר"ש לא נזכר בש"ס לשון חסורי מחסרא, מ"מ לא מנעתי את ידי מלפרשו הואיל והר"ב הזכירו והמשנה צריכה לכך כי קיצרה בלשונה מאד:
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}