עריכת הדף "הון עשיר/גיטין/ד"

{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}

== ב ==

'''אשה פלונית וכל שם וכו''''. ולא הזכיר המקום כלל בסיפא, ולמאן דס"ל מן הפוסקים שאם לא כתב המקום כלל דכשר, אתי שפיר, דרמז לנו הא במה שלא הזכירו כלל אלא ברישא, לרמז דעל השינוי התקין שאם שינה פסול כמ"ש המגיד בפ"ג מה' גירושין {{ממ|הי"ג-ד}}, אבל לא על עיקר כתיבתו. ולמאן דס"ל איפכא, צ"ל דחדא מינייהו נקט בסיפא וה"ה לאידך כדי שלא להאריך:

== ג ==

'''אין אלמנה וכו''''. הקדים לעדים חותמים על הגט, אע"ג דעיקר מכלתין הם, משום דסליק במתניתין דלעיל באשה:

== ו ==

'''ואין מבריחין את השבוים'''. שנאו בבבא בפני עצמה, דלא תימא דרשב"ג אשניהם פליג:

'''ספרים'''. דמיהם מרובים מתפילין, ותפילין ממזוזות, ובזו הוו לא זו אף זו, דאפי' בדבר שדמיהם מועטים חיישינן שיטרח עוד לגנבם. דאי לאו הכי הוי זו ואצ"ל זו, דקדושת ספרים גדולה מתפילין ותפילין ממזוזה:

== ז ==

'''המוציא את אשתו וכו''''. ה"נ חלקם לשתי בבות משום דלא מפלגו אלא אחדא:

'''אמר ר"א'''. משום דלא פליג אלא בחד ובחד מודה ועוד דאדברי ר"מ סמך דבורו, משום הכי קתני אמר ר"א ולא קתני ר"א אומר:

'''אמר ר' יוסי'''. מדלא קתני ר"י אומר, ש"מ דלא לאפלוגי אתא אלא מלתא באנפי נפשא הנוגע בענין השינוי ברישא קחשיב ומביא מעשה כאשר ממנו נבין ההלכה, ובזה החסרון מובן ואינו צריך טעם:

== ח ==

'''אומרים לה שתיקותיך יפה ליך מדברותיך'''. לה אומרים כן לפייס דעתה, אבל באמת דבורה אינו מעלה או מוריד, כי מכיון דלר"י דאמר כן לא יחזיר גמר בדעתו כשמגרשה לגרשה בכל ענין ואפילו לרבנן אמרינן כן כמ"ש התוספו' ביבמות דף ס"ה ע"א ד"ה אי איהו שתקא אנן מי שתקינן, ע"ש. ועיין בספרי חושב מחשבות חלק שלשי מאמר נוי בגדי שש רמז נ"א מ"ש בדקדוק לשון זה בדרך רמז:
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}