עריכת הדף "הון עשיר/בבא קמא/ו"

{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}

== ב ==

'''ירדה כדרכה והזיקה משלמת מה שהזיקה'''. הא דלא קתני לרבותא הפילוה חברותיה וכמו שהרגיש התי"ט. י"ל דרמז לנו חדוש גדול יותר מזה, והוא דאף בנפלה מעצמה אפשר דמשלמת מה שהזיקה, והוא כשאכלה בערוגה אחרת שלא נפלה עליה, דהוי כירדה כדרכה, פי' כדרכה הלכה מערוגה לערוגה, כי זו היא דעת רב כהנא בש"ס {{ממ|דף נח.}} דהוא הוא דמפרש למתניתין כפירוש הר"ב, דמחלק בין נפלה להפילוה חברותיה:

'''שמין בית סאה באותה שדה'''. וברישא תנן נפלה לגינה, וטעמא נ"ל משום דסתם גנות עומדים על המים, וכדכתיב {{ממ|במדבר כד, ו}} {{ממ|ו}}כגנות עלי נהר. ושם הוא המקום יותר נמוך שבר"ה, משום הכי קתני נפלה לגינה, ובסיפ' הזכיר שדה, לרמוז לנו טעמא דקרא דהוא מדכתיב {{ממ|שמות כב, ד}} בשדה אחר:

'''כמה היתה יפה'''. נקט הלשון הזה כמו בלשון האנושי, משום דאף שומת אבר מאברי מן האנושי שמים אותם כשומת בית סאה באותה שדה דמיניה יליף, כמ"ש התי"ט בשם הרא"ש בפ"ח משנה א' ד"ה כמה היה יפה וכמה הוא יפה:

== ד ==

'''עברה גדר וכו' או דרך הרבים וכו''''. אף ע"ג דטבע האש לעלות למעלה דרך הרוח להביאו למרחוק יותר ממה שיכול לעלות למעלה בטבעו בהיותו דולק, ובהכי הוי לא זו אף זו:

== ה ==

'''אינו משלם אלא גדיש של חיטין ושל שעורין'''. אילו תנן אינו משלם אלא גדיש ותו לא, יש לטעות ולומר דאינו משלם אלא הגדיש שהדליק ותו לא, להכי קתני של חיטין דמשמע אע"ג דלא הוו חיטין משלם גדיש של חיטין, ש"מ דאף על מקום הכלים משלם כאילו היה שם גדיש. ואילו לא תנן אלא חיטים, הוה אמינא דדוקא הם, ושעל מקום הכלים לעולם משלם כגדיש החשוב והוא גדיש של חיטים, אע"ג דכל הגדיש הוא ממין אחר הגרוע, להכי קתני נמי ושל שעורין, לגלות דאינו משלם על מקום הכלים אלא כגדיש שהדליק אם חטים חטים ואם שעורין שעורין כמ"ש רש"י {{ממ|סא: ד"ה אלא גדיש}}, וה"ה למינים אחרים:

== ו ==

'''גמל'''. הא דלא קתני בהמה סתם אלא הזכיר גמל, י"ל משום דמשאוי גדול שיכנס בחנות בעברו בר"ה, דרכו להיות מובא על הגמל:

'''בנר חנוכה'''. בנר של חנוכה לא קתני, אלא בנר חנוכה, ש"מ דהכי גרסינן בש"ס {{ממ|שבת כג. עיי"ש}} בברכת נר חנוכה, לאפוקי ממאן דגרסי ואמרי נר של חנוכה בברכתה דמשמע דהנר באה מחנוכה אבל הנר עצמו אינה חנוכה שלמה, וכדדייקי בש"ס דשבת דף כ"ט ע"ב על פתילת הבגד דמדלא תני פתילה של בגד, ש"מ דאין פתילה זו חלק מבגד גדול אלא הבגד עצמו שהוכפל ועשאוהו פתילה ועדיין בגד הוא. וה"נ הנר אינה חלק מחנוכה גדולה בפרט בליל ראשון אלא הנר היא החנוכה כלה ממש, ואפילו בכל הלילות כל הנרות כאחד הוו מצות חנוכה, ואכולהו מכוין בתיבת נר דקאמר בברכתו, נמצא דלעולם לא הוי האי נר דמזכיר בברכתו חלק חנוכה אלא הוא הוא כל החנוכה, ולפיכך אינו ראוי לומר נר של חנוכה. ולא דמי לברכת נר של י"ט ושל יה"כ ושל שבת, דהתם אין כל מצות הימים ההם תלויים בנר לבד, עד שנאמר שהנר הוא כל מצות היום ההוא, אלא חלק קטן מחלקי המצות הנוהגות בימים ההם, לכך אתי שפיר למימר נר של שבת וכדומה דומיא דפתילה של בגד, אבל בחנוכה אין בה מצות אחרות כי אם הדלקת הנר לבד נמצא שהנר בחנוכה היא החנוכה ממש. לכך שייך לומר נר חנוכה כמו פתילת הבגד, ודוק כי הוא דקדוק אמיתי. ועיין בספרי משנת חסידים מפתח הכוונות סדר מועד מסכת חשון וכסליו פרק ד' פיסקא ג':

'''חנוכה'''. הא דלא קראוה נח"ו כ"ה, דנחו בכ"ה בכסליו, וחנו הוא מלשון חנה. י"ל דרמזו לנו ח"ן וכ"ה, כי ע"י שנשאה יהודית חן בעיני השר צבא, וכ"ה דהיא השכינה הנקראת כה שהיתה עמה, נעשה הנס:
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}