עריכת הדף "הון עשיר/בבא בתרא/ט"

{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}

== ד ==

'''האחין השותפין'''. כן היא הגירסא כמ"ש התי"ט אף בנוסח המשנה שבירושלמי. ואמרינן עלה {{ממ|ה"ג כח.}} ר' חייה רובה אמר סתם אחין שותפין עד ג' דורות, ע"כ. ומראית המדרש {{ממ|בר"ר פנ"ד ב}} שהביא הנמוקי יוסף {{ממ|סז: מדה"ר}} וכתבו התי"ט, מהפסוק {{ממ|בראשית כא, כג}} אם תשקור לי ולניני ולנכדי. מוכח דבאלו הג' דורות נכלל האב, וזהו שכתב {{ממ|בתשו' המיוחסות ל}} הרמ"בן {{ממ|סי' כא}} והביאו התי"ט ז"ל לפי שאנו רואים וכו' וכאלו האב היה קיים בנכסים שירשו מהאב, והם ובניהם מתפרנסים מתפיסת הבית, עכ"ל. הרי שהוציא מכאן בני בניהם שהם הדור השלשי מהאחין ואילך, אם כן אפוא האב עצמו הוא אחד משלשה דורות אלו, או שאנו מוכרחים לומר דהוי עד ולא עד בכלל:

== ה ==

'''מאה מנה'''. מנין זה נקט התנא להיות לישנא קלילא:

'''שייר קרקע וכו''''. כתב הר"ב ה"ה מטלטלין, עיין מ"ש בסוף פ"ג דפאה:

== ז ==

'''מסוכן'''. לא קתני שכיב מרע אלא מסוכן, לרבותא דאף כי הוא מסוכן ממש אין הנכסים שנתן במתנה כמסורים, אלא צריך שיקנם באחד מדרכי הקניה, ובהכי אתי שפיר מאי דכתב התי"ט דבמצוה מחמת מיתה נמי פליג, כי סתם המצוה מחמת מיתה, דהוא מאן דאמר דוי ליה דמיית כמ"ש הר"ב במשנה דלעיל, הוא המסוכן:

'''בכסף'''. סירכא דמשנה ה' דפ"ק דקדושין נקט:

== י ==

'''אלו ואלו מודים'''. אף לב"ש שייך לשון הודאה, כיון דלעיל אמר דיחלוקו מטעם דשניהם מוחזקים, והכא לא שייך טעם זה דאדרבא שניהם בספק, ואפילו הכי אמר דיחלוקו ולא אמרינן יהיה מונח עד שיבא אליהו:
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}