עריכת הדף "הדר זקנים/דברים/כח"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
== כו ==

ולבהמת הארץ ואין מחריד. אפי' הקרובים אינם חוששין לקברן:

באוניות. ושובים גם הטף והנשים שאם היו מוליכין אותן ברגל לא היו שובים רק האנשים שיכולים ללכת ברגלם לכך הוליכם באוניות:

== מב ==

יירש הצלצל. כתרגומו האויב יעלה עליו ויצלצל ארצו וכן הוי ארץ צלצל כנפים. ואין לפרש ארבה כי כבר הפסיק ענין ארבה לדבר בביאת האויב:

== סג ==

והיה כאשר שש ה' עליכם כן ישיש. ישוש לא נאמ' אלא ישיש כלומר הוא אינו שש אבל אחרים משיש וזהו רמז לקץ גלותינו כמו שכתוב בדניאל ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ משומם ימים אלף ומאתים ותשעים והכא כתיב כאשר שש ה' עליכם כן ישיש ה' להטיב אתכם במדבר ובא"י שהיתה שכינה עמהם ולהרבות אתכם בארץ מצרים דכתי' ובני ישראל פרו וישרצו והיינו אלף ור"ץ ד' מאות שהיו במצרים ומן יציאת מצרים עד שנה שנבנה הבית ד' מאות ושמונים שנה שנאמ' ויהי בשמונים וארבע מאות שנה ויבן הבית הרי ח' מאות ופ' שנה ת"י שנה עמד הבית דכתיב בזא"ת יבוא אהרן אל הקדש גימ' ת"י הרי אלף ור"ץ ואומר כן ישיש להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל פני האדמה. כלומר כזמן ההוא שהרבה אתכם כן תהיו בגלות וזהו מועד מועדים וחצי מועד. מועד הראשון זמן כמו למועד הזה. מועדים משמע תרי מועדים כמו מועד צאתך ממצרים וחצי מועד פי' חצי של שני המועדים והוא מועד שלישי כלומר בשני מועדים של מצרים וחצי אותן מועדים של מצרים הרי שלש מועדים במועד שעמדו במצרים וזהו לשון הכתוב דכתב ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה ג"פ ארבע מאות זהו אלף ומאתים וג"פ שלשים הרי תשעים א"כ זהו אלף ומאתים ותשעים שנה והוא נמי כמו כן עידן ועידנין ופלג עידן וכאן רמזו משה רבינו בתורה. ואיבעי ליה לומר ג' מועדים בפירוש אלא שרצה לסתום הקץ וכן אמר הושע בפ' וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים וענתה לשון מעון. כימי נעוריה כימי גלות נעוריה היינו גלות מצרים וכיום עלותה מארץ מצרים זהו מיציאת מצרים עד שחרב הבית והיינו אלף ור"ץ כדפי' לעיל וקץ זה כתוב בתורה שנוי בנביאים בהושע ומשולש בכתובים בדניאל וקץ האחר הכתוב בדניאל באותו פסוק עצמו אשרי המחכה ויגיע לקץ הימים אלף ושלש מאות ושלשים וחמש הרי נרמז באתם נצבים וכשנגיע לשם בעזרת שדי אפרש ובין זה לזה ארבעים וחמש שנה כי לקץ אלף ור"ץ יבא משיח כדפי' ולאחר ארבעים וחמש שנה לביאתו תשקוט הארץ ותכבש כל העולם כולו תחת יד ישראל ולפיכך כתיב לשם אשרי המחכה לכך אבל אין אנו יודעין מהיכן מתחיל מנין זה שנוכל לידע מתי יסיים כמו אותם של מצרים שאמר הקב"ה בברית בין הבתרים ד' מאות ול' שנה קודם שנולד יצחק כי אז היה אברהם בן ע' שנה וכשנולד היה בן מאה שנה. ובני אפרים טעו ויצאו ממצרים קודם הקץ ל' שנה ונהרגו כדכתב בד"ה. ויש שמונין מתחלת השעבוד. והאמת למנות משנולד יצחק ועדיין לא נודע אל נכון עד שיצאו. וכן על גלות בבל אמר ירמיה לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד וכו' וחשב בלשאצר וטעה וחשב אחשורוש וטעה ואף דניאל חשב וטעה כדאמרינן במס' מגילה וגם קץ שלנו שמא משנתבטל התמיד בימי הורקנוס ואריסטובלוס שהעלו להם חזיר ולא היה להם להעלות התמיד כדמפ' בסוטה והיינו מעת הוסר התמיד ושמא משנמלך הורודוס שלא היה ראוי למלוך על ישראל ולכל המאוחר משעת הגלות ולעת קץ כשיבא משיח במהרה בימינו יתבררו ויתלבנו הדברים כמו שכתוב בדניאל כשנראה היכן יסיים אז נדע למפרע היכן התחיל המנין ולפי מנין הגלות יבא משיח בשנת חמשת אלפים וקס"ג ושבת העולם יכנס בין שני קצים הללו לפי דברי הראב"ע ז"ל שפי' כי מה שאמרו רבותינו שית אלפי שנין הוי עלמא קץ ז' ימים דיומו של הקב"ה הוא אלף שנה כדכתיב. כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור ואשמורה בלילה הרי יומו של הקב"ה אלף ואשמורה הרי שית אלפין הן ששה ימים וששה אשמורות ועדיין יש אשמורה א' לבריאת עולם נמצא לסוף חמשת אלפים לב"ע וחמשה אשמורות ועדיין יש ז' אשמורות עד השבת שהוא יום ז' והוא קמ"ג שנים מעט פחות כמו אשמורת האלף שנה שהוא יום ואשמורה ח' פעמים קמ"ג הם אלף ושנה א' נמצא ה' אלפים וקמ"ג יכנס השבת לאחר אלף ור"ץ וכ' שנים הם חמשת אלפים קס"ג כי מבעוד יום יבוא המשיח קודם שיכנס השבת ב' שנים ואחר כניסת השבת שני שנים תשקוט הארץ וכל העולם:

== סח ==

ואין קונה. פי' ה"ר יוסף קרא יאמרו להם מצרים אם תתנום לנו בחנם לא נקח אותם לעבדים כי אבותינו נשתעבדו בהם ולקו בכל מיני מכה שבעולם וכשיראו השבאים שאינם שוין כלום יהיו חובטים אותם במקל ומרעיבים ומענים אותם לכן טוב לעבוד הבורא ית' בכל לב ובכל נפש:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>