עריכת הדף "הגדה של פסח (עיון תפילה)/נרצה/ואמרתם זבח פסח"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</div>
{{מרכז|{{גופן|5|דרוגולין|'''עיון תפילה'''}}}}
----
</noinclude>
'''אמץ גבורותיך. בראש כל מועדות''' וכו''''.''' חג הפסח הוא ראש לכל המועדים שנזכר בתחלת הפרשה. ובלשון מקרא הרבוי '''מועדים''':

'''גלית לאזרחי.''' לאברהם אבינו הנקרא איתן האזרחי {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/טו/א|בבא בתרא ט"ו א']]}}:


'''דלתיו דפקת.''' הלכת לבקר אותו כחום היום {{ממ|ריש פרשת וירא}}:

'''הסעיד נוצצים.''' האכיל למלאכים הנוצצים כעין נחשת קלל {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/א#|יחזקאל א]]}}:


'''זכר לשור ערך פסח.''' היינו חגיגת ארבעה עשר:

'''ומצות אפה.''' כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יט#ג|בראשית יט ג]]}} ומצות אפה ויאכלו:

'''טאטאת.''' מלשון הכתוב {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/יד#כג|ישעיה יד כג]]}} וטאטתיה במטאטא השמד, אכבד אותה מן העולם כמו שמכבדין את הבית:

'''מוף ונוף. מוף''' היא עיר מעמפ'ס העתיקה ו'''נוף''' ערי מצרים הגדולות:

'''ראש כל און.''' הבכורים שהם ראשית אונם:


'''מסוגרת.''' יריחו המסוגרת. '''סגרה''' לפני בני ישראל בזמן פסח, כי בעשירי לחדש ניסן עלו העם מן הירדן ואז סוגרה לפניהם העיר יריחו:

'''נשמדה מדין.''' במלחמת גדעון:

'''בצליל שעורי עמר פסח.''' בפסיקתא דרב כהנא {{ממ|הוצאת בובר}} [[פסיקתא דרב כהנא/מג|סי' מ"ג]] ר"י בן לוי אומר (בילקוט ר' אבהו אמר ר' סימון אמר ריב"ל) היא שעמדה להם בימי גדעון שנאמר ויבא גדעון והנה איש מספר לרעהו חלום והנה צליל לחם שעורים וגו' מהו צליל וכו':

'''שורפו משמני פול ולוד.''' עש"ה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/סו#יט|ישעיה סו יט]]}}. וכוון בזה על מפלת אשור (כי פול היה ממלכי אשור) לפני חומות ירושלם בימי חזקיהו מלך יהודה, שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/י#טז|ישעיה י טז]]}} לכן ישלח האדון ה' וגו' במשמניו רזון ותחת כבודו יקד יקוד כיקוד אש:


'''עוד היום בנוב לעמוד.''' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/י#לב|ישעיה י לב]]}}:

'''עד געה עונת פסח.''' עד אשר הגיע הרגע המיוחד לישראל לעשות בו נסים והוא חצות לילה:

'''פס יד כתבה לקעקע צול.''' במעשה דבלשצר, ופס יד כמו פסת היד, היא כף היד. לקעקע פירושו לעקור בתלמוד, כמו {{ממ|[[בבלי/תענית/טז/א|תענית ט"ז א']]}} מקעקע את כל הבירה כולה, וצול היא בבל {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מד#כז|ישעיה מד כז]]}} האומר לצולה חרבי:

'''צפה הצפית ערוך השלחן.''' מתאר את הלילה '''{{מנוקד|הַמוּעָד}}''' לבבל במלאת ימיה, בלילה ההוא כאשר העמידו הצופים על בתי המצפה להביט מה '''{{מנוקד|יֵעָשֶׂה}}''' במחנה האויב, וכאשר הודיעו הצופים כי הרחיק האויב מן המצור ולא נשארה פרסה, אז ערכו שלחנות ועשו משתמה שמנים וישתו וישכרו כל הלילה עד חצות, הוא המצב אשר הזכיר הפייטן בפיוט אז רוב נסים, והוא המשתה אשר זכר ירמיהו הנביא {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/נא#לט|ירמיה נא לט]]}} בחמם אשית את משתיהם:


'''ראש מבית רשע.''' המן שעשהו המלך אחשורוש לכל לראש מצאצאי עמלק הרשע מחצת ראשו בעץ חמשים בפסח:

'''שתי אלה רגע תביא לעוצית.''' עש"ה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מז#ט|ישעיה מז ט]]}} ותבאנה לך שתי אלה רגע ביום אחד שכול ואלמון, ומתפלל הפייטן להקב"ה שיביא במהרה שתי אלה הנזכרים שם לעוצית היא ממלכת אדום יושבת בארץ עוץ {{ממ|[[תנ"ך/איכה/ד#כא|איכה ד כא]]}}, ואז תעז ידך ותרום ימינך כאותו הלילה במצרים שהתקדש חג פסח, עש"ה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ל#כט|ישעיה ל כט]]}}, כי גם לעתיד לבוא יוכו רשעי הגוים העריצים בכל מכות מצרים. - ובמחזור רומא גריס '''{{מנוקד|לְעוּץ}}''':

<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>