עריכת הדף "הגדה של פסח (עיון תפילה)/מגיד/ברוך שומר הבטחתו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</div>
{{מרכז|{{גופן|5|דרוגולין|'''עיון תפילה'''}}}}
----
</noinclude>
:ובאשר עינינו הרואות שלא עבדו במצרים אלא רד"ו שנה, הפסיק המגיד את הענין בברכה להקב"ה על שתי ההבטחות שהבטיח לישראל אבינו ושמרן, שמהן נמשך גם קיצור שנות הגלות, וכמו שכתב הגר"א ז"ל בביאורו "כשהקב"ה נותן קץ וחשבון על זמן הגלות איננו מגלה מאיזה זמן להתחיל החשבון, ואם ישראל זוכין מתחיל מזמן קודם וכמו שאמרו זכו אחישנה ואם לא זכו מתחיל מזמן מאוחר" עכ"ל. והנה מצאנו ששתי הבטחות הבטיח הקב"ה לישראל אבינו ברדתו מצרימה, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מו#ב|בראשית מו ב]]}} ויאמר אלהים '''לישראל''' במראות הלילה וגו':
:'''א) אנכי ארד עמך מצרימה'''. זאת היא הבטחה להיות עמנו בצרה להשגיח עלינו לבל נאבד בגוים, וכמו שאמרו רבותינו {{ממ|[[בבלי/מגילה/כט/א|מגילה כ"ט ע"א]]}} כל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם. ובשמו"ר [[שמות רבה/טו/טז|פט"ו סי' ט"ז]] נשתעבדו ישראל במצרים ונגלה הקב"ה כביכול עמהם שנאמר אנכי ארד עמך וגו' וכן בבבל וכו' וכן במדי וכו' ביון היה הקב"ה עמהם וכו':
:'''ב) ואני אעלך גם עלה''', זוהי הבטחה להעלות אותנו מתוך הגלות גם בזמן הנראה לכאורה שהוא מבלי שום חשבון קדום (אם יצטרך הענין לכך) וכמו שהיה הדבר בגלות מצרים. כי כבר בארנו בספר משפטי לשון עברית {{ממ|[[משפטי לשון עברית/ב/א#ו|חלק שני מאמר א' אות ו' ציון ב']]}} שהמקור מורה בלשון עבר על המחשבה הקודמת בזמן אל הפעולה, וטעם '''{{מנוקד|הָלוֹךְ}}''' הלכת - חשבת ללכת, והוא רוממות הפעולה; וברצות המדבר לגנות אותה יאחר את המקור אחרי הפעל להורות על העשותה מבלי חשבון קדום כראוי, אומרים '''{{מנוקד|אָמוֹר}}''' למנאצי וגו' לא תבוא עליכם רעה {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/כג#יז|ירמיה כג יז]]}}, ויברך '''{{מנוקד|בָּרוֹךְ}}''' אתכם {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/כד#י|יהושע כד י]]}} בלעם לא חשב מראש את אשר ידבר, למה העברת '''{{מנוקד|הַעֲבִיר}}''' {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/ז#ז|שם ז ז]]}} הטיח דברים כלפי מעלה, האחד בא לגור וישפט '''{{מנוקד|שָׁפוֹט}}''' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/יט#ט|בראשית יט ט]]}} ומה יוכיח '''{{מנוקד|הוֹכֵחַ}}''' מכם {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ו#כה|איוב ו כה]]}}, וישטחו להם '''{{מנוקד|שָׁטוֹחַ}}''' {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יא#לב|במדבר יא לב]]}} מבלי ראות את הנולד, וכאלה הרבה. וכן כאן ואנכי אעלך גם '''{{מנוקד|עָלֹה}}''' בזמן שיהא נראה בעיניכם כאלו אין לו שום חשבון קדום. ומה שאמר שומר הבטחתו לישראל ולא אמר לישראל אבינו כמו שאמר אחר כך לאברהם אבינו? כדי לכלול בזה כל האומה הישראלית ולהגיד לנו שההבטחה הזאת נשמרה לכל האומה עד היום, וכמו שאמר אחר כך והיא שמעדה וכו'. וכך היא הצעת המאמר:

'''ברוך שומר הבטחתו לישראל.''' מוסב על ההבטחה הראשונה שהיה עמנו בכל ימי הגלות ושמר רגלנו '''{{מנוקד|מִלָּכֶד}}''' עד שנשארנו טהורים ביחוסנו.

'''ברוך הוא.''' מוסב על ההבטחה השניה, והולך ומפרש אותה: '''שהקב"ה חשב את הקץ.''' לא כמו שהיינו מחשבים לכאורה משעה שירד יעקב למצרים, אלא '''לעשות כמו שאמר לאברהם אבינו''' וכו' '''ידוע תדע כי גר יהיה זרעך''' היינו משעה שנולד לו זרע, כי יצחק ויעקב ובניו '''גרו''' בארץ פלשתים. ומה שכתוב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יב#מ|שמות יב מ]]}} ומושב בני ישראל אשר ישבו '''במצרים ת"ל שנה''', זה נחשב מברית בין הבתרים שהיה אז אברהם אבינו בן שבעים שנה, כדאיתא בסדר עולם{{ממ|}}. ואף על פי שאברהם אבינו לא גר בעת ההיא בארץ מצרים אלא בארץ פלשתים? אמר לי {{אישים|הרב הגאון ר' אריה ליב ראשקעס נ"י}} שגם ארץ פלשתים קורא הכתוב ארץ מצרים לפי שפלשתים יוצאי ירך מצרים {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/י#יד|בראשית י יד]]}}:

<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>