עריכת הדף "הגדה של פסח (ילקוט הרועים)/נרצה/חד גדיא"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|{{גופן|5|דרוגולין|'''ילקוט הרועים'''}}}}
----
{{חד גדיא}}
{{מרכז|'''חד גדיא'''}}
'''חד גדיא וכו'.''' כלל גדול אצלנו שכל הטובות שהיו ושיהיו עוד בין בעולם הזה ובין בעולם הבא, את כולם ירשנו מאבותינו בעת שבירך יצחק את יעקב, ולולא הברכות חסרנו את כל והכל היו לעשו, והסיבה להברכות היו שני גדיי עזים, ובגמרא {{ממ|}} אמרו וכי מאכלו של יצחק היה שני גדיי עזים אלא אחד לפסח ואחד לחגיגה, ורבותינו דרשו קח לך שני גדיי עזים טובים טוב לך וטוב לבניך, טוב לך שתירש את הברכות וטוב לבניך שיזכו להביא שני שעירים עליהם לכפר ביום הכיפורים אחד לה' כו', וידוע שכל הברכות מסר יעקב אבינו ע"ה לבנו ליוסף, גם הבכורה נתן לו וכשבירך יעקב לבניו בכל השבטים לא נאמר לשון ברכה, וביוסף ב' ברכות, אביך כו' ותהיינה לראש יוסף. וגם זה ידוע שהשבטים גברה קנאה ביניהם ומכרו את יוסף למצרים כדי לבטל הברכות והבכורה, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים, וכתוב {{ממ|}} את המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו כו' וכן ענני כבוד וכל הטובות שהיו בבית המקדש נקרא ע"ש המטה. ומה שנעשה בימי משה היה זכות מטה, ומשה מסר ליהושע.

וזה שרמז בעל הגדה היאך נתגלגל הדבר בבואם למצרים ובאיזה זכות נגאלו, מה שהיה מהראש ועד סוף. וז"ש '''חד גדיא''' כו':

'''ואתא שונרא כו'.''' כי טבע השונרא היא מתקנאת וזהו קנאת השבטים שקנאו ביוסף:

'''ואתא כלבא.''' זה פרעה, כי איתא במדרש שמשה הכה את פרעה ככלב.

'''ואתא חוטרא.''' זה המטה שהכה לפרעה:

'''ואתא נורא.''' זה יצר הרע, '''ושרף לחוטרא''' זכות המטה שהכה כו'.

'''ואתא מיא''' זה כנסת ישראל '''וכבה כו'''':

'''ואתא תורא''' זה '''אֶ'''' '''ושתה למיא''' זה כנסת ישראל.

'''ואתא השוחט''' זה משיח בן יוסף שיהרג את '''אֶ''''.

'''ואתא מלאך המות כו'.''' כי משיח בן יוסף יהרג כו'.

'''ואתא הקב"ה כו'.''' לכך חוזר לראש בכל פעם, כי מיד שגבר ישראל חוזר לו כל הברכות, וכשגבר יד האומות נהפך להם הברכות, ולבסוף יהפכו לנו כל הברכות במהרה בימינו אמן:

{{יישור לשמאל|(מהגר"א מווילנא)}}




{{מרכז|{{גופן|5||'''סליק'''}}}}




'''נא''' אב הרחמן ית' במהרה יקויים בנו מ"ש כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי תלך לפניכם ה' ומאספכם אלהי ישראל ואת נדחי ישראל הנפוצות בארבע כנפות הארץ במהרה תכנס.

כימי צאתנו מארץ מצרים יראנו נפלאות, ימינו רוממה עושה נוראות, יראו מה' כל הארץ ממנו יגורו כל יושבי תבל.

ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל.


{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:ביאורים לחד גדיא]]