עריכת הדף "האלף לך שלמה/אורח חיים/פד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{OCR}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן פד'''}}

'''שא'''' באם הניחו קריין בחביות גדול של מים רק איזה שעה ולא נשתנה המים וראוי עדיין לבשל בהם ולשתי' ונסתפק היות כי להשרות קריין הי' די בב' וג' לוגין מים ולמה יאסור כל החביות ואין ראי' ממ"ש בש"ע דמי מקוה אין נפסלין במלאכה מכח דמתובר משמע הא בלא"ה הי' פסול אף דיש בו הרבה מים די"ל דהתם מיירי בהדיח בו כלי גדול רבעי הרבה מים ורצה רו"מ לדמות זה למ"ש בת"ה דמים שנפסלו בטלין ברובא כן ה"ג ופלפל באם בא לעולם ע"י תערובות אם בטל והביא דברי המרדכי.

הנה הלך למרחוק דהת"ה מיירי במים שהי' פסולין לברן ממקום אחר ואח"כ נתערבו במים כשרים בזה נופל דין ביטול אבל במים דהם ביחד לו יהא אלפי אלפים כל רנעשה בו מלאכה כולם נפסלו דהוי כנוש אחד ועל הבל חל שם פסול מלאכה ודאי' ברורה מלשון הרא"ש בב"י סי' ק"ס ד"ה ועל המים שהנחתום מטביל בהם הגלוסקין פירשו הר"ש והרא"ש דהיינו קיטוף וכו' ופעמים מכניסין הלחם במים ופעמים נותן ידיו במים וטח פני הגלוסקין והיינו דתנן הכא דאם הטביל את הגלוסקין במים פסולין לנטילה דהוי כמו שורה בהם את פתו ואם מדיח בהם ידיו כלומר שטבל ידיו במים וטח פני הגלוסקין בידיו כשרים לנטילה וז"ל הדמב"ם בפ"ו מהל' ברכות מים שהנחתום מטביל בהם את הקעכים פסולים ושהוא חופן מהם בשעת לישה כשרים שהמים שבחפניו הן שנעשו בהם מלאכה אבל מים שחפן מהם הרי הם בכשרותם עכ"ל והרי אם ראינו שחפן מים בידיו מוכח דהי' די במה שבידיו והמותר לא הי' צריך לו כלל וא"כ מה איריא מכח דמים שבחפניו נעשה מלאכה ולא במים שבכלי הרי אפי' הי' טובל בו כעכין כיון דדי במעט מים שנטל בחפניו א"כ לא נפסל המותר ותערובות נמי ליכא דהרי אלו דנעשו בו מלאכה טח בהם הכעכין ומוכח דכל דהוי המים מחוברין יחד הוי על הכל נעשה בהם מלאכה. ועוד ראי' ממ"ש הב"י דעת דש"י וסייעתו הפוסלין מים ששתו מהם עופות מכח דנעשה בו מלאכה והרי להעופות די במעט מים מה ששתו ולמה יחשב המותר דנעשה בו מלאכה ובע"כ ברור כמ"ש דאם הם מחוברין יחד חל שם מלאכה על כולם. ומ"ש דו"מ דעדיין דאוין לשתי' ולאכילה ואיך שייך לומר דנעשו כשופכין נמי ליתא דהכונה דלא פלוג רבנן כיון דלפעמים ע"י המלאכה נעשו שופכין ממילא תקנו דכל דנעשה בו מלאכה פסולין ודאי' מהרמב"ם שהובא בב"י כל מים דנעשה בהם מלאכה נעשו שופכין ופסולין לנט"י עיי"ש ממילא דכל דנעשת בו מלאכה שם שופכין עליהם דאל"כ לא שייך לשון בל מים וגם לא נעשו שופכין רק הול"ל בוי"ו ונעשו שופכין וגם ראי' ממה שמחלקין בנחתום בין אם הדיח בהם הגלוסקין או חפן בידיו וממ"נ אם נעשו שופכין ודאי אף אם חפן בידיו פסולין כיון דהם שופכין ובע"כ בלא נעשה שופכין מיירי ומ"מ אם הדיח בו הגלוסקין כשרים וכן ממה דקיי"ל באם הדיח כלים חדשים מותר ובכלים חדשים ודאי לא נעשה שופכין וא"כ מה איריא חדשים אפי' ישנים אם נעשו שופכין כשרים ובע"כ בישנים כיון דאפשר שיהי' באים לידו שופכין נקרא מלאכה ופסולין אף אם לא נעשו שופכין רק בחדשים דא"א לבוא לידי שופכין בזה מותר אך זה אם השינוי בגוף הדבר דעושה בו מלאכה אבל אם מצד גוף הדבר שעושה בו המלאכה רק מצד אחר מצד רבוי המים לא נעשה שופכין בזה לא פליגי רבנן וכל דהדבר מצד עצמו ראוי לעשות שופכין הוי הכל בכלל מלאכה. ועוד דאי' דהרי דעת עקביא דאין פוסל מלאכה במים רק בנתכוין לעשות בו מלאכה אבל בלא נתכוין מותרין לנט"י וזה ודאי מיירי בלא נעשה שופכין דאל"כ מה חילוק הוי בין נתכוין ללא גתכוין וכיון והכינה פוסל בו בודאי מיירי אף דלא נעשו שופכין וא"כ דומיא דידי' הוי לרבנן דס"ל בין נתכוין ללא נתכוין נמי בהכי מיירי דאל"כ במה פליגי ואדרבא אם לרבנן בעינן שיהי' נעשין כשופכין הרי בזה גם עקביא מודה והוא לא קאמר רק באם לא נעשו כשופכין אז אינו פוסל רק בנתכוין ואם נאמר כן רבנן לקולי קאתי ומלשון המשנה וכל המפורשים משמע דרבנן מחמירין בע"כ כמ"ש. ומ"ש שאם יהי' בשד או ד"א במים יהי' מותרין ומכה הקריין אפסלו לנט"י ז"א התם בטעמא תליא מלתא כל דליכא טעמא הן מצד דהטעם בטל בסמ"ך הן שלא שהא מעל"ע כל דליכא טעמא מותר אבל במלאכה דלאו בטעמא תליא מלתא אפי' יהי' משהו באלף נחשב מלאכה.

<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>