עריכת הדף "דרישה/יורה דעה/שצב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

ר"ה וי"כ לא חשיבי כרגלים כו' ז"ל הרא"ש דהא דהצריכו להמתין ג' רגלים לאו משום תוספת אבילות אלא כדי שתשתכח ותשקע הראשונה מדעתו בשעה שהוא עם השנייה כדתניא ולא תתורו אחרי לבבכם מכאן אמר ר' נתן לא ישתה אדם בכוס זה ויתן עיניו בכוס אחר וא"ר אליעזר לא נצרכה אלא לשתי נשיו הלכך צריך הרחקת זמן ואין ראש השנה וי"כ לענין זה כרגלים אלא קבעו הדבר והזמן ברגלים אף על פי שאין הרחקת הזמן שוה בהם מ"מ שמחת הרגלים מסייעת לשכחה מדעתו עכ"ל: 

== ב ==

תניא אין לו בנים כו' נראה אם יש לו בנות גדולות ואינן נשואות אצלו יש לו להקל ואם הם אצלו בבית ומשמשין אותו הדעת נוטה להחמיר אכן אם אינן יכולין לשמור ענייניו ראיתי להקל עכ"ל אגודה: 

== ג ==

תניא אע"פ כן אסור לבא כו' בגמרא מייתי ברייתא בלשון אחר ז"ל אעפ"כ לא בא עליה תוך ל' וקאי ביוסף הצדיק שמתה אשתו והיו לו בנים קטנים וקאמר על הקברות לאחות אשתו לך ופרנס בני אחותך וע"ז קאמר שם ואעפ"כ לא בא עליה ולפ"ז איכא למימר דלהרמב"ן לק"מ דשאני הכא דהתירו לכונסה מיד משום שהיתה אחות אשתו ומרחמת על בניו הקטנים מש"ה הקילו בו לכונסה מיד אלא שלא בא עליה אבל באשה דעלמא דאינה מרחמת כ"כ אפי' אם יש לו בנים קטנים אסור אפי' לכונסה להרמב"ן וכדומה לזה כתבו התוס' פ"ק דכתובות ולפ"ז צ"ל דרבינו שכתב אעפ"כ אסור לבא עליה שינה את לשון הברייתא וכתב דינה אכל הנשים בשיות דהביאה עליה אסור והכניסר מותר לשיטת ר"ת כ"כ וזהו דוחק שישנה לשון הברייתא אלא ודאי ברייתא אחרת היא שכתובה בהאי לישנא ולהרמב"ן לבא עליה ל"ד אלא ה"ה הכניסה נמי אסור תוך ל': 

האיש שמתה אשתו אם מותר לישא מיד הרבה דיעות יש בדבר ובקצרה אשיב דאמרינן בירושלמי מי שיש לו מי שישמשנו דהיינו בתו הגדולה אבל כלותיו אפי' עמו בבית לא הוי שימוש טוב (עיין בפסקי מהרא"י סימן ג' דאף אם הוא עשיר ויש לו משרתים אם אין בתו או כלתו אצלו קרוי אין לו מי שישמשנו וע"ש עוד סימן כ"א עכ"ה) בזה המנהג נתקיים שברוב פעמים מותר שאין לו בת גדולה לשמשו לא נתפשט האיסור כ"כ גם ההיתר לא נתפשט כ"כ לפי שהוא בירושלמי ואינו בתלמוד שלנו עכ"ל מהר"ר מנחם בהר"ר פנחס מעיל צדק:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
[[קטגוריה:דרישה: יורה דעה]]