עריכת הדף "דרישה/יורה דעה/קצד"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

אפי' לא ראתה דם פי' אפי' למ"ד אפשר לפתיחת כו' ונראה דיש נ"מ בהא דקי"ל א"א לפתיחת הקבר בלא דם אפילו אם אין לה דין יולדת דהיינו בשילדה דמות דגים ובהמה וכמ"ש רבינו בסמוך דאין מטמאה משום לידה מגזירת הכתוב מ"מ מטמא משום דם דא"א לפתיחת הקבר בלא דם וע"ד הדרש י"ל טעם טומאת לידה אע"פ שלא ראתה דם דהיינו הולד חשוב כמת בשעה שיצא ממעי אשה כנגד החיים שהוא חי במעיה ומטמא לאמו ביציאתו וזהו שאיתא בגמרא ורא"ם הביאו ריש פ' תזריע דפליגי בו אי מטמאה טומאת מת אלא ששם י"ל דדוקא אנפל קאי: 

== ב ==

וטובלת לאחר י"ד אפילו לא פסקה פירוש לאותן שבועלים כו' אזלא חומרא דרבי זירא שחשוב כל נשים יולדות בזוב וק"ק למה לא נחוש לראייה שראתה בשבוע שנייה שמא דם נדה הוא לטמאה ז' ימים כדין נדה ודוחק לומר דבימי לידה אין חוששין לדם נדה וי"ל כיון שבועלין על דם טוהר ש"מ דבימי הלידה שטמאה בזכר ז' ימים ובנקבה י"ד ימים אינה משום שראתה דם אלא אפילו לא ראתה דם כלל היא טמאה מגזירת הכתוב י"ד ימים ואחריהם גזירת הכתוב שהיא טהורה אפילו רואה דם וכיון שכן פשיטא שא"צ ז' נקיים לדם שראתה אחר ז' נקיים הראשונים דהא אין שם דם עליה משא"כ לדידן דאין בועלין על דם טהור ומחשבין לכל דם דימים ההם כדם נדה גמור פשוט דלעולם צריכה ז' נקיים וק"ל: 

== ג ==

עד שיגמר צורת הולד כו' והא דאיתא בגמרא ורש"י מביאו בתחילת פ' כי תזריע שאפילו יולדתו מחוי שנמחה ונעשה כעין זרע אמו טמאה לידה יש לומר מדקאמר שילדתו מחוי כו' משמע דמתחילה היה ולד גמור אלא שנמחה אחר כך וכ"כ הרא"ם בפ' כי תזריע וזה אפשר להכיר מה היה מתחילה כגון שפיר מרוקם ועיין בהרא"ם: 

== ד ==

טהורה מטומאת לידה ר"ל מספק טומאת נקבה וי"ל ג"כ משום דכל דינים הללו משניות וברייתות הן והן שנויים קודם שהחמירו בחומרא דרבי זירא ויש נ"מ ג"כ בדבר אם ילדה בימי זיבה ולא ראתה ג"פ דלא היתה צריכה אלא לשמור יום כנגד יום או יומים ואי היתה טמאה משום לידה צריכה ז' ימים לפחות אפי' היה זכר וק"ל אבל יותר נראה דנ"מ אפילו בזמן הזה ואפילו היה זכר כמ"ש בפרישה: 

== ה ==

דל"ש זכר ול"ש נקבה שוין למ' יום ל' הגמרא דקאמר מ' יום קודם יצירת הולד מכריזין ואומרים בת פלוני לבן פלוני ובמקום אחר אמרינן דמלאך הממונה על ההריון נוטל הטיפה מיד שמזריע באשה ומביאה לפני הקב"ה וגוזר עליו מה שיהיה מטיפה זו אם כן משמע דתיכף שמזריע בתוך האשה על אותו טיפה מכריזין אם נקבה היא בת פלוני לפלוני וקאמר קודם יצירת הולד משמע בהדיא דבמ' יום בגמר צורת הולד אפילו בנקיבה דאילו למ"ד נקבה לפ' יום הול"ל פ' יום קודם יצירת הולד וא"ל שעיקר ההכרזה הוא על הזכר שבן פלוני ישא בת פלוני דז"א דהא הזכר יכול לישא כמה נשים ואין שייך גזירה כ"א בנקבה שתהא מיוחדת לבן פלוני ומש"ה נמי אמרו בת פלוני לבן פלוני ולא אמרו בן פלוני לבת פלוני גם סתם זכר בשעת נישואין בא בשנים יותר מנקבה וא"א לומר שמכריזין בן פלוני בשעת יצירתו לבת פלוני שעדיין לא נזרע ונוצרה וק"ל: 

== ו ==

אין חוששין לולד אחר לכאורה היה נ"ל דמיירי אפי' בימיהם שטיהרו בהולדה דמות בהמה כי זה ברייתא הוא בפרק המפלת אבל א"א לומר כן דא"כ מאי מסיק רבינו ואם הולד הנדמה הוא זכר כו' הו"ל לאשמועינן טפי דאפי' בזמניהם דהאי נדמה הוא בהמה ואין כאן טומאה כלל אפי' הכי יש לחשוש לולד השליא ודלמא נקבה היא וטמאה י"ד ימים אלא פי' כמ"ש בפרישה: 

== ז ==

משיצא רוב ראשו חשוב כילוד כו' מל' ואפי' יצא מחותך איברים כו' דכתב רבינו משמע בהדיא דס"ל דביצא ראשו תחלה אין חילוק בין מחותך לשלם וכן דעת הרשב"א שכתב ז"ל אם יצא כתקונו מונין לו משיצא ראשו ולא כל ראשו אלא פדחתו לבד הראש שאמרנו בין של ולד חי בין של נפל ואפי' יצא מחותך לעולם הראש כרובו עכ"ל הרשב"א והא דשינה רבינו וכתב במחותך משיצא רוב ראשו משום דתפס לשון המשנה פרק המפלת דקתני משיצא רוב ראשו איזהו רוב ראשו משיצא פדחתו עכ"ל ורבינו ששינה וכתב מתחלה רוב פדחתו תפס ל' הרמב"ם שכתב ביצא כדרכו משיצא פדחתו במקום רוב ראשו ופדחתו הנזכר במשנה ביצא כדרכו וכתב ב"י טעמו דס"ל דאינו נקרא ראש אלא הגלגולת לבד לא מקום העינים והפה והלחיים ואי אמרת דמתני' משיצא כל פדחתו קאמר א"כ למה אמרה רוב ראשו וה"ק מתני' איזהו רוב ראשו משיצא רוב פדחתו שתיבת רוב הנזכר בתחילה מושך עצמו ואחר עמו עכ"ל ב"י: (יוצא דופן כו' עפ"ר ועוד טעם אחר משום שנאמר את מקורה הערה מלמד שאינה טמאה עד שיצא דמיה דרך ערותה ופירש"י יוצא דופן ע"י סם נפתחו מיעיה ונתרפאת עכ"ה):


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
[[קטגוריה:דרישה: יורה דעה]]