עריכת הדף "דרישה/יורה דעה/קפא"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

שאין מניחין פחות מד' שערות עיין בב"י שהביא הסמ"ג שכתב ע"ז שצריך להתיישב בדבר שבתוספתא משמע דעל ב' שערות חייב וב"י תמה עליו ז"ל ב"י לא ידעתי מה הוקשה לסמ"ג על דברי הרמב"ם מהתוספתא דהא הרמב"ם איירי בשיעור הנחת הפיאה כמה שערות חייב להניח והתוס' איירי בתולש שערות מהפיאה כמה שערות יתלוש ויתחייב וקאמר דבתלישת שתי שערות חייב ואין זה ענין לדברי הרמב"ם כלל כו' ע"ש ומ"ו בביאורי סמ"ג שלו כתב ז"ל ואומר אני שיש להתיישב בדבר כו' פי' דע"כ פליגי התוספתא על שיעור של הרמב"ם דאל"כ למה נקט ב' שערות הלא בתולש ב' שערות מפיאה שלימה עדיין נשארו הרבה טפי אפי' ממ' ואי איירי בשיעור פיאה דהיינו מ' או ד' שערות בודאי היכא דתלש מן השיער עצמו אפילו בשער אחד חייב וע"כ צ"ל דדעת התוספתא דצריך להניח פיאה שלימה רק שבשער אחד לא יתחייב דלא חשיב היקף עכ"ל. פי' לדבריו כיון דנתנו שיעור ארבע ולא שלש ש"מ דבהניח שלש חייב ודוחק לומר דעד ארבע מותר להקיף לכתחילה ולתלוש אחד מארבע הוא איסור ולא מלקות ובשנים הוא מלקות דאין טעם לדבר דבכל דבר המשוער אסור ולוקה על חסרונו. והכלל דלתוס' אפיאה כשהיא שלימה אזהר רחמנא שלא תקיפנה לגלחה ואין בכלל אזהרה זו פחות משני שערות ולהרמב"ם ה"ק לא תקיף באופן שלא ישאר לך פיאה אלא תקיפנה ותניח שיעור פיאה דהיינו ארבע או ארבעים שערות הא אם תניח אחד פחות הרי עברת לאו דלא תקיף במה שגלחתה כ"כ והרי יש פלוגתא ביניהן בשיעור פיאה. עוד כתב מ"ו שם די"א דהאי ארבע שערות ר"ל דבכל פיאה א"צ להניח אלא ב' ויהיה ארבע יחד בשני הפיאות וז"א דהא לגירסת ארבעים אין טעם לומר הכי גם ברמב"ם משמע בהדיא דעל כל פיאה קאי עכ"ל. וכן מוכח לומר דא"כ אין טעם לדבר למה תלה הרמב"ם שיעור הנחת שערות דשני הפיאות אהדדי הלא כל פיאה איסורא בפני עצמה: 

== ב ==

ואחת למטה בסוף הזקן בגרגרת נ"ל כי אין זה ל' ר"ח שהוא לא כתב אלא ושיבולת הזקן מתחת וכך הוא ל' רש"י דמשמע דאסוף הזקן קאי במקום הקצר ולפיכך נקרא שיבולת הזקן לפי שבאנשים שאינם ממלאים בזקן הרבה בולט הזקן במקום ההוא כמין שיבולת אבל למטה ממקום ההוא תחת הזקן נראה שמותר וכן נראה מדברי סמ"ג וסמ"ק אלא שהסמ"ק כתב דיש להחמיר לפי שפעמים נמשך אליו העור של הפיאה אלא שהרא"ש אחר שכתב ג' פירושים אלו כתב ובפ"י דנגעים תנן זהו הזקן מפרק של לחי עד פיקה של גרגרת ומשמע לרבינו שלא כ"כ אלא לומר דפיקה של גרגרת הוא סוף הזקן ושם הוא הפיאה החמישית וצ"ל שכתב רבינו כן כפי' ר"ח שהוא הראשון וסמך ע"ז גם בפירש"י וי"א דג"כ לדידהו צ"ל כן אלא דאכתי קשה דהכי הול"ל מסוף הזקן עד הגרגרת דהשתא דנקט בסוף הזקן בגרגרת משמע דוקא בגרגרת הוה פיאה ולא בשיבולת הזקן וצ"ע עכ"ל ב"י:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
[[קטגוריה:דרישה: יורה דעה]]