עריכת הדף "דרישה/יורה דעה/קנט"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

מומר שכפר בעיקר כו' כתב ב"י אע"פ שתחילת יציאתו מן הכלל היה באונס מ"מ מקרי מומר להכעיס מאחר שבידו לברוח ולהמלט ואינו עושה וכתב עוד דאפילו לא כפר בעיקר אלא שאוכל נבילות להכעיס מותר להלוותו ברבית ע"ש והוכיח עוד דכותים מותר להלוותן בריבית ע"ש: 

== ב ==

כיון שאין אנו מצווין להחיותו ז"ל רש"ל ולפ"ז נראה דה"ה לצדוקים שכופרין בתורה שבעל פה הוי כפירת עיקר עכ"ל אבל ב"י כתב בשם הרמב"ם לאיסור דהוי כתינוק שנשבה לבין העכו"ם ע"ש. ועוד כתב מ"ו אבל רש"י אוסר להלוות למומרים ובתשובת מהר"מ מריזבורק בסימן קצ"ט מצאתי וז"ל אסור למכור טריפות למומרים ואין מושיטין להם שום דבר איסור אם ברור שיאכלוהו וכן בסימן מ"ז ואין לווין ומלוין להן בריבית ע"כ הג"ה וכ"כ בתשובת ראבי"ה שאסור למכור למומר טריפות משום לפני עור לא תתן מכשול ויש אוסרין אף להלוות בריבית למומרים כי אף שחטא ישראל הוא ע"כ. אבל התוס' בשם ר"ת כתבו להיתר וכן דעת הרמב"ן והר"ן ורמ"א כתב דטוב להחמיר אם אפשר להשמט ממנו: 

== ג ==

והנותנו לו עובר משום לפני עור וגומר כו' אבל כשאנו לוקחין ממנו ריבית לא שייך לומר כו' שוב מצאתי שכ"כ נ"י בהדיא בפרק א"נ ד' ק"ד ע"ב אהאי קושיא ז"ל כיון שאין אנו מוזהרים שלא ללות לו אף הוא אינו מצווה שלא ללות ממנו דמשום אזהרתיה דמלוה אזהריה רחמנא ללוה דהא לא כתיב לא תלוה אלא לא תשיך שהוא אזהרה ללוה שלא יגרום למלוה לישוך וכ"כ התוס' בהדיא בפרק א"נ ריש דף ע' דלא מחייב לך על לא תשיך אלא כשגם המלוה מוזהר עכ"ל. וכ"ש דעל לפני עור וגומר לא עובר המומר בנתינתו ריבית דהא המכשול הוא מה שמעביר המלוה והמלוה כאן מותר. וז"ל התוס' בפ"ב דע"א דף כ"ו ומותר ליקח מהם ריבית ואע"פ שאסור ליתן להן ריבית משום לא תשיך ומשום לפני עור וגומר והול"ל כי היכי דקרינן ביה לא תשיך קרי ביה לא תשוך מ"מ כיון דאי אתה מצווה להחיותו אינו מצווה להלוואתו בלא ריבית דלא קרי ביה וחי אחיך עמך עכ"ל וק' למה מותר לנו להלוות לו והא יגרום שיעבור הלוה על לאוין הלא מוטב שלא ילוה לו ולא יקח ממנו ריבית אם לא שתאמר כמ"ש לעיל דלאוי דלוה תלוין בלאוי דמלוה וק"ל אבל לא משום דוחי אחיך עמך מיעוט הוא דמשמע דוקא אחיך דהא זה אע"ג שחטא ישראל הוא ומיעוטא דאחיך אתא למעט שאר עכו"ם. ואע"ג דהנ"י פא"נ ד' ק"ד ע"ב כתב ה"ט בשם הרמב"ן דכל שדינו שמורידים אותו לא מקרי ביה וחי אחיך היינו לומר שמותר להלוותו בריבית אבל מ"מ צריך לטעם דידן וכמ"ש אחר זה בהדיא ותדע דא"כ לא הו"ל למיתלי הטעם משום דאין מצווין להחיותו אלא מדכתיב אחיך ומש"ה נמי ליכא לתרץ דלאוי דלוה הוא לא תשיך לאחיך והאי לאו אחיו הוא וגם משום לפני עור וגו' שהוא נותן מכשול לפני המלוה כדאיתא בס"פ א"נ דזהו לאוי דעובר עליהן הלוה ובמומר דמותר ליקח ממנו המלוה לא שייך לפני עור וגו' דהא הוכחנו דמקרי אחיך אע"פ שחטא ועוד דא"כ למה עובר ישראל הנותן לו ריבית משום לא תשיך לאחיך כמ"ש התוס' והרא"ש וק"ל:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
[[קטגוריה:דרישה: יורה דעה]]