עריכת הדף "דרישה/יורה דעה/קנא"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

אבל האידנא שרי כו' ובסמ"ג כתב היתר אחר משום דהאידנא לא שייך נסיוני משום דלא בקיאין בקלא וגם אין דרכינו להשאיל לעכו"ם כו' וכתב הר"ן דמש"ה מקילין אפי' לקנות כדי למוכרה ומ"מ בעל נפש יחוש וימעט אבל שאלה ושכירות יש למחות ביד נוהגין היתר: 

== ב ==

אין מוכרין להם בא"י כל דבר המחובר כו' עד ורב אלפס אסר גם בזה אלא א"כ קצץ כו' כתב ב"י ז"ל משנה שם אין מוכרין להן כו' עד וכתב הרא"ש והלכתא כר"מ דסתם מתני' כוותיה כלומר ששנה דברי ר"מ בלשון סתם ותמיה לי כו' עד עכ"ל ואיני יודע מה כתב רבינו שהרי"ף אסר כו' ע"ש בב"י שתמיהתו אינו תמיה שבהרי"ף כתב בהדיא ז"ל והלכתא כר"מ דסתם מתני' כוותיה. והרא"ש שכתב גם כן כהאי לישנא לישנא דהרי"ף מציין ונקט וכדרכו. תדע שהרי כתב עליו כלומר ששנה דברי ר"מ כו' ואי מ"ש מתחלה והלכתא פיסקא דהרא"ש עצמו הוה לא הל"ל על דברי עצמו כלומר אלא מתחלה לשון הרי"ף מציין איך שפסק הלכה כר"מ ותמה עליו שלא ה"ל להביא האבעייא דאיבעיא אליבא דר' יודא כיון דלא ס"ל להרי"ף דהלכה כוותיה ומסיק וכתב ז"ל והיה נראה כו' ר"ל כן היה נראה להרא"ש דהלכה כרבי יודא ודלא כהרי"ף שפסק כר"מ וכצ"ל. וזש"ר דמסקנת הרא"ש הוא כרמב"ם דהלכה כרבי יודא ועיין בר"ן שם שמדבריו נתיישבו תמיהת הרא"ש די"ל דמש"ה הביא הרי"ף האבעיא דמינה נשמע דאף בבהמה אין למכור עד שכבר נשחט מדאיבעיא בגמרא אליבא דר"י בהמה לשחוט מהו ובעי למימר דאפי' רבי יודא דפליג באינך מודי בהא דלא ימכור עד שכבר שחטוהו וא"כ מכ"ש לר"מ דס"ל הכי והכי קי"ל ולאפוקי של"ת הסברא איפכא שר"מ מודי בהא ודוק וזה ברור:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
[[קטגוריה:דרישה: יורה דעה]]