עריכת הדף "דרישה/יורה דעה/צא"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

כתב בעל העיטור ש"מ כל מידי דבעי הדחה כו' בקערה של איסור צונן אסור לכתחילה דלמא אכיל בלא הדחה כתב בד"מ וז"ל ויש להקשות דהא אמרינן פרק כל שעה כלי שנשתמש בו חמץ ישתמש בו מצה לכתחילה וכ"כ בטור א"ח סי' תמ"א א"כ ש"מ דמותר להשתמש בכלי איסור בצונן אע"ג דלא ידיחו לבסוף לכן נ"ל דלא אסור להשתמש בו אלא בשר וכיוצא בו דאית ביה לחלוחית אבל דבר יבש כגון מצה בכלי חמץ שרי וצ"ע ואפשר לחלק בין חמץ לשאר איסור ועוד נראה דיש לחלק בין דבר שבלע האיסור בחם אז אסור להשתמש בו צונן כדאיתא לקמן סימן קכ"א אבל דבר שמשתמשין בו צונן מותר להניח בו היתר צונן דומיא דחמץ ומצה ותירוץ זה נ"ל עיקר עכ"ל ד"מ. ובזה מיושב ג"כ מ"ש רבינו לעיל סימן ס"ט גבי כלי שאינו מנוקב שנאסר די"א שמותר להשתמש בו לכתחילה בצונן בלא הדחה וכן הוא הסכמת רבינו שם וא"ל דבלא הדחת הכלי קאמר אבל הדבר שנשתמש בו צריך הדחה דהא סתמא קאמר שם מותר להשתמש בו ומשמע אפי' דברים שאין מדרכן להדיחן ועוד דאין טעם לדבר כיון דהכלי א"צ הדחה ה"ה הדבר ששמשו בו ג"כ א"צ הדחה אלא ודאי התם נמי היינו טעמא הואיל ובלעה איסור בצונן. ויש מחלקין דלא הצריכו הדחה אלא כששני הדברים האוסרים זא"ז הם בעין כגון כאן בגבינה ובשר משא"כ בכלי שאינו מנוקב דסימן ס"ט שהאיסור הוא בלוע בכלי ומה"ט נמי בסימן צ"ד כתב רבינו דמותר לשום בקדרה שנאסרה מבשר וחלב פירות או צונן ולא הזכיר שם דבעי הדחה וגם לא חילק בין פירות שדרכן להדיח ובין אין דרכן להדיח דאז אסור להניח בו לכתחלה אלא ודאי א"צ שם הדחה כיון שאין האיסור דבשר בחלב בעין אלא בלוע ואע"ג דברתיחה בלוע אין להחמיר בזה. אבל תירוץ זה אינו דהרי רבינו כתב כאן בשם בעל העיטור דבשר היתר צונן בכלי איסור צונן בעי הדחה לכן נראה כתירוץ מור"ם דדוקא במצה שאין בו לחלוחית ולא בדבר שיש בו לחלוחית ומה"ט י"ל דכתב רבינו לקמן בסימן צ"ד דמותר לתת פירות בכלי שנאסר מבשר בחלב ובסימן ס"ט לא איירי בדין הדחה דבעינן להיתר שנגע בדבר איסור אלא בא ללמדינו דמחמת הכלי שמלחו בו לא נאסר דל"ת הכלי מיחשב כרותח ומה שמניחין תוכו בעי קליפה או הדחה מיד ואם לא הדיחוהו אסור בלא קליפה (משא"כ הדחה זו דנגיעה אפי' ידיחוהו לאחר זמן שרי) אי לא שהדיחו הקערה דבה העבירו קצת רתיחתו: 

== ב ==

בד"א בששניהם צוננים כו' ב"י הביא לשון ת"ה וז"ל כתוב בתרומת הדשן קדרה מלאה חלב רותח שפותה אצל האש על הכירה ומחמת הרתיחה יצא החלב למעלה מאוגני הכלי והיה נזחל נמשך בקילוח בלי הפסק דרך דפני הקדרה ע"ג כירה עד שהגיע אצל הבשר שהיא ג"כ ע"ג כירה יראה דאם היד סולדת בחלב במקום שנגע בבשר חשיבי כה"ג עירוי מכלי ראשון ונאסר הבשר עכ"ל וכתב ב"י עליו ז"ל ונראה דע"כ הבשר היה צונן דאל"כ למה הוצרך לומר שהחלב חשוב עירוי מכלי ראשון הא אפילו היה צונן גמור היה אוסר לבשר משום דהוה צונן לתוך חם וכיון שכן ע"כ צריכין לומר דנאסר הבשר דקאמר לא לאסור הכל קאמר אלא דוקא כדי קליפה דהא חם לתוך צונן אינו אוסר אלא כדי קליפה עכ"ל ב"י ול"נ דהבשר היה חם ונאסר כולו דהא לא קאמר התם שנפל חלב לתוך בשר אלא שמכח רתיחת החלב היה נזחל ונמשך ע"ג כירה עד תחת הקדרה של בשר ואילו הוה החלב צונן הוה חם תוך צונן ולא הוי נאסר הבשר אלא כדי קליפה אבל השתא שהחלב חם מרתיחתה הוי חם לתוך חם והכל אסור (מיהו י"ל דהב"י לטעמיה כ"כ דכתבתי בשמו דכל שבמקומו יש לו כח ואם היה הקדרה חמה לו הכח להבליע החלב וה"ל כצונן לתוך חם) ומ"ש והיה נזחל ונמשך בקילוח בלי הפסק כו' ר"ל דאם היה מפסיק היה ככלי שני ע"ג כירה אבל השתא דזחלה תמיד העירוי בלי הפסק מיחשבא לכלי ראשון ועיין בר"ס ק"ה שם כתב ב"י דגם בכלי שני אם היד סולדת בו ס"ל לרבינו דצונן בתוך חם אוסר כולו: 

== ג ==

וכן החלב כתב רבינו יב"א צריך שיהא בו ס' כדי הקליפה בו' וכן פסק מהרא"י עיין בשערים סוף שער י' וז"ל אף דבשאר דוכתין אין קליפה אוסר קליפה וכן כל אחת חברתה אפי' הקליפות כולן שמן דאין כח לנאסר לאסור במקום שאין האיסור עצמו הולך לשם וה"נ אין טעם הבשר שולט בכל החתיכה אפ"ה צריך ס' נגד הקליפה של חלב דשאני הכא דדבר לח הוא ומתערב הכל יחד ויראה דהכי נהוג לחומרא ולא כהרא"ש עכ"ל וכ"פ מ"ו שם וטעם המתירין דס"ל דהא דאמרינן אדמיקר לה בלע הוא חומרא דרבנן וכי החמירו בקליפה אבל לאסור את כולה בדליכא ס' נגד הקליפה לא אחרינן וק"ל: 

== ד ==

ומליח דינו ברותח כו' ובשערים פסק מ"ו דמליחה כרתיחה דבישול להחמיר לאסור עד ס' כשאין ס' אבל לא להקל להתיר בלא קליפה כשיש ס' ע"ש: 

== ה ==

אבל בצלי אין חילוק שאפילו נפל למליח שנאכל מחמת מלחו בעי קליפה לאו דוקא נקט למליח כו' דה"ה אינו מליח כלל נמי בעי קליפה דכל שאינו מליח עד שאינו נאכל מחמת מלחו כלא מליח חשבינן ליה: 

== ו ==

והוא חי כולו אסור רבינו תפס שיטת ספר התרומה אבל רש"י כתב דאצלי חם קאי שהוא נאסר כולו אם הוא מתובל או אם יש בו בקעין אבל בשר חי לא נאסר על ידי כן ומפרש צלי הנ"ל דר"ל צלי חם ע"ש וב"י הביאו:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
[[קטגוריה:דרישה: יורה דעה]]