עריכת הדף "דרישה/חושן משפט/שיא"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ב ==

השוכר את הספינה בבבא מציעא דף ע"ט תנו רבנן השוכר את הספינה וטבעה לה בחצי הדרך רנ"א אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן ה"ד אילימא בספינהזו ויין סתם אמאי לא יטול נימא ליה הב לי ספינה ואנא מייתינא חמרא אלא בספינה סתם ויין זה אם לא נתן אמאי לא יתן נימא ליה הב לי חמרא ואנא מייתינא ספינתא אמר ר"פ לא משכחת לה אלא בספינה זו ויין זה אבל ספינה סתם ויין סתם חולקין עכ"ל הגמרא ופי' הרי"ף והרמב"ם פ"ה משכירות האי דקאמר הגמ' בספינה סתם ויין זה אם לא נתן יתן ר"ל יתן כולה והרא"ש פי' דר"ל יתן החצי כשיעור שהוליכה כיון דאנוס הוא הבעל היין וכמ"ש בפרישה ועיין בתו' שם שכתבו מתחלה כרי"ף ורמב"ם ואח"ז כתבו התוס' וגם הריב"ם כדעת הרא"ש דא"צ ליתן לו אלא שכר חצי הדרך שהלך וסיימו שם התו' וכתבו ז"ל אבל בספינה סתם ויין סתם דחולקין בהא מספקא ליה לריב"ם אם חולקים שכר חצי הדרך שהלך דוקא ונותן רביעית או חולקים כל השכירות ליתן שכר הדרך כיון שכבר הלך ועדיין מזומן לקיים תנאו עכ"ל וטעם ספיקו נראה משום דכיון דבספינה סתם ויין זה אף דבעל היין לא מצי לקיים תנאו א"צ ליתן לו אלא החצי לדעתו א"כ ביין סתם דגם הוא יכול לקיים תנאו ואיך שום א' מקיים תנאו להביא לפנינו מש"ה קאמר דחולקים באותו שכירות הראוי ליתן לו דהיינו החצי ואין נותן לו אלא רביעית או נימא כיון דעכ"פ הוליכו חצי הדרך וגם הוא מוכן לקיים תנאו צריך ליתן לו שכירות של כל מה שהוליכו ובאם כבר קבל כל השכירות בזה לא כתבו דנסתפק ריב"ם אלא ס"ל דגם בהא א"צ להחזיר לו כלום ע"ש ודעת הרא"ש בזה נראה דפשיטא ליה דבשניהם [אמרו] סתם ואין שום א' מהן קיים תנאו לפנינו דנותן לו [חצי] שכירות משלם דהרי הביא שם דעת הרי"ף שכ"כ ולא חלק עליו בזה וגם ברמזי סתם וכתב כן וכן נראה תסתימת דברי רבינו דאל"כ הוא הוה מפרש ודוק: וא"א הרא"ש ז"ל כתב כו' עפ"ר אבל הרי"ף והרמב"ם ס"ל כמ"ש התו' שם וז"ל ותירץ ריב"ן דשאני פועלים דלא אבדו כלום רק שנתבטלו מש"ה אינו נותן להם כלום אבל הכא שהמשכיר הפסיד ספינתו כפועל בטל מיהו אית ליה כיון שמזומן לקיים תנאו עכ"ל וזהו טעמיה דב"י דפסק כאן כהרי"ף והרמב"ם (ובשם רש"י) [ובסי' ש"י] פסק כתשו' הרא"ש דאם לא היה רגיל הנהר להתגדל הוי פסידא דבעל בהמה וק"ל: דמצי אידך למימר כו' כ"כ ג"כ הרא"ש בשמעתין וק"ק מאי הפסד ממון יהיה לו הא צריך לשלם לו הכל או להחזיר שכירותו כולו כשיקיים הא' מהן תנאו ואי ר"ל הפסד הוצאה שיהיה לזה בקניית הספינה או לזה בקניית יין תינח לבעל היין יהיה הפסד שאף שיחזיר לו שכירותו מ"מ מה יעשה זה ביינו כשלא יהיה לו ספינה להוליך למקום חפצו אבל בעל הספינה כשיקבל שכירותו מאי הפסד יהיה לו הא אומנותו בכך וא"ל דמיירי כשאינו ניחא ליה לקנות עבור זה ספינה מחדש א"כ במאי בא להוציא מיד בעל היין השכירות ולומר הרי אני מוכן לקיים התנאי הא אינו ניחא ליה בזה ולספיקא דריב"ם הנ"ל שכ' אם יביא בעל הספינה ספינתו לא יצטרך בעל היין ליתן לו אלא חצי השכירות הוה א"ש דא"ל אני אביא ספינתי ואין אתה מביא יינך ולא תתן לי אלא חצי השכירות ויהיה לי הפסד בהוצאת קניית הספינה ואם בעל הספינה מוחזק יהיה הפסד לבעל היין אף אם יחזיר לו שכרו דאין לו במה להוליך יינו וכנ"ל. ומיהו הרא"ש דכללינהו תרווייהו יחד וכתב ז"ל ואין המוחזק יכול לומר כו' וכמש"ר משמע דתרווייהו מחד טעמא נינהו ולפי מ"ש לא יהיה חד טעמא לשניהן אלא בכל חד הפסד ממון מה שאינו בחבירו וי"ל דה"ק התובע להמוחזק תן לי שכירותי כי הנני מוכן לקיים התנאי ומה שאתה אומר שאקיים התנאי תחלה אין זה אלא דחייה ממך שאין דעתך לפרוע לי וגם לאחר שאטרח ואוציא מעות לא תפרעני ואצטרך לירד לדין עמך לכן ארד עמך לדין או לפשרה עתה קודם שאוציא מעות וק"ל ומיהו גם לפ"ז ל' ואפסיד מעותי בחנם אינו מיושב כ"כ: 

== ה ==

לסבול דעת איש אחר כו' ואיתא שם עוד תערומת דאשלא יתירא ופי' הרא"ש שמא ירצה זה הקונה להרחיק יותר ומנהג הספנים שצריכין לילך עם בעלי הסחורה עד שימכרו סחורתן וצריך לקנות חבלים ביוקר עכ"ל ורבי' לא כתבו משום דרבינו שינה מל' הברייתא במ"ש תחלה ששוכר הספינה להוליך לו סחורה למקום פ' ומשמע דוקא לאותו מקום ואף אם לא ימכור הסחורה לא יוליכנה משם והלאה (וא"כ לא איירי רבינו במנהג סוחרי ספינות שמשכירי' סתם שיוליכנו עד מקום שימכרו הסחורה) וממילא גם האחר הנכנס במקומו לא ילך עמו כי אם עד אותו מקום ולית ביה משום אשלא יתירא אבל בברייתא קתני שם השוכר את הספינה סתם דמשמע ששכרה שילך בה כל שיצטרך להם אלא שמסתמא לא ירחק כ"כ עוד מביתו כמו זה השניהבא עכשיו לירד להספינה ומש"ה יש בידו חבלי' לכדי צורך הראשון ולא כדי צורך השני וק"ל:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
[[קטגוריה:דרישה: חושן משפט]]