עריכת הדף "דרישה/חושן משפט/לה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

ובכל אלו שמעיד בהן גדול כו' אם היה עכו"ם כו' אינו נאמן ל' מור"ש ז"ל הוא מל' הרמב"ם פי"ג דעדות ופי' כל מה שנאמן דוקא הגדול כו' ולא בענין אחר כלל בכה"ג אין הגר והמשוחרר נאמן להעיד מה שראו בגיותם לאפוקי תחומין דאפי' שפחה ועבד גופן נאמנים להעיד כ"ש כה"ג עכ"ל ור"ל דתיבת הגדול פירוש איש כשר בלי שום פסול וכאילו אמר בכל אלו שבעינן שיעיד דוקא גדול ואיש הראוי להעיד אין הגר והמשוחרר נאמן כו' ופירושו דחוק ויותר נ"ל כמ"ש בפרישה: 

== יב ==

ולכאורה נראה כולי כ' הב"י לא הזכיר רבינו שומע ואינו מדבר לפי שזהו דין מי שנשתתק כמו שיתבאר בסמוך עכ"ל. ודבריו תמוהין שזה דשומע ואינו מדבר היינו מתחילת ברייתו ונשתתק היינו לאחר כן כמ"ש הב"י בעצמו ודוחק לומר דס"ל דכ"ש הוא דהרי הרמב"ם הוצרך לכתוב תרווייהו וגם אם פשוט היה לו לרבינו [מכח] דין נשתתק ומכח דין הגמרא דפסול א"כ למה כתבו אחר זה בסיום דברי הרמב"ם לכן נ"ל יותר כמ"ש בפרישה ע"ש ודוק: צריך שיעיד בב"ד בפיו או שיהיה ראוי להעיד בפיו כן הוא במ"ס ובדפוס ב"י אינו אבל בנוסחאות הרמב"ם פ"ט דה"ע אינו ולעיל סי' כ"ח סט"ו אהא דכ"ר שם ז"ל כתב רש"י שאין העדים יכולין להעיד עדותן בכתב כו' עד וכן יראה מדברי הרמב"ם ז"ל כתב ב"י ז"ל דברי הרמב"ם הם בפ"ג מה"ע ודע דבפ"ט מה"ע כתב בנוסחאות החרש כשוטה כו' צריך להעיד בב"ד בפיו או שיהיה ראוי להעיד בפיו ע"כ וא"כ ס"ל דשולחין עדותן לב"ד אבל רבינו בסי' ל"ה כתב ל' הרמב"ם ולא כתב אלא צריך להעיד בב"ד בפיו וא"כ הרי מפורש דס"ל דאין שולחין עדותן לב"ד והיא הגירסא הנכונה שהיא מסכמת עם מ"ש בפ"ג עכ"ל וכ"כ שם כ"מ בפ"ט וסיים שם ז"ל וכן נראה מתשובת רב שרירא שכתב הטור בסי' ס"ט עכ"ל וכן בר"מ החליט הגירסא דדפוס ב"י לאמת ע"ש:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
[[קטגוריה:דרישה: חושן משפט]]