עריכת הדף "דרישה/אורח חיים/רפח"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

עד ו' שעות ז"ל המרדכי ריש פ"ק דשבת פי' בירושלמי אסור להתענות עד ו' שעות וכתב אבי העזרי אבל בתפלה ובתלמוד תורה שרי לעסוק ולהתענות דקי"ל כר"א דאמר או כולו לכם או כולו לה' ותו מר בריה דרבינא הוה יתיב כולא שתא בתעניתא בר מן עצרתא כו' ושוב ראיתי בפ"ב דביצה דס"ל כר"י וכן פסק ראבי"ה עכ"ל והנה יש לתמוה שדברי המרדכי בשם ראבי"ה סותרין זה את זה דמתחילה כתב דמותר לעסוק בד"ת ולהתענות דקי"ל כר"א ואח"כ כתב בשמו כר' יהושע ודוחק לומר דמ"ש דקי"ל כר"א הוא דברי המרדכי עצמו ולא כתב כן בשם ראבי"ה דראבי"ה לא כתב אלא דמותר לעסוק בתפלה ובד"ת ור"ל עד אחר ו' שעות ומ"ש נמי ולהתענות נמי ר"ל עד אחר ו' שעות אבל לא כולא יומא אלא שהמרדכי עלתה על דעתו תחילה דראבי"ה ס"ל דה"ה כולא יומא מותר ושוב מצא דראבי"ה פסק כר"י וממילא צ"ל דראבי"ה דייק עד אחר ו' שעות ולא כולא יומא ומר בריה דרבינא דהתענה כולא שתא צ"ל דראבי"ה דפסק כר' יהושע ס"ל דמיירי בתענית חלום או כשהיה לו האכילה צער והמרדכי דמייתי מיניה ראיה עלתה על דעתו דכפשוטה קאמר ומשום דקי"ל כר"א וסבר דמר בריה דרבינא עסיק כולא יומא בתפלה ובתורה שוב ראיתי במרדכי ישן של קלף שלא כתב בו וכ"פ ראבי"ה בתראי וכתב שם בהדיא דסבירא לן ולא דס"ל כי ודאי ראבי"ה מתיר בת"ת אלא שהמרדכי כתב דס"ל כר"י וק"ל: 

== ב ==

גרסינן בירושלמי ר' חגי אמר לא נתנו שבתות כו' וכמ"ש בפרישה וב"י כתב עליו ז"ל והא דאמר רבא הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם י"ל התם לר"א ור' יהושע קאמר פי' לדבריו דק"ל דלכאורה דכ"ע מודים דבעינן לכם וא"כ איך אמר ר' ברכיה דלא נתנו אלא לד"ת ואף שהתנחומא מפרש דמיירי בפועלים מ"מ מדברי רבא דקאי גם על דבריו משמע דאפי' פועלים בעינן נמי לכם ע"ז כתב הב"י דז"א דרבא קאי אפלוגתא דר"א ור"י והם לא איירי בפועלים ויכול להיות שגם הם מודים דפועלים צריכין לעסוק כל היום בתורה והם איירי בשאר בני אדם שלומדים ג"כ בימי השבוע וקובעים עתים לתורה ולנושא ונותן שבהו פליגי ר"א ס"ל בהו או כולו לכם כו' ור"י ס"ל בהם חלקהו כו' וק"ל:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
[[קטגוריה:דרישה: אורח חיים]]