עריכת הדף "דרישה/אורח חיים/רעה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

ולא קורין לאור הנר שמה יטה כו' כתב מ"ו וראיתי לחכם אחד שהתיר לנער בנרות של חלב כמו בשלנו ודימה אותו לנר שאין בו שמן אבל נ"ל טוב להזהר ולעשות ע"י עכו"ם א"ל בהפסד מרובה מ"מ תמה אני על המתירין אפי' בנר של שעוה אי סומכים על תלמוד שלנו שמתיר ס"ס איך יכול לנער הטבלא או מטפחת הלא נעשית בסיס לדבר אסור ולא שרי אלא בשכח כו' ומסיק דאינו מותר אלא לדעת מי שמפרש הניח היינו שדעתו להניחו שם כל השבת. ולעד"נ דשרי לד"ה שהרי טילטול מן הצד לכ"ע שרי אפי' במניח וכמ"ש לעיל סי' רנ"ט וה"נ מנער את הטבלא דטלטול מן הצד הוא וק"ל. כתב רמ"א בש"ע דיש לכסות הקטנים שלא יהיו עומדין ערומין לפני נרות של שבת משום ביזוי מצוה יש להקשות דהא בלא"ה נמי אסור מפני סכנה דאתי לידי נכפה כדאיתא בגמרא: 

== ב ==

כתב בעל התרומות אבל מי שאינו יודע כלום כו' כתב ב"י בסוף דבריו ולקמן בסמוך אכתוב ששבולי הלקט מתיר בכל זה וכדבריו דעתי נוטה דדברים של טעם הם כו' צ"ע הלא רבינו ג"כ מתיר בהדיא. בכל זה וא"כ למה תולה זה בשבולי הלקט: 

== ג ==

שבקל יכול להטות קודם שירגיש בו חבירו אע"ג דרש"י פי' עוד טעם אחר דהואיל ויושבים רחוק זה מזה אפשר דרבינו נקט טעם זה לאשמועינן רבותא אע"פ שאינם יושבים רחוקים זה מזה אפ"ה אסור: 

== ד ==

שאימת רבן עליהן ולא יטו ז"ל המשנה באמת אמרו החזן רואה מהיכן התינוקות קורין אבל הוא לא יקרא ומפרש בגמרא מאי רואה מסדר ראשי פרשיותיו ופריך וכולה פרשה לא מיתיבי רשב"ג אומר התינוקות של בית רבן היו מסדרן פרשיותם וקורין לאור הנר אבע"א ראשי הפרשיות ואבע"א שאני תינוקות הואיל ואימת רבן עליהן לא אתי לאטויי ומשמע דהני תרי תירוצי קושטא נינהו לענין דינא לפיכך פסקום הפוסקים ז"ל ורבינו כתב כאן כתירוצא בתרא ולקמן בסמוך כתירוצא קמא עכ"ל ב"י. יש להקשות דאיך אפשר לומר דהני תרי תירוצי קושטא נינהו דהא תירוץ שני סותר הראשון דלתירוץ ראשון אין התינוקות מותרים לקרות רק ראשי פרשיות בלבד ולתירוץ השני מותרין לקרות כל הפרשה. ולכל התירוצים אינו מותר להרב לקרות רק ראשי הפרשיות. ואיך כתב ב"י שרבינו כתב לקמן בסמוך כתירוצא קמא. לכן נ"ל לפרש דכוונת ב"י הוא דמה שתירץ בגמרא אבע"א ראשי פרשיות ר"ל לא שמותר לקרות ולסדר כל הפרשה ממש אלא אינו מותר לו רק לקרות ראש כל פסוק ופסוק שבכל פרשה ואבע"א שאני תינוקות כו' כלומר ומש"ה מותר להם לקרות ולסדר כל הפרשה ממש. ומיהו גם לתירוץ קמא נלמד דמותר להרב לקרות כל הפרשה אך שאינו רשאי לקרות כל הפרשה ממש אבל מ"מ מותר לו לקרות ראשי הפסוקים שבכל הפרשה. ולפ"ז נתיישב שפיר הא דתירץ דהא דתניא בברייתא היו מסדרין הפרשיות דר"ל ראשי הפרשיות דק' מאי מתרץ לו התרצן הלא הקשה המקשן שפיר דלשון הברייתא משמע דכל הפרשה מותר ולפי מ"ש נימא דבאמת מותר לו לסדר כל הפרשה דהיינו ראש כל פסוק ופסוק שבכל הפרשה ודו"ק. והשתא א"ש מ"ש ב"י דתרי התירוצים אמת דיש נ"מ בשינויא קמא דהרב מותר בראש כל פסוק ופסוק של הפרשה וק"ל. ואין להקשות מ"מ הא שינויא בתרא סותר שינויא קמא בהא דלשינויא דמתרץ מ"ש רשב"ג התינוקות של בית רבן היו מסדרין כו' דר"ל ראשי פרשיות דוקא דמשמע אפילו תינוקות אסור אם לא ראשי פרשיות ובשינויא בתרא מתיר לתינוקות לקרות כל הפרשה די"ל דבשינויא קמא איירי בתינוקות שאין רבן עמהן ובשינוייא בתרא מיירי ברבן עמהן וכדמסיק ב"י בשם הרמב"ם. וכתב מיד אחר זה ז"ל והמ"מ בשם רשב"א כתב דאפי' שאין רבן עמהן ואין נראה כן דברי רבינו. עכ"ל. ורב דנקט בסמוך ל"ד אלא ה"ה תינוקות וכשאין רבן עמהן:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
[[קטגוריה:דרישה: אורח חיים]]