עריכת הדף "דרישה/אורח חיים/לג"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

נתקלקלו ג' בתים בכל ענין פסולים כו'. כבר כתבתי בפרישה דר"ל אפילו ישינות פסולים וכן מבואר בדברי הרא"ש לפי גרסתו בגמ' דז"ל הגמרא דל"ה בפ' ?הקומץ אמר רב הונא תפילין כל זמן שפני טבלן קיימות כשירות רב חסדא אמר נפסקו ב' כשירות ג' פסולות אמר רבא הא דאמרת ב' כשירות לא אמרן אלא זה שלא כנגד זה אבל זה כנגד זה פסולות. וזה כנגד זה נמי לא אמרן אלא בחדתי אבל בעתיקתא לית לן בה ע"כ גי' רש"י והרא"ש. ופירש"י בזה כנגד זה ושלא כנגד זה ב' פירושים והסכים הרא"ש עם פי' הראשון דהיינו שתים ב' דפנות בב' בתים זה שלא כנגד זה כגון שנפסק בית ראשון ובית שלישי ואחד שלם ביניהם. זה כנגד זה ב' בתים הסמוכים וכן פי' נמ"י וזהו שיטת רבינו ומתוך גירסא זו משמע דנפסקו שלשה בכל ענין פסול אפילו ישינות דהרי כל הני לא אמרן שהזכירו שם בגמרא אנתקלקלו שנים קאי. אבל שלש קאמר רב חסדא פסולות. משמע בכל ענין ואע"ג דרבינו כתב דקלקול בתים ופסוקות התפירות שוים שהרי כתב ובכה"ג כתב הרמב"ם כו' ומלשון הרמב"ם שהביא רבינו משמע דבתפירות אפילו נפסקו ג' כשירות בישנות לא משום דיש חילוק בין נפסקו התפירות לנתקלקלו הבתים אלא שזה החילוק יוצא מתוך חלופי גרסאות שיש בין הרמב"ם ורבינו ובלא"ה יש חילוק ביניהם לענין ישינות וחדשות כי זה לשון הגמרא לפי גירסת הרי"ף והרמב"ם [דשוין בגירסא אלא שהרמב"ם פי' מימרא בפסיקת התפירות והרי"ף פי' בקלקול הבתים] אמר רב הונא תפילין כל זמן שפני טבלן קיימות כשירות רב חסדא אמר נפסקו שתים כשירות ג' פסולות אמר רבא הא דאמרת ב' כשירות לא אמרן אלא זה שלא כנגד זה אבל זה כנגד זה פסולות. וזה כנגד זה ושלש פסולות נמי לא אמרן אלא בעתיקתא אבל בחדתא לית לן בה ע"כ גירסתן וכן הוא בהדיא בה"ק. ופי' נמ"י בעתיקתא יש לחוש שיקרעו במהרה מרוב יושנן. בחדתא אם היה העור שהבתים מכוסים בהם חדש אע"פ שנקרעו זה כנגד זה כשירים שהעור הוא חזק ולא יקרע יותר עכ"ל. ולפי גירסא זו מבואר נמי בהדיא דאפילו בשלש אינו פוסל אלא ישינות אבל בחדתא לא. וממילא לרבינו דס"ל דישינים עדיפי כי ישינות בכל ענין כשר לדעת הרמב"ם אפילו נפסקו שלש תפירות וה"ה נתקלקלו ג' בתים דכשר בישינות. ומ"ש רבינו ושלש בכל ענין פסול כתב לדעתו ולגירסתו. א"נ אפשר לומר דלכ"ע כתב רבינו כן דבשלש בתים בנל ענין פסול ובכל ענין לאו אחדשות וישנות קאי אלא אחדשות לחוד ואנתקלקלו זה שלא כנגד זה או זה כנגד זה. ורבינו לא חש לפרש הדבר באריכות. אלא העתיק מימרא דרב חסדא דאמר שנים כשירות ושלשה פסולות בכל ענין ואע"פ דרב חסדא לא חילק בשנים בין נתקלקלו זה כנגד זה או זה שלא כנגד זה מ"מ ע"כ צריכי לומר כיון דמלשון הגמרא לא משמע דפליג רבא ארב חסדא. ואם כן למה קאמר רב חסדא ב' כשירות ושלש פסולות כיון דגם בשנים בגוונא דשלשה כגון זה בצד זה נמי פסול אלא ע"כ רב חסדא ה"ק בב' מצינו צד היתר כגון בזה שלא כנגד זה. משא"כ בג' דלא מצינו צד היתר וא"כ ע"כ רב חסדא מיירי בחדשות דוקא ולא בישינות דאל"כ הדרא קושיא לדוכתיה למה סתם דבג' לא מצינו צד היתר הא בישינות כשירות אלא רב חסדא מיירי דוקא בחדשות וקאמר דבב' מצינו צד היתר משא"כ בג' דבכל ענין פסול בין זה כנגד זה ובין זה בלא כנגד זה. ובישינות לא אמר רב חסדא. ורבא מפרש אח"כ למלתיה דרב חסדא. א"כ שפיר כתב רבינו דבג' בכל ענין פסול ר"ל בין זה שלא כנגד זה בין זה כנגד זה והכל בחדשות ובישנות לא קמיירי. ואח"כ כתב דברי הרמב"ם דבישינות כשירות אפילו בכה"ג דהיינו אפי' זה כנגד זה ודו"ק:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
[[קטגוריה:דרישה: אורח חיים]]