עריכת הדף "
דברי שאול - עדות ביוסף/עדות/יז
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}} == א == '''או הודה לו הלוה מפיו ואומר לו הוי עלי עד שפלוני לוה מפלוני מנה.''' מלשון זה משמע דס"ל דהודאה בפני עד אחד מהני כשיטת הרמב"ן וכ"כ בפ"ז מטוען ה"א והנה ברש"י דף ל"ז ע"ב נראה שהיה גורס במשנה הוא אמר לנו איש פלוני אמר לנו והרז"ה והרמב"ן לא היו גורסין כן ועיין ש"ך סי' פ"א ס"ק ב' ולא הרגיש בדברי רש"י אלו: ''' אין לך עדות שמתקיימת בראיה או בידיעה אלא בעדות ממון.''' זה רבות בשנים שכתבתי תשובה על דברי המהרי"ק שורש קכ"ט שדעתו דלא מועיל אומדנא אף בדיני ממונות ואני השגתי עליו שנעלם ממנו דברי הרמב"ם פרק כ"ד מסנהדרין וכעת אני רואה שגם כאן נעלם ממנו דברי רבינו שגם כאן נראה דבד"מ מועיל ידיעה בלא ראיה. והנה אז ראיתי דרך מקרה שו"ת גאוני בתראי סי' נ"ד שזקני הב"ח השיג על המהרי"ק וקראתי על עצמי דין רפיש מדבית אבא וכעת זכיתי לקנות ספר שו"ת גאוני בתראי ואבאר בקצרה מה שראיתי בדבריו והנה מה שהביא מעובדא דר' בנאה בב"ב דף נ"ח דפסק ע"פ אומדנא אף דלא היה המעשה מבורר הנה אף שבשו"ת הרא"ש כלל ס"ח סי' י"ט והוא בטור חו"מ סי' ס"ה הביא ג"כ ראיה זו באמת לפענ"ד אין ראיה דשם לא הוי להוציא שהרי היורשים היה ספק אם הם בניו א"כ בכה"ג ודאי דאזלינן בתר אומדנא וכן בהאי גנבא דבטיש ג"כ אין סתירה להמהרי"ק כמ"ש הוא בעצמו. אמנם היה לו להביא דברי הרמב"ם שהבאתי דשם מבואר להדיא דבאומדנא גדולה אזלינן בד"מ בתר אומדנא ועיין שו"ת הרא"ש כלל ע"ח סי' ג' שהאריך ג"כ דאזלינן בתר אומדנא ועיין שו"ת תשב"ץ ח"א סי' פ' ועיין בש"ך חו"מ סי' צ' ס"ק י"ד. ומ"ש הב"ח לחלק דבדבר דלא שכיח לא אזלינן בתר אומדנא ולכך פליגי חכמים על רבי אחא בגמל האוחר בין הגמלים משום דהריגה היא תכונה רעה ולא שכיח, במחילת כבוד תורתו הרמה לא ידעתי כיון דעכ"פ הריגה היתה מה נפק"מ אי זה הרג או זה וגם הא שם הוא מועד ליגח ואפ"ה לא תלינן ביה ואדרבא ר"א מיירי בגמל האוחר בין הגמלים דלא נתכווין להריגה כלל וגם הרא"ש מיירי שם לענין נפילה דלא שכיח ואפ"ה אזיל בתר אומדנא ויותר היו לנו למתלי בפריעה ולא נפיל כלל או שנפל מחמת דלא חש ליה גם מה שחילק הב"ח במקום דשכיחי רואים לא אזלינן בתר אומדנא לא ידעתי הא בעובדא דשמעון בן שטח בודאי לא שכיח שיהרוג במקום רואים ואפ"ה לא רצו חז"ל ליזיל בתר אומדנא. וגם גוף הסברא לא ידעתי דאף דאמרו בב"מ דף פ"ג במקום שיש רואים לא מפטר משבועה היינו היכא דיכול להביא עדים לא פטרה התורה בשבועה דשבועה אינה בירור גמור לכך הצריכה התורה להביא עדים אבל כאן אם לא ניזיל בתר אומדנא ג"כ לא יהיה לנו עדים על זה א"כ מהיכי תיתי שלא ניזיל בתר אומדנא וז"ב ועל כן לפענ"ד העיקר דאזלינן בתר אומדנא בד"מ והנה כבר כתבתי כמה פעמים בשם הרדב"ז ח"א סי' ר"ד דאפילו למאן דלא אזיל בתר אומדנא בממון ה"מ להוציא אבל לאוקמי ממונא אזלינן עיין בכנה"ג סי' ט"ו שמאריך בתשובה לענין אומדנא והביא ממקום שבעלי תשובה עומדין ומפלפלין בזה. ''' ובזה ''' נראה לפענ"ד דלכך בדיני נפשות לא אזלינן בתר אומדנא דד"נ הם תמיד להוציא נפשות מחזקתן וכתיב והצילו העדה לכך אין מהראוי לחייב באומדנא אבל בדיני ממונות אזלינן בתר אומדנא דמוכח כיון דממון לא חשיב מוחזק כל כך דאף דאיכא חזקת ממון מ"מ הרי חזקה דאתיא מכח סברא עדיפא מחזקת ממון כההיא חזקה דאין אדם פורע תוך זמנו ואומדנא הוי כחזקה דאתיא מכח סברא. ובזה מיושב מה שהקשה שאר בשרי תלמידי מוה' אברהם נ"י בהא דאמרו בשבועות דף ל"ד דאי אית לדרב אחא בד"נ נמי משכחת לה כר' שמעון בן שטח ועל זה הקשה דהא הרשב"א בשטמ"ק בב"ב דף צ"ג בהא דאמרו סברוה דרובא וחזקה כהדדי נינהו הקשה דמה בכך דחזקה כרובא מ"מ איך מוציאין מבעל השור וגמל הא אית ליה חזקה דממונא וגם רב אחא גופא למה מחייב את בעל הגמל להוציא ממנו ותירץ משום דאיכא חזקה וקורבא עיי"ש וא"כ כיון דר"א לית ליה להוציא רק בחזקה וקורבא א"כ בד"נ ודאי לא מוציאין אותו מחזקת שאינו חייב מיתה ע"י אומדנא לחוד וא"כ מה ראיה מייתי מר' שמעון בן שטח. ולפי מ"ש אתי שפיר דדוקא לפי המסקנא דבד"נ לא אזלינן בתר אומדנא רק בד"מ שפיר צריך הרשב"א לומר דמשום חזקה וקורבא דבלא"ה לא היה אומדנא גדולה כל כך ולא היינו יכולין להוציא ממון אבל לפי הסלקא דעתך בשבועות שם דאף בד"נ אזלינן בתר אומדנא ועיין בתוס' שם וא"כ אין חילוק בין להוציא או להחזיק אף בד"נ אזלינן בתר אומדנא. מיהו בלא"ה לא קשה דעובדא דר"ש בן שטח בודאי קורבא דמוכח הוי שהרי סייף בידו ודם מטפטף והרוג מפרפר. ובגוף קושית הרשב"א לפענ"ד לא קשה לפי מ"ש בשטמ"ק בב"ק דף ב' דבספק נזיקין אזלינן לחומרא א"כ לק"מ דשם הוי ספק נזיקין. איברא דלפ"ז יקשה בהך דמדמה בב"ב דף צ"ג דרב כר"א והא שאני ספק נזיקין דשם הוי חזקת ממון אבל כבר ביארתי בתשובה דספק נזיקין לא שייך בכה"ג דהספק הוא אם הזיק כלל. שוב מצאתי במהר"ם אלשיך בתשובתו ג"כ לענין אומדנא שחולק על המהרי"ק ונהניתי אבל אין הזמן מסכים לברר דבריו: == ג == '''המטמין עדים לחבירו וכו'.''' נסתפק שאר בשרי תלמידי מוהר"א נ"י אי בהודה לפני עדים שייך נמצא אחד מהם קרוב או פסול שהרי צריך לייחד עדים ואף אם הטמין עדים לא מהני ובכה"ג הוי כמייחד עדים דאמרינן דלכשרים נתכוין ועי' בקצות החושן סי' ל"ו לענין עידי קידושין ובאבני מילואים סי' מ"ב עכ"ד. אבל זה אינו דהרי אם אמר נאמנים עלי ג' רועי בקר נאמנים ועי' בסי' כ"ב וא"כ לא הוי כמייחד עדים כשרים ושאני קידושין דלא מועיל מה שמאמין לפסולים משא"כ בזה: == ו == '''אמר לו בוא ועמוד וכו'.''' הנה הכ"מ והלח"מ והמל"מ לא הערו מקור הלכה זו והלכה ה' והוא ש"ס מפורש בשבועות דף ל"א. שוב ראיתי שהבעל מגדול עוז רמזה אמנם לכאורה היה מקום לומר דאם נימא דאזלינן בתר אומדנא אף להוציא וכמ"ש רבינו בפרק ד' מסנהדרין שאפי' על האשה ועבד הנאמנים אצלו סמך עליהם ודן א"כ מכל שכן כאן שהתלמיד יודע ברבו שאינו משקר וגם הוא אינו מעיד כלל רק שע"י כן יפחד הבעל דין ויודה בעצמו א"כ לכאורה לא שייך בזה מדבר שקר תרחק וצ"ע בזה ולפי מ"ש הסמ"ע בסי' כ"ח דשמא ע"י פחד זה יתפשר עם הנתבע שלא כדין שלא היה חייב לו עיי"ש בס"ק י"א אתי שפיר דאולי התלמיד אינו בר הכי שיוכל לעמוד על דעת הרב שלא ישקר וגם א"כ כל אחד יעשה כן דכל אחד יוכל לומר אני יודע ומכיר שזה אינו משקר ויתבע שלא כדין על כן עשו הרחקה: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:סרגל רמבם
(
עריכה
)
תבנית:סרגל רמבם/פנים
(
עריכה
)
תבנית:סרגל רמבם/פנים/חידושי רבנו חיים הלוי
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:על התורה רמבם
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:שיתופתא רמבם
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע רמבם
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף