עריכת הדף "גבורת ארי/יומא/מ/ב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''דף מ' ע"ב'''}}

הא לאו הכי מהדרינן ליה והא אמרת הגרלה מעכבא אלא ודאי הגרלה לא מעכבא קשה לי נהי דהגרלה לא מעכבא הני מילי בלא הגריל כלל אלא שקריאת שם עליהן נמי קבען בזה איזה לה' ואיזה לעזאזל אבל לומר דגורל לאו כלום הוא ואין קבען ואפי' אי נפל הגורל על זה לה' ועל חבירו לעזאזל הא ודאי אי אפשר דהא רחמנא תלה בהדיא את קביעתן בגורל אלמא גורל קבען ונהי דא"ל דקריאת שם נמי קבען היינו בלא הגריל כלל אבל בהגריל כבר הא ודאי נקבעו ומעתה אינו רשאי לשנותן מ"ד אחייבי קינין דאמר לקמן דקביעתן תליא בא' מתרתי או בלקוחה או בעשייה ואפילו הכי פשיטא שאם קרא שם בשעת לקיחה אי אפשר לשנותן בשעת עשייה ואם שינה פסול והיינו תערובת חטאת ועולה מחיים וקן סתומה ומפורשה שנתערבו דכולה מס' קינין דימותו ותנן התם חטאת שנתערבה בעולה ועולה שנתערבה בחטאת אפילו א' ברבוא ימותו כולם אלמא כיון שנתפרשו בשעת לקיחה קבעה ואי אפשר לשנותן עוד בשעת עשיה ואם שינה פסול והכי אמרינן בכולה גמרא הא דתלי רחמנא קביעתן בשעת לקיחה ובשעת עשיה היינו דווקא בדלא קבען בשעת לקיחה יכול לקובען בשעת עשיה אבל בדקבע כבר בשעת לקיחה הוי קביעות ואם שינה פסול ואע"ג דהתם לקיחה ועשיה כהדדי הן והרשות בידו לקבוע לכתחילה באיזה שירצה כ"ש הכא דקביעת הגורל עדיף מקריאת שם ואפי' למ"ד הגרלה לא מעכב היינו בדיעבד אבל לכתחילה ודאי הגרלה בעי דפשיטא דהגרלה לחוד קובעה ואי אפשר לשנות על ידי קריאת שם ואם שינה פסול והאיך אפשר דמהדרינן ליה והא ליכא למימר דהגורל לחוד אינו קובע אלא אם כן קריאת שם עמו וא' לה' חטאת לת"ק ולר"י צריך לומר על כל פנים לה' לחוד כדתנן במתניתין אבל אי לא אמר הגורל לחוד אינו כלום ואינו קובע והשתא הכי פריך אי אמרת בשלמא הגרלה לא מעכב ובקריאת שם לחוד סגי בדיעבד איכא למימר בעלה הגורל בשמאל דמהדרינן ליה והיינו דאינו אומר לה' חטאת אלא שותק ויהא נקבע של ימין לה' בשעת עשיה כמו בחייבי קינין דאם לא קרא שם בשעת לקיחה עשיה קובעתן אבל אי אמרת דהגרלה מעכבת וקריאת שם בלא הגרלה לאו כלום הוא נהי דהגרלה לחוד לא סגי עד שיאמר נמי עמו לה' חטאת ולא נקבע עדיין על ידי זה שעלה בשמאל אפילו הכי ה"מ ליה ובמאי יהיה נקבעין דהא בקביעות דשעת עשיה לאו כלום היא ולמאי דפי' הא דפריך היכא מפיק ליה לאו למימרא דכיון דנקבע כבר על ידי הגרלה אי אפשר תו לאהדורי דהא ליתא דודאי לא נקבע עדיין כיון דלא אמר לה' חטאת אלא הכי קאמר היכי מפיק ליה ובמה יהא נקבע וכי תימא יחזור ויגריל מחדש עוד הפעם אם כן אין לדבר סוף שמא יחזור ויעלה הגורל של ה' בשמאל ועוד שהדבר תלוי במעשים טובים של הכהן והדור כדאמר לעיל ר"פ דבימי שמעון הצדיק היה הגורל עולה לעולם בימין מכאן ואילך פעם בשמאל ופעם בימין ומ' שנה קודם חורבן הבית לעולם עלה בשמאל ואם כן אפי' יחזור ויגריל יעלה בשמאל כיון שאין הדבר בא על ידי מקרה אלא הכל לפי רוב המעשה וכיון שעלה בשמאל בפעם א' ש"מ שאין מעשה הכהן והדור מהוגנים כל כך הא ודאי אם יגריל ויחזור ויגריל כל היום יעלה נמי בשמאל ומה בצע בהגרלתו עוד וי"ל דהכי פירושו אי הגרלה מעכבא היכי מהדרינן ליה דאי אמרת בשלמא דאינו מעכב והשעירים נקבעין על ידי קריאת שם דשעת לקיחה או עשיה איכא למימר דבשעת לקיחה היה הכהן קורא שם על תנאי שאם יעלה הגורל של ה' בימין יהיו נקבעין על ידי הגורל ואם יעלה בשמאל אני קורא שם עכשיו בשעת לקיחה שהשעיר שבימין בשעת הגרלה יהיה לשם למפרע מעכשיו שהוא שעת לקיחה וכיון דלבסוף בשעת הגרלה עלה של שם בשמאל קדיש למפרע של ימין לשל שם וכיון דקדים על ידי תנאי זה קריאת שם דשעת לקיחה לשל ימין לשל שם תו לא חל החילוף של שעת הגרלה דהא קריאת שם דשעת לקיחה דקדים חייל ואי אפשר להגרלה המאוחרת לשנותן בחילוף וכי תימא אם כן הגרלה זו למה לי כיון דבקריאת שם דעל ידי לקיחה תליא י"ל דמ"מ נפקא מינה אם יעלה הגורל בימין יהי' הקביעות על ידי הגרלה לחוד ונמצא אתה מקיים מצות הגרלה דכתב רחמנא אבל אם היה קריאת שם בשעת לקיחה לגמרי בלי תנאי נמצא אתה עוקר ומבטל מצות הגרלה כל עיקר לעולם אבל אי אמרת דהגרלה מעכבא וקריאת שם לא מהני כלל אפי' בשעת לקיחה ואי אפשר לקרא שם על תנאי זה דאמרן היכי מהדרינן ליה ולמאי דפי' דאי הגרלה לא מעכב [הי'] קריאת שם על תנאי בשעת לקיחה שאם יעלה גורל של שם בשמאל יהיה של ימין נקבע למפרע לשם משעת לקיחה והא תנאי כזה על כרחך מטעם ברירה אתינן עלה דהוברר הדבר למפרע דאשל ימין חל קריאת שם של שם משעת לקיחה אבל למ"ד אין ברירה תנאי כזה לא מהני ומיהו שמעינן ליה לר' עקיבא בשלהי מס' מעילה {{ממ|דף כ"א}} גבי א' פרוטה בכיס זה הקדש דסבירא ליה יש ברירה לפי' התוס' שם מ"מ אי אפשר לומר כן דאין הגורל קובע לחוד אלא אם כן איכא קריאת שם דלה' חטאת עמו דאם כן הא דתניא ועשהו חטאת הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת שיכול מה במקום שלא קידש הגורל קידש השם מקום שקידש הגורל אינו דין שיקדש השם תלמוד לומר ועשהו חטאת והשתא למה לי קרא שלא תלמוד מקל וחומר שקידש השם הואיל וקידש הגורל הא כל עצמו של גורל לא קידש אלא אם כן קרא שם דלה' חטאת עמו והאיך ס"ד לדון בק"ו קריאת שם בלא גורל מגורל שיש קריאת שם דלה' חטאת עמו בק"ו הא הכא תרתי והכא חדא אלא ודאי הא דקריאת שם דלה' חטאת אינו מעכב ואינו אלא מצוה מן המובחר בעלמא:

אלא לאו לעכב וש"מ הגרלה מעכב הנחה לא מעכב. וקשה אם כן מאי האי דקאמר אילו נאמר אשר עליו הוי אמינא יניחנו עליו פי' לעכב קאמר והוי אמינא דהנחה נמי מעכבת הא אדרבא אילו לא נאמר עלה הוה אמינא אפילו הגרלה אינה מעכבת דהא לא נפקא ליה דהגרלה מעכבא אלא השתא דכתב רחמנא אשר עלה אשר עלה תרי זימני כדאמרינן הא אי לא כתיב אשר עלה מנין לנו דהגרלה מעכבא ואפילו הגרלה לכתחילה מנין והא ליכא למימר דהכי קאמר דאילו נאמר אשר עליו לחוד תרי זימני ולא כתב אשר עלה אלא פעם אחת הוי אמינא דהנחה מעכב מדכתב רחמנא אשר עליו תרי זימני אבל הגרלה לא מעכבא דהיינו עליה לא מעכבא [ואפשר להנחה בלא הגרלה אם כן מאי קאמר] תלמוד לומר אשר עלה תרי זימני ללמד על עליה שהוא הגרלה שתעכב וממילא ש"מ כיון שעלה שוב אינו צריך ואין הנחה מעכבא [והיינו] דאי סלקא דעתך דהנחה מעכבא מדכתב רחמנא תרי זימני אשר עליו היינו הנחה תרי זימני עלה ללמד על הגרלה שתעכב ליכא למימר הא אי אפשר להנחה בלי הגרלה וכיון דהנחה מעכבא ממילא ש"מ להגרלה שתעכב אלא ודאי מדשנה הכתוב עלה תרי זימני ללמד על הגרלה שתעכב ש"מ האי דשנה בעליה לאו משום דעליה תעכב שנה אלא לשום דרשא הא ליתא דודאי הא אפשר להנחה בלא הגרלה שיניח במתכוון של שם על א' מן השעירים וכן של עזאזל על חבירו במתכוון בלי הגרלה [וזה הלא היה סברת התנא מעיקרא דאילו נאמר וכו' וכנ"ל] וי"ל דלמאי דפי' לעיל ניחא דאפילו לר' נחמיה דחוקה אדברים הנעשים בבגדי לבן בחוץ נמי קאי וממילא ש"מ דבין הגרלה בין הנחה מעכבין דחוקה עלייהו נמי קאי אע"ג דנעשים בחוץ כיון דמ"מ בבגדי לבן נעשים אלא מדגלי רחמנא אשר עלה תרי זימני למעוטי הנחה מעיכובא דחוקה אתי דלא קאי חוקה אהנחה והשתא הכי פירושו אילו נאמר אשר עליו הוי אמינא יניחנו עליו פי' דהנחה תעכב מחוקה ור' נחמיה היא דאמר חוקה אדברים שבחוץ נמי קאי והוא הדין דהוה אמינא דהגרלה נמי תעכב מחוקה אי כתב רחמנא עלה פעם אחת דהא ודאי ליכא למימר דקאמר אילו נאמר אשר עליו ולא נאמר עלה כלל אפילו פעם אחת דאם כן עיקר הגרלה אפילו לכתחילה מנין אלא ודאי הכי קאמר אילו נאמר אשר עליו ועלה פעם אחת אי נמי הכי קאמר אילו נאמר אשר עליו תרי זימני ועלה לא כתב רחמנא אלא פעם אחת הוי אמינא יניחנו עליו פי' לעכב בהנחה אבל בהגרלה אינו מעכב דלהכי שנה בהנחה למעוטי הגרלה מעיכובא דחוקה דלא קאי אהגרלה תלמוד לומר עלה פי' תרי זימני עלה דהשתא ש"מ דהגרלה מעכבא מחוקה אבל הנחה אינה מעכבא דאי סלקא דעתך הנחה נמי מעכבת תרי זימני עלה למה לי תיפוק ליה דמעכב מחוקה אלא ודאי להכי כתב רחמנא תרי זימני למעוטא הנחה מעיכובא דחוקה ותרי זימני עליו דכתב רחמנא לשום דרשא כתביה והא ליכא למימר איפכא דתרי זימני עליו דכתב רחמנא למעוטא הגרלה מעיכובא דחוקה אבל הנחה מעכבא ותרי זימנא עלה דכתב רחמנא לשום דרשא כתביה די"ל דסבירא ליה להגמ' כיון דאיכא למימר הכי דהגרלה מעכב ולא הנחה ואיכא למימר איפכא דהנחה מעכב ולא הגרלה יותר נראה ליה להגמ' לומר שהגרלה תעכב ולא הנחה ומ"מ למאי דפי' למאי דסלקא דעתך השתא ההיא ברייתא כר' נחמיה אתיא דאילו לר"י כיון דחוקה לא קאי לא להגרלה ולא להנחה דהא נעשין בחוץ אם כן אי אפשר לומר דמדכתב רחמנא תרי זימני דהגרלה תעכב ולא הנחה אלא ודאי כר' נחמיה אתיא {{ממ|ומהא דקאמר הכא דש"מ הגרלה מעכב ולא הנחה מוכח דאי אפשר לפרש כתי' התוס'}} ולמאי דפי' הא דנקט להאי קרא אילו נאמר את השעיר אשר עליו משום שהוא קרא קמא נקיט ומ"מ עיקר אקרא סמיך שנאמר בו אשר עלה ב' פעמים ועשהו חטאת הגורל עושהו חטאת כו' הקשו התו' נימא קל וחומר איפכא שיקדש הגורל בעלמא מק"ו דהכא אין השם מקדש ואפילו הכי מקדש הגורל בעלמא דמקדש השם אינו דין שיקדש הגורל ותי' דדרשינן נמי ועשהו חטאת לזה ולא לאחר. וקשה לי אם כן כיון דאיכא למדרש הכי שיקדש כאן השם מבעלמא ואיכא למימר איפכא שיקדש בעלמא הגורל מקל וחומר מהכא נימא כל חדא וחדא תיקום אדוכתיה כדכתיב כאן הגורל ולא השם וכדכתיב בעלמא השם ולא הגורל וכהאי גוונא אמרינן בפ"ב דזבחים {{ממ|דף י"ז}} גבי אונן דמיחל עבודה מיהו הא לא קשה מידי דכהאי גוונא מצינו בפ"ק דחולין דאיכא טובא דעביד ק"ו להאי גיסא וכן לאידך גיסא להיפך וחד מינייהו גבי פרה ועגלה {{ממ|דף כ"ג}} דתהא פרה כשירה בעריפה מק"ו מעגלה והכי נמי תהא עגלה כשירה בשחיטה מק"ו מפרה ופי' התו' דלא דמי להא דפ"ב דזבחים דהתם כל קל וחומר סותר את חבירו לגמרי שבתחילה א' ותותר אנינות אצל כהן הדיוט בקרבן צבור מקל וחומר דכהן גדול שהותר אנינות אפילו בקרבן יחיד ואחר כך עושה קל וחומר להיפוך לא תותר אנינות בכהן גדול בקרבן יחיד מקל וחומר וכן אחרינא התם משום הכי קאמר כיון דאיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי כל חד וחד תיקום אדוכתיה אבל הכא גבי פרה ועגלה שבא ליתן את האמור של זה בזה ולא הוי קל וחומר אלא כמו מה מצינו לא שייך לומר הכי דאי לא מיעוט הייתי לומד זה מזה במה מצינו ואי הוה עביד קל וחומר לא תותר פרה בשחיטה אז הוי כההיא דזבחים והכי נמי הא דאמר שתקדש הכא בקריאת שם מקל וחומר ובעלמא הגרלה מק"ו אינו אלא כמו במה מצינו ליתן את של זה בזה משום הכי איצטרך קרא למעט דדוקא הוא כאן בהגרלה ובעלמא בקריאת שם מיהו אי קשה לי הא קשה לי ר"י דאמר לעיל הגרלה אינו מעכב אלא אפילו קרא שם סגי כן ר' שמעון דאמר לעיל מת אחד מהן מביא חבירו שלא בהגרלה אלמא אין מעכב הגרלה אלא קריאת שם קובען זה לשם וזה לעזאזל דאם לא כן במאי נקבעין ובעל כרחך קריאת שם הכא מנא ליה בעל כרחך בקל וחומר או במה מצינו נפקא ליה מחייבי קינין אם כן הכי נמי לדידהו נילף נמי בקל וחומר או במה מצינו איפכא שתהא הגורל קובע את הקינין מהא דשעירים:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>