עריכת הדף "גאון יעקב/עירובין/ג/א"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|'''דף ג ע"א'''}}

'''למאי''' דסליק אדעתין מעיקרא לרב אמלתרא מהני משום דאמלתרא משווי לי' פתחא מאי אמלתרא פסקי דארזא ומשום דנפש משכי' משווי לי' פתחא אפי' גבוה טובא וסוכה שאני דמשום הכירא ואע"ג דנפיש משכי' לא שלטא בי' עינא:

'''דלמא''' תבנית היכל לאו דווקא דלמא מדקא מותיב מיני' אלא הכי גמורי לי' כדאמר הריטב"א:

'''אמלתראות של מילה.''' הריטב"א משמי' דרבנן דתוספות האמרינן מאי אמלתרא פסקי דארזא תריץ אילן של עפצים מן ארז הוא דהא עשרה מיני ארזים הן ומשמי' דהראב"ד אמר בלאו הכי לא קשיא דמאי אמלתרא דאמרינן לאו אהיכל קאי אלא אאמלתרא דמבוי ולהראב"ד ע"כ דמיל' חשיבא כדארזא מדקא דייק לרב דאמלתרא לא מהני דהא היכל אמלתרא הו"ל ואפ"ה עשרים הוא דגביהי. ואי לא חשיבא דמילא כדארזא אימא בארזא מהני ולמ"ד מאי אמלתרא קיני אבל פסקי דארזא לא ע"כ בהיכל הוה נמי קיני וכדאמר רש"י התם כיון דלדידי' לא מהני במבוי אלא קיני ואי בהיכל לא הוה קיני ממאי דלרב קיני לא מהני דאמרת אמלתרא תנאי היא אימא קיני דלא הוה בהיכל מהני במבוי:

'''לדידי נמי תנאי היא.''' ותנא דאמלתרא סבר משום הכירא כר"נ ב"י ואנא דאמרי כתנא דהיכל:

'''מסתברא לרב פליגי תנאי באמלתרא ופליגי בצוה"פ.''' האי תנא דקתני גבוה מך' יותר מפתחו של היכל. ס"ל דמהיכל גמירי ולא צוה"פ ולא אמלתרא מהני דהא היכל צוה"פ ואמלתרא הוו בי' ואפ"ה עשר הוא דרוויח ועשרים הוא דגביה. ותנא דתנא אמלתרא מהני לאו מהיכל גמיר ומהניא לדידי' בין צוה"פ ובין אמלתרא. והיינו הנך מתניתא דאייתוה בפירקין בשמעתא דצוה"פ דצוה"פ מהני בין ברחב בין בגובה לאו כולהו משבשתי נינהו לרב אלא אינהו כהאי תנא דאמלתרא מהני וה"ה צוה"פ ולרב נמי מאן דתני במתניתין א"צ למעט לא משתבש אלא איהו כתנא דאמלתרא ס"ל ומוקים למתניתין כוותי' ואנא כתנא דהיכל ס"ל ואוקימנא למתני' כוותי' והיינו דאתמר בירושלמי דאמר רב לרב חיננא ב"ר שלמי' תתני' ואידעי' דלית כן וכדפרישן התם:

'''רב נחמן בר יצחק פליג אדרב''' דכ"ע בין צוה"פ בין אמלתרא מהני דלאו מהיכל גמירי ויתר מפתחו של היכל דקתני לסימנא בעלמא ורבנן ור"י בהכירא פליגי ולית לי' לרב נחמן ב"י לא מפתחו של היכל לרבנן ולא מפתחן דמלכין לר"י אלא דכ"ע משום הכירא וכדעבוד צריכותא כדאמר הריטב"א והרמב"ם בפירושיו על המשנה פירשה ר"י אומר כי שער היכל המלכים אולי הם גבוהין יותר מך' אמה וכו' ות"ק אומר כי כשיהי' גובה הקורה כו' יותר מכ' אמה אינה ניכרת ולא יביטו אלי' אלמא קסבר הרמב"ם לר"נ ב"י נמי ר"י מפתחא דמלכין גמר וקשיא צריכותא דעבוד דרבנן ור"י בשלטא עינא קמיפלגי כי מעיינת בה יפה אמר הרמב"ם ודר"נ ב"ר יצחק קשיתי' חדא הא דאמר לרבנן קורה טעמא מאי משום הכירא הא לר"י נמי משום הכירא ותו ר"נ ב"י פריש טעמא דתקינו רבנן תורה משום הכירא ולא פירש טעמא דל מעלה מך' דפליגי בה ר"י ורבנן דעלה קיימינן ותו לר"נ ב"י הכירא דמאי הא אנן למיפקי' להאי מבוי מפירצה ולמישווי' פתחא בעינן אלא מוד' ר"נ ב"י לרב דהכירא דפתחא בעינן ומפקינן לי' מתורת פירצה ומשווינן לי' להאי מבוי בלחי וקורה לפתחא וכדאמרן אמתניתי' ובהא פליגי רב סבר יש שיעור לגובה ושיעורו רבנן גמרי לי' מהיכל וכי גבוה טפי מהיכל והכשירו בקורה הרי הקורה למעלה משיעור פתח ולא הוי הכירא דפתחא ור"י גמר שיעורו מאולם ולרב חסדא מדמלכין. ור"נ ב"י סבר בין לרבנן בין לר"י גובה מפתחא דמלכין גמיר ואין שיעור לגובה ואפי' גבוה טובא שיעור פתח הוי וקאמר ר"נ לרבנן קורה טעמא מאי דלמעלה מעשרים לא משום הכירא דלמעלה מך' אע"ג דהוי שיעור פתח מ"מ ליכא הכירא דלא שלטא בה עינא ולא חזי לה. ור"י לא חייש לשלטא עינא וכיון דלמעלה מך' נמי שיעור פתחא תו לית לן בה.  

'''ואע"ג''' דרב חסדא ורב יוסף ואביי קא שקלי וטרי אליבא דרב לדידהו לא ס"ל דהא רב חסדא אמר צוה"פ שעשאה מן הצד לא עשה ולא כלום הא עשה ע"ג מהני ואע"ג דאיכא לאוקמי בעשר ובמפולש מ"מ מדאייתיה בפירקין אמתניתי' אלמא אמתניתי' קאי ומתני א"צ למעט ואביי הא אמר אמת מבוי באמה בת חמשה ואי כרב האמר מפתחו של היכל והיכל אמה בת ששה הואי וכדאמר הריטב"א לרב וודאי אמה בת ששה ואמוראי דאמלתרא כוותי' דר"נ ב"י וסתמא דתלמודא בפירקין אמרה אשכחן צוה"פ דמהניא ברוחב ואמלתרא בגובה אלמא קסברא דאידי ואידי מהניא וכן כולהו אמוראי דצוה"פ משמע דאמתניתי' קיימי וכן אמוראי דירושלמי אמתנית' הוא דקיימי הלכך הלכתא כר"נ בר יצחק וכן אמרו רבוותאי:

'''ורב נחמן ב"ר יצחק הניחא אי לא ס"ל להא דרבה.''' ואמרי רבנן דתוספות לרבה גופי' הו"מ למיפרך ואנן חזינן בפירקין דאמר רב מותר להשתמש תחת הקורה ומוקים לה דסבר קורה משום הכירא ואבע"א דכ"ע משום מחיצה וקסבר חודו החיצון יורד וסותם אלמא רב נמי מצי סבר קורה משום הכירא או משום מחיצה דחודו יורד וסותם אלא הא בהא לא תליא דא"נ קורה משום הכירא לרב הכירא דשיעור פתחא בעינן דהכא וודאי פתחא מעליא לא הוי דלית לי' גיפופי אלא הכירא דפתחא בעלמא הוא דהוי וסבר רב כיון דבעינן הכירא דפתחא למעלה מך' דגמירי מהיכל דלאו שיעור פתח הוא הכירא דפתחא נמי לא הויא ור"נ ב"י אי דס"ל הכירא דפתחא לא בעינן בגבהו אלא הכירא בעלמא אי דס"ל אפי' גבוה טובא הוי שיעור פתח כדאמרן ולמעלה מך' משום דלא שלטא בה עינא ולא הוי הכירא ואי קורה משום מחיצה קסבר רב למעלה משיעור פתח לא אמרינן חודו יורד וסותם:

'''מסתברא''' למ"ד קורה משום מחיצה א"נ לא ס"ל להא דרב דמהיכל גמיר מ"מ באמלתרא כרב ס"ל כיון דס"ל קורה טעמא מאי חודו יורד וסותם למעלה מך' אמאי לא לאו קסבר לא אמרינן חודו יורד וסותם אלא עד כ' אמה אבל למעלה מך' לא אמרינן יורד וסותם וכי אית לה אמלתרא מאי הוי אטו משום דחשיב ומסתכלי בה יורד וסותם ולא מסתבר למימר קסבר אפי' למעלה מך' נמי אמרינן חודו יורד וסותם והכא אע"ג דקורה משום מחיצה צריך הכירא קצת וכדאמרו בתוספות בלחי גבי לחי הבולט ד"א נדון משום מבוי א"ה מבוי שצדו אחד ארוך וצדו אחד קצר דפירקין דאמר רב כהנא מניח את הקורה באלכסון רבא אמר אינו מניח אלא כנגד הקצר ואימא טעמא דידי ואימא טעמא דידהו דטעמא דידי קורה משום היכר ובאלכסון לא הוי היכר טעמא דידהו קורה משום מחיצה ובאלכסון נמי הוי מחיצה ואי איתא לדידהו נמי הא הכירא קצת בעינן ולאפלוגי בין הכירא להכירא לא מסתבר. והנך אמוראי דהכא דאמרי אמלתרא מהני וסתמא דפירקין דאמר' אשכחן אמלתרא דמהני בגובה כולהו ס"ל קורה משום היכר:

'''אמלתרא.''' בירושלמי ריש מכילתין ר"י כדעתי' דתנינן תמן וכן גשרים המפולשין כו' היך מה דתימר תמן את רואה את העלתירה כילה יורדת וסותמת אף הכא את רואה את הקורה כולו יורדת וסותמת ואתמר ר' אמי בשם רב הושעי' לא סוף דבר מבוי מקורה אלא נתן מלתרא ויש בו רוחב ארבעה מתרת את המבוי:

ובשמעתא דתשמיש תחת הקורה אתמר א"ר מנא קומי ר' יוסי חמי מה אמר לא אמר אלא בשאין שם רוחב ארבעה אבל יש שם רוחב ד' אסורה א"ל והדא היא אמלתרא אלו מלתרא שמא אינה מותרת שמעינן מכל הני דרבנן דירושלמי לקורה רחבה ד' קרי אמלתרא ואל תשיבני הא דאתמר התם הרחב מעשר אמות ימעט כיצד ממעט נותן מלתרא בפתח המבוי ומתיר המבוי ברוחב את אמרת והא למעט לרוחב מיתר מיו"ד אמלתרא רחבה ד' ל"ל בפס עד עשר סגיא וכדתניא בתוספתא כיצד ממעטו עושה פס עד עשר. התם איידי דבעי למימר ורבנן עבדין לה אפי' בגבוה משום דנעשית כאכסדרה דאמרינן פי תקרה יורד וסותם נקיט מלתרא דאי לית בה ד' לא מהניא לגובה והיינו דאמר ר' נתן בעל הערוך פסקי דארזא לוח ארז רחב ארבעה טפחים:

מיהא דבבלי קשיא לן אי דרח' ד' ארז ל"ל ותו קשיא דרב אדרב וסבר רב אמלתרא לא מהני והאמר רב {{ממ|בפ' כל גגות ד' צ"ד ע"ב}} אכסדרה בבקעה אמרינן יורד וסותם ותו אדקא מהדרינן אטעמא למ"ד פסקי דארזא ותיפוק לי' משום פי תקרה יורד וסותם:

וצריכין למימר הא דירושלמי דאמרי פי תקרה יורד וסותם ברחבה ד' ובריאה והא דבבלי דלא אמרי פי תקרה יורד וסותם ברחבה ד' ואינה בריאה דבאינה בריאה לא אמרינן יורד וסותם אע"ג דרחבה ד' כדאמר הרשב"א {{ממ|עה"ק שער א' ג'}} ורחב ד' דאהני לאו משום דנפיש משכי' דהא אמרינן נפיש משכי' לא מהני ולא כלום אלא קורה רחבה ד' והוא דארזא חשיבא ואית לה קלא כדאמרינן בשמעתין ובין לרבנן דירושלמי בין רבנן דבבלי קורה חשובה איקרי אמלתרא אי דרחבה ד' וברי אה ואפי' דשאר עצים דאמרינן בה יורדת וסותמת אי דרחבה ד' ואינה בריאה והוא דארזא חשובא ואית לה קלא והיינו דאמ' הר' בנימין מוספיא בלשון יווני מלתרא קורות גדולות מונחות באמצע הקורה אי משום דגדולות אי משום דחשובות דמנחי באמצע הקורה ומחזיקות לכולה תקרה או כדאמר הר"ש אמתנית' ד"ה אמלתראות של מילה של עץ נאה ומיופה או כדאמ' התם הרמב"ם פותחות ומציירות וכן אמר גבי מבוי {{ממ|פ' ז' מהל' שבת הל' ט"ו}} אם הי' בקורה של מבוי כיור וציור עד שיהי' הכל מסתכלין בה והיינו כמ"ד קיני וכולהו משום דחשיבא הוא דקורה חשובה קרוי' אמלתרא והרב בעל הערוך אמר פ"א פסקי דארזי קורות של ארז משוקעין בכותל ונראין בולטין ארוכין ומשוכין כו' ומועילין למעט הגובה ורואין אותן במקום קורה העומדת בתוך עשרים אמה. והא דאמ' קורות משוקעין בכותל היינו דה' אמלתראות דאולם דתנן נדבך של אבן ביניהם כדפרישו בה רבוותאי ולא אמר רבינו שהן ממעטין כיון שהן בתוך עשרים והן עצמן נידונין כקורה. דאי אית בהו הכשר קורה ובתוך ך' נינהו. האי כיון דקא חשיב אית לי' קלא דקאמר מאי איריא חשיב ואית לי' קלא אפי' לא חשיב נמי קורה הוא אלא ורואין אותן עם הקורה העומדת למעלה מך' במקום קורה העומדת בתוך ך' כיון דאית להו קלא ובתוך ך' נינהו מועילין למעט הגובה ובאלו אף הקורה בתוך ך' דאיידי דמסתכלי בהו מסתכלי נמי בקורה כיוצא בזה אמר הרשב"א {{ממ|שם}} חתיכות ארזים חשובים כשרה וכו' חתיכות ארזים אלו בלא קורה אין מתירין את המבוי אלמא קסב' הרשב"א פסקי דארזא לאו היינו הקורה {{ממ|וכן אמר רש"י כלונסות ארז וכלונסות לאו תורה נינהו}} וצריך תירוץ:

'''אמר הרשב"א''' {{ממ|שם}} אם הניח הקורה למעלה מעשרים ויש בחלל שתחת הקורה יתר מק' אמה אפי' היתה הקורה רחבה ד' אינה מתרת שכל שהוא למעלה מעשרים אמה אין העין שולטת בה ואין כאן היכר ויראה לי שאם היתה רחבה ארבע ובריאה לקבל מעזיבה שהוא מתרת ולא משום היכר אלא שפי תקרה יורד וסותם כל שאין פתח המבוי יותר מעשר וכן יראה לי שאלו היתה רחבה שבעה אע"פ שאינה בריאה כשרה שכל שרחבה שבעה העין שולטת בה והא דאמר רבינו רחבה ד' ואינה בריאה אינה מתרת ולא אמרינן בה פי תקרה יורד וסותם נפקא לי' מדא"ר אילעא רחבה ד' ואע"פ שאינה בריאה ואם יש לה אמלתרא אפי' גבוה יותר מעשרים כו'. מכלל דרחבה ד' ואינה גבוה יותר מך' הוא דכשרה הא גבוה לא דאי אפי' גבוה ליכיילינהו ולימא רחבה ד' וכו' או שיש לה אמלתרא אפי' גבוה כו' ורחבה ובריאה נפקא לי' מדאמרינן קורה ד' מתרת בחורבה בכיצד משתתפין {{ממ|ד' פ"ו.}} ולא תקשי להרשב"א הא למ"ד קורה משום מחיצה לא אמרינן למעלה מך' פי תקרה יורד וסותם כדאמרן דהא אנן כמ"ד קורה משום היכר קי"ל וכדאמר הרשב"א ולמעלה מך' היינו טעמא משום דלא שלטא בה עינא ולדידי' היכא דאיכא פי תקרה אפי' למעלה מך' יורד וסותם והיינו דבאכסדרה דפליגי בה רב ושמואל וכן בקורה ד' דחורבה ובכולהי שמעתי דפי תקרה לא מפלגינן בין ך' ובין למעלה מך' וירושלמי מסייעא לי' דאתמר ר' אמר בשם רב הושעיא לא סוף דבר מקורה אלא נתן מלתרא ויש בו רחב ארבעה טפחים מתרת את המבוי ואמרו במלתרא ורבנן עבדין לה אפי' בגובה דנעשית כאכסדרה. ואמרו ולא מודי שמואל במבוי מקורה למעלה מך' ש"מ למ"ד פי תקרא יורד וסותם אפי' למעלה מך' נמי. ופליגא דהריטב"א דכיצד משתתפין בשמעתא דביר שבין ב' חצרות דאמר משמי' דרבותי' דלמעלה מך' לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם והיינו טעמא דגזוזטרא שהיא למעלה מן המים דשלהי כיצד משתתפין דתנן עושה לה מחיצה לא שרינן משום פי תקרה. ורבותי' בעלי התוספות אוקמוה למתנית' דגזוזטרא בגווני אחרינ' ומסתברא דכהרשב"א ס"ל ולהריטב"א קשיא דירושלמי מדר' אמי דירושלמי אמר לך הריטב"א התם בלמטה מך' ומלתרא ד' דצריכא ברחב יותר מעשר דלא מהניא קורה טפח וקאמר נתן מלתרא ויש בו ד' מתרת את המבוי אפי' רחב מעשר וס"ל כהך לישנא דכל גגות דאמרה ביתר מעשר פליגי ורב אפי' ביתר מיו"ד מתיר. ותדע דהא אתמר בירושלמי אמתנית' דרחב מעשר ימעט נותן מלתרא ורבנן עבדין לה אפי' בגובה משום דנעשית כאכסדרה מתרת אפי' ברחב מעשר אלא הא דולא מודי שמואל קשיא דשמעינן היכא דאיכא פי תקרה אפי' למעלה מך' נמי והא דאמר הרשב"א כל שאין פתח המבוי יותר מעשר קסבר רבינו כהך לישנא דכל גגות דאמרה בעשר פליגי אבל ביתר מיו"ד דכ"ע דלא אמרינן יורד וסותם ודירושלמי כלישנא קמאי דהתם והא דאמר מר וכן היתה רחבה שבעה אע"פ שאינה בריאה וכו' נפקא לי' מדאמרו גבי סוכה במחיצות מגיעות לתקרה אפי' למעלה מך' כשרה ואמרו עלה רבנן דתוס' ולא דמי לקורה דמחיצת מגיעות לקורה ואפ"ה פסולה דשאני קורה דלא רחבה אלא טפח וכן אמר הריטב"א הכא. מכלל דקורה רחבה כמו סוכה אפי' למעלה מיו"ד כשרה כסוכה ואנן קשיא לן אלא הא דאמרינן הכא ומ"ד פסקי דארזא מ"ט משום דנפיש משכי' והא סוכה דנפיש משכי' וקאמר רבנן דלא ואי איתא אימא שאני סוכה דמחיצות אינן מגיעות לתקרה אבל הכא דמגיעות לתקרה וכדאמר רש"י כלונסות של ארז תחובים בכותל מהני נפיש משכי' וכי היכי דמשכי' דסוכה אהני למחיצת מגיעות לתקרה אימא משכי' דארזא נמי אהני במגיעות ואע"ג דלא הוי כמשך סוכה ומאי וקאמרי רבנן דלא הא רבנן לא אמרי אלא באין מגיעות לתקרה והכא דמגיעות מנלן דלא ולדעתין אפילו קורה שבעה נמי למעלה מכ' פסולה ודקא קשיא לך סוכה מגיעות לסכך דאפילו למעלה מכ' כשרה התם הואיל ובמקום המחיצות מגיעות לסכך ש"ד השח כל עיקר הכירא משום דנפרץ במלואו הכירא במקום הפרצה בעינן וליכא:

'''וכי''' מחיצות מגיעות לקורא מאי הוי הא למקום הפירצה ליכא מחיצות:

'''כ"ש קיני.''' מסתברא הואיל ומדרבנן הוא הלכה כדברי המיקל וכן אמר הרשב"א חתיכות ארזים או צורים:

'''הכא''' נמי ע"כ צלתה מרובה מחמתה: ולא דמי לסכך פסול דלא מצטרף. דהכא הא סכך כשר הוא אלא משום דלא שלטא בי' עינא וכי איכא מקצתו בתוך ך' שלטא בי' עינא. תדע לרבא דאמר חלל תנן ומנח לי' לכולי' למעלה מך' ומקצתו הוא בשפת ך' והו"ל מקצתו בשפת ך' ומקצתו למעלה מחלל ך' אלא מאי אית לך למימר כיון דמקצתו בשפת ך' שלטא בי' עינא לדידהו נמי דבעי תוך ך' כיון דמקצתו בתוך ך' שלטא בי' עינא וחומרא בעלמא הוא דאחמור בה רבנן. כיון דלמעלה מך' הוא דוכתא דמיפסיל בעי לאנוחי כולי' שיעורא בדוכתא דמיכשר. ומשום גזירה דלמא אתי לאנוחי' כולי' למעלה מך' וכדאמרו בירושלמי משום מראית עין שאם תימר שיתין בסוף עשרים אף הוא נותן למעלה מך' וה"נ גזרי במקצתה למעלה מך' וכדאמרו התם והוא שיהא שכל הכשר קורה בתוך ך' וסוכה נמי לאו מדאורייתא פסולה דהא שלטה בי' עינא ואפי' רבינא לא קאמר אלא סוכה דאורייתא אחמור בה רבנן והיינו דקשי' לי ממבוי דע"כ נעשה כשפודין של מתכת אע"ג דהתם כולי' שיעורא בתוך ך' דבשפודין דמתכת הא סגי לה בהכי אלא בשל עץ מחוסרת קיום ועובי' שלמעלה מך' הוא מקיימה. וכי מנחא וקיימא למעלה מך' מאי הוי אבל סוכה מקצת שיעורי' הא למעלה מך' הוא מ"מ כיון דאידי ואידי מדינא כשרין דהא שלטא בהו עינא בסכך ובצילתי' ומשום גזירה הוא אידי ואידי שוין:

'''אמר רבא מפרזקיא סוכה דליחיד הוא לא מדכר.''' פירש"י זמנין דמשתקיל מקצת סכך וקיימא כולה למעלה מך'. והשתא אפי' כולה שיעורא בתוך כ' וא"נ קלשת לי' הוי צלתה מרובה כל היכא דאיכא סכך למעלה מך' פסולה דחיישינן זימנין דנשתקיל הא דבתוך כ' וקיימא כולה למעלה מכ'. אלא קשיא הא דהוצין דצלתה מרובה מחמתה כשרה ואע"ג דאיתי' נמי למעלה מכ' אלא לא חיישינן זמנין דמשתקיל אלא בדליכא שיעורא למטה מכ' דחמתה מרובה והיינו טעמא דהוצין דחמתה מרובה פסולה אבל בצלתה מרובה לא חיישינן ודכוותי' בקורה לרב אבא בר מתנא ואפי' להר"י בעל התוס' דלא קשיא מהוצין דהוצין מימני טובא למטה מכ' ואיכא למימר לרבא מפרזקיא א"נ קלשת לי' והוי צלתה מרובה ורוח נמי לא מפזר לי' כיון דאיכא סכך למעלה מכ' חיישינן מ"מ לא מסתברא הכי ותו דכוותי' לרב אדא בר מתנא בקורה והא קורה עיקר הכשרה לקבל אריח וכי בני עלי' אריחין למעלה מך' מיפסלה:

'''מסתברא''' הא דרבא מפרזקיא בדאיכא צלתה מרובה מחמתה בסכך דלמעלה מכ' דחיישינן זימנין דמשתקיל האיך דלמטה מך' וקיימא כולי' למעלה מכ'. אבל בדליכא בסכך דלמעלה מך' צלתה מרובה כשרה דכי משתקיל הא דלמטה תהוי חמתה מרובה ותו לא יתיב בה. דאי לא תימא הכי בכולהו סוכות ניחוש אימא משתקיל מסככה והוי חמתה מרובה מצלתה. והריטב"א פריש לדרבא מפרזקיא אימא מיקלשא מלמעלה והוי חמתה מרובה מצלתה ומשום דאתרעא חיישינן בה מאי דלא חיישינן בכולהו סוכות דעלמא:

'''רבינא אמר סוכה דאורייתא כו'.''' רבינא נמי אית לי' דרבא מפרזקיא אלא בין יחיד לרבים לא שאני לי' וקמפלגי בין דאורייתא לדרבנן דבדאורייתא אחמור וחשו לדרבא מפרזקיא ובדרבנן לא חשו א"נ דרבא מפרזקיא לית לי' וקאמר דבדאורייתא אחמור משום גזירה כדס"ד מעיקרא:

'''רבא אמר כו'.''' חלל סוכה תנן אלא הוצין דקמתה מרובה פסולה תקשי לרבא הכא לאו כי מנח לי' לסכך משפת כ' ולמעלה אטו בסכך דבשפתא דכ' צלתה מרובה אלא האיך דלמעלה מך' קא מצטרף בהדי' הוצין נמי נצטרף האיך דלמעלה מך' בהדי הוצין תריץ הוצין גריעי ואי חמתן מרובה בטלי אגב אבוהן והיינו טעמא דרבה לרב אדא בר מתנא דאכשר בסוכה ואע"ג דכי קלשת הוי חמתה מרובה:

בירושלמי אסיקו והוא שיהא כל הכשר קורה בתוך כ' ואפי' לרב משום מראית עין שאם תימר שיתן בסוף כ' אף הוא נותן למעלה מך' ופליגא דבבלי וקי"ל כרבא בבלאה:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>