עריכת הדף "בני בנימין/יום טוב/ו"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''ואיסור זה מד"ס. ''' עי' באחרונים ר"ס תקכ"ז בדעת רבינו ובצל"ח פסחים מ"ה א':

== ג ==

'''[השגת ''' הראב"ד שייכה להלכה ה' ע' מ"מ]:

== יד ==

'''[השגת ''' הראב"ד]. שהרי אדר ואייר. צל"ע למה נקט אייר דהא עצרת אינו חל באייר רק נ' יום לספירה וכמ"ש בירושלמי פ"ק דר"ה ה"ד וע"ש בתוס' י"ח א' ועי' שו"ת ח"ס חא"ח ס"ס קמ"ה ובחיו"ד סי' ר"נ וכבר כ"כ המפרש לקה"ח פ"ג הי"ב]:

== טו ==

'''ולפיכך א"א. ''' בס' ת' אוח' בשם הגר"ז ז"ל מווילנא הקשה מביצה ו' א' והרי רב אשי נולד ביום שמת רבא כמ"ש בקדושין ע"ב ב' וא"כ אז כבר לא קידשו ע"פ הראיה ומ"מ עירב ע"ת ולא תי' כלום וכ"ה בצל"ח ע"ש ולפלא שלא העירו מגי' הבה"ג בפ"ג דסוכה שגם רבינו ז"ל נראה שהיה גורס כן כמש"ל בהקדמת החיבור בס"ד ואולי רחוק בעיניהם לומר שכבר הי' גדול בתורה בימי רבא דהא רבינא קרי ליה מר ועי' היטב ערובין ס"ג א' ונדרים ח' ב' ובק"נ שם ודו"ק ובחידושי לביצה כ' ליישב בא"א בשם אאמו"ר הגז"ל:

== טז ==

'''כשם שמצוה לכבד את השבת ולענגה כך כל יו"ט שנאמר לקדוש ד' מכובד. ''' הרי לנו תלמוד ערוך בפי רבינו דגם ביו"ט איכא מצות עונג כמו בשבת והאחרונים האריכו בזה עי' פנ"י וצל"ח ספ"ד דביצה ובשעה"מ ה' מעשרות ומדוע לא הביאו דעת רבינו וכ"א הרה"ג מ' צבי יהודה תאומים ז"ל האבד"ק ראגאלי הביא ראיה מהימנא דליכא מצות עונג מהא דפסחים ס"ח ב' דאר"א הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם דכ' וקראת לשבת עונג מ' דביו"ט ליכא כלל מצות עונג ודפח"ח. אבל בתשובתי אליו כ' בס"ד דבר נכון לקיים דברי רבינו דבאמת צדקו דבריהם דאין יו"ט בכלל מצות עונג דכ' וקראת לשבת עונג ולא ליו"ט אבל באמת הוא שייך לפ' ב"ש וב"ה בביצה י"ב א' וע"ש ב' ב' דמבואר דלב"ה דס"ל איסור הכנה גם ביו"ט מיקרי שבת וא"כ שפיר הוה בכלל עונג ושם בפסחים דאמר הכל מודים קאי על ר"א דס"ל דשיו"ט רשות דמ"מ בשבת מודה ור"א הרי ס"ל בכ"מ כשיטת ב"ש כמ"ש בירושלמי פ"ה דתרומות וספ"ד דביצה ובשבת ק"ל ב' ע"ש בתוס' ובכ"מ א"כ ס"ל דיו"ט אינו בכלל שבת א"כ מה"ט שפיר לשיטתי' אין חיוב עונג ביו"ט כלל ובזה א"ש משנה דספ"ד דביצה וא"ש מה שגמגמו בה המפרשים ע"ד רבינו פ"ב ה"ט מה שנקט יו"ט ובמשנה קתני שבת דר"א לשיטתי' רק שבת קובע למעשר ולדידן אף יו"ט וכמוש"ל בפ"ה ממעשר ה"כ בס"ד אבל לדידן ודאי יו"ט בכלל אולם דברי רבינו עומדים לנגד זה דהא יליף מקרא דלקדוש ד' מכובד ולא מרישא דקרא מ' דלס"ל דיו"ט בכלל שבת אבל נ"ל האמת יורה דרכו דחסר כאן בדברי רבינו דהרי מתחיל ממצות כיבוד ועונג ומסיים רק מקרא דכיבוד א"ו דאה"נ דצ"ל שנאמר וקראת לשבת עונג ולקדוש ד' מכובד ומש"כ שכל יו"ט קרוי מ"ק הוא לראיה על שחייבין בכיבוד יו"ט כמו בשבת וכך הסברא נותנת ומחייבת לקרות קדוש ד' לשבת לבד וע"ז הוסיף דלכל יו"ט הוא קורא קדוש ד' כמו לשבת וא"ש הכל בס"ד. אך קשה לי ע"ד רבינו משבת קי"ט א' דא"ל ר"ג לר"ה מ"ד ולקדוש ד' מכובד וא"ל זה יוה"כ שא"ב אכילה ושתיה כבדהו בכסות נקיה וא"כ נדרש קרא ליוה"כ ולא ליו"ט כלל וצ"ל דאה"נ דקאי גם על יוה"כ אבל הוא מיתורא דקרא דהל"ל וקראת לשבת ולקדוש ד' עונג ומכובד א"ו דאיכא יום א' שאין בו עונג אלא כיבוד ולז"א שהוא יוה"כ ועדיין צ"ע וגם מה שהשמיט רבינו בה' יוה"כ הא דכבדהו בכ"נ. ועמש"כ בחבורי סדרי מועדות בס"ד ועי' שו"ת ח"ס חא"ח סקס"ח [ועי' מה שנדפס בשמי בקובץ יג"ת באריכות בס"ד]:

'''וכל המבזה אה"מ. ''' לפי הענין פירשה רבינו ז"ל הך בזיון שאינו מכבדו בשמחת יו"ט וע' פ"ג דאבות מי"א שי"מ לעניין עשיית מלאכה וערשב"ם פסחים קי"ח א' וראיה ברורה לרבינו ז"ל מירושלמי פסחים פ"ו סוף ה"ב עש"ה שמבואר להדיא דלענין שמחה מיירי ולפמש"ל פ"א ה"ה בס"ד י"ל דהכל ענין א' הוא:

'''[כאילו נטפל לע"ז. ''' צע"ק שלא כ' רבינו כאן הא דאבות פ"ג שאלחעה"ב ועי' פ"ג מתשובה הי"ד]:

== יז ==

'''ז' ימי הפסח כו' אע"פ שהשמחה כו'. ''' מל' זה הוא סתירה להסוברים דגם בר"ה איכא מצות שמחה וע"ל פ"ד הכ"ה הלואת יו"ט כו' ובסוגיא דשבת קמ"ח ב' מאי דפריך ממשנה דשביעית דמבואר להדיא דאף בר"ה שייך מצות שמחה והיא ראיה נפלאה וכמש"כ בס"ד בחיבורי שו"ת אה"ד ח"ב. ובכ"ז דברי רבינו בכאן מוקשים ועמש"ל פ"א ה"ה בס"ד ואם כי הדברים נכונים מכ"ז הוא רק לחומרא דלקולא מנ"ל לחדש לדרוש טעד"ק אחרי דקיי"ל דל"ד טעד"ק ובזה י"ל הרבה ומבואר בס"ד אצלינו שם:

== יח ==

'''כיצד הקטנים כו'. ''' ירושלמי פסחים פ"י ה"א וגם בתוספתא שם פ"י וע"ש בע"ב והאנשים אוכלים בשר ושותים יין למעט "נשים" משתיית יין כמ"ש בכתובות ס"ה א':

'''ושמחה כזו כו' שנאמר פרש חגיכם ''' ר"ל מדל"כ חגי ד' וכמבואר בדחז"ל ע"פ חדשיכם ומועדיכם ועי' רפ"ה מדעות ודא ודא א' היא:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}