עריכת הדף "בנין ציון/א/קסב"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|'''סימן קסב'''}}
{{מרכז|<small>[פתיחת קבר המת כדי להעבירו לקבר ישראל]</small>}}

{{יישור לשמאל|ב"ה אלטאנא, י"ג תשרי תרי"ח לפ"ק.}}

לחתני הרה"ג וכו' מ"ה {{אישים|זלמן כהן}} נ"י אב"ד דק"ק מאסטריכט יע"א.

'''{{עוגן1|על}}''' דבר שאלתך בנטבע שנמצא מהדייגים וקברוהו בקבר של נכרים, ועתה נודע שהיה ישראל ע"י שנמצאו אצלו טלית ותפילין{{הערה|ולא חישינן לשאלה ומכירה לגוי, דאין מוסרים להם טלית ותפילין.}}, ולכן רוצים ישראל להוציאו ולקברו בקבר של ישראל. אבל השררה מונעת, באמרה שטלית ותפילין אין ראיה, שמא מצאם או גנבם והוא נכרי, ולכן יביאו ראיות יותר. אם מותר לפתוח הקבר לראות אחר בריתו אם הוא מהול, ואם נמצא מהול אם מותר להוציאו מקברו.

'''{{עוגן1|הנה}}''' בעיקר הדבר כבר הראית לנכון שכבר התיר החכם צבי {{ממ|[[חכם צבי/מז|סי' מז]] ו[[חכם צבי/נ|סי' נ]]}} להוציא מקבר נכרי כדי לקבור בקבר ישראל, רק נסתפקת אם מותר לעשות כן מטעם ניוו,ל שצריך לפתוח הארון ולראות בניוולו. והנה גם בזה הראית מקום לנכון ממה דאמרינן ב"ב {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/קנד/ב|קנד:]]}} אנן זוזי יהבינן ליה לינוול ולינוול{{הערה|שם מיירי בקטן שמכר קרקע ומת, ורצו לבדקו לאחר מותו לראות אם הביא סימנים והוא גדול והמקח קיים, ובאו לפני ר"ע ואסר מכמה טעמים. א' במקום שיש שטר חזקה על העדים שבדקו ויש לו סימנים. ב' אין מנוולים את המת לאחר מיתה. ג' סימנים עשויים להשתנות לאחר מיתה. ומבואר בגמ' דבעינן לטעם זה דסימנים עשויים להשתנות, לפי שהלקוחות טוענים אנן זוזי יהיבנן לינוול ולינוול, ומוכח שמותר לבזות המת כדי למנוע הפסד וכ"ש בכדי לקוברו בקבר ישראל. ודוחה, שכבודו של הקטן לשלם מה שנתחייב, ועין חו"מ {{ממ|[[שולחן ערוך/חושן משפט/קז#ב|סי' קז ס"ב]]}} ובנו"כ שם.}}, רק שצדדת ששם עכ"פ הוא נתחייב בהמעות וא"כ יש טענה כנגדו, משא"כ הכא. וכן הראית מקום ממה דאמרינן חולין {{ממ|[[בבלי/חולין/יא/ב|יא:]]}} וכי תימא משום אבוד נשמה וכו'{{הערה|עיי"ש שמביאה הגמרא ראיה שהולכים אחר הרוב מהא שהורגים הרוצח ולא חוששים שמא המת היה טריפה, ובתו"ד דוחה הגמרא שאפשר שבודקים את המת אם הוא טריפה, ואף שהוא מינוויל 'משום איבוד נשמה דהאי ננווליה'. משמע דמותר לנוול מת כדי להציל את הרוצח ממיתה.}}, וגם בזה נסתפקת אם יש ראיה משם{{הערה|עיין בנוב"י {{ממ|[[נודע ביהודה/תניינא/יורה דעה#רי|מהדו"ת יו"ד סי' רי]]}} מה שדחה ראיה זו. ועיין ילקוט המאירי {{ממ|חולין שם}} שהביא ראיה זו לנדון תרומת אברים לאחר מיתה, עי"ש ובאגרות משה {{ממ|יו"ד ח"ב סי' קעד}}, מנחת יצחק {{ממ|ח"ה סי' א,ז,ט}} וציץ אליעזר {{ממ|חי"ג סי' צא}}. }}.

'''{{עוגן1|אמנם}}''' לפי מה דפסקינן בחו"מ {{ממ|[[שולחן ערוך/חושן משפט/רלה#יג|סי' רלה סי"ג]]}}, אסור לפתוח הקבר של קטן שמכר לידע אם כבר הביא ב' שערות משום ניוול המת, וגם בשו"ת נודע ביהודה {{ממ|[[נודע ביהודה/תניינא/יורה דעה/קסד|מהדו"ת יו"ד סי' קסד]]}} נשאל בתינוק שמת קודם שמנה ימים ונקבר בערלתו אם יפתח הקבר למולו משום ניוול{{הערה|הספק שם אם יש לקטן שאינו בר דעת ועונשין חרדת הדין מגלגולים קודמים ולכך רוצה שימולו אותו. והכריע הנוב"י שאם עבר זמן אסור לפתוח הקבר, דהוי ודאי ניוול וספק אם הקטן רוצה שימולו אותו, וקודם לכן מותר דלא הוי כלל ניוול.}}, והשיב, אם כבר עברו איזה ימים לא יפתח כיון דודאי יש ניוול. 

אכן לענ"ד אין זה דומה לנדון זה, דשם הניוול דערלה לקטן שלא הגיע למילה אינו ניוול גמור, ועדיף שיתנוול בזה משאם יתנוול ע"י פתיחת הארון. אבל הכא דודאי יש כאן הניוול הגדול שנקבר בין אינם יהודים שעתידים להשליך עצמותיו לחוץ כמנהגם, ועוד שאר חששים דניוול, ודאי ניחא ליה טפי בניוול זה דפתיחת הקבר מניוולים הללו. ועוד דבשעת הפתיחה אין כאן רק ספק ניוול דדלמא ערל הוא ואם ימצא מהול אנו מצילין אותו מודאי ניוול. 

ולכן נ"ל דמותר לפתוח הארון{{הערה|ע"ע מש"כ רבינו {{ממ|[[בנין ציון/ב/יז|חדשות סי' יז]]}} בענין הרוג שנקבר ונודע שהיו בבגדיו מעות והניח בנים עניים אם נכון לפתוח הקבר ליקח המעות מהבגדים.}}, ואם נמצא מהול מותר להוציאו מקברו ולהביאו לקבר ישראל, ובלע המות לנצח אכיה"ר{{הערה|=אמן כן יהי רצון.}} כנלענ"ד{{יישור לשמאל|הקטן יעקב.}}


{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:כבוד המת]]
[[קטגוריה:תשובות מתאריך י"ג תשרי ה'תרי"ח]]